ב-19.2.2007 הניחו על שולחן הכנסת הח"כים יואל חסון ודב חנין "הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון -חובת התייעצות ומסירת מידע), התשס"ז-2007". התיקון כולל:

מתוך דברי ההסבר:

ב-19.2.2007 הניח על שולחן הכנסת ח"כ גלעד ארדן "הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור המתה), התשס"ז-2007". התיקון כולל את ההוראה: "לא ימית אדם בעל-חיים ללא תכלית." דברי ההסבר כוללים ציטוט מתוך בג"ץ העמותה למען החתול נ' עיריית ערד:

עונת הקינון מתקרבת. פשוש, בולבול, שחרור, צופית, תור מצוי ומינים נוספים – יקננו בקרוב בהמוניהם בחצרות בתוך יישובים, אפילו בעומק הערים. גיזום עצים ושיחים עלול להרוג גוזלים ישירות או לגרום למותם או לנטישת הביצים בעקבות חשיפת הקן. לכן מי שמתכוון/ת לגזום עצים ושיחים בחצר בגלל הפרעה לשבילים, סכנה לחוטי חשמל וכדומה –עכשיו הימים האחרונים שניתן לעשות זאת תוך סיכון מועט לציפורים, עד תום עונת הקינון (ביולי, לכל המוקדם). ציפורים מעטות כבר עשויות לדגור ביום הגיזום ולכן יש לבחון היטב את העצים והשיחים לפני הגיזום. כדאי לזכור, שמעבר למטרדים ולסכנות הנגרמים על-ידי עצים ושיחים, כדאי להימנע מגיזום בכלל. למידע נוסף על ציפורים בעיר

זהו השבוע השלישי ברציפות, שבו פרסמו כלי תקשורת כתבות פרסומת לתעשיית החלב,תוך היענות לא ביקורתית למסע יחסי-הציבור העונתי של התעשייה. על רקע המידע המסולף שמפיצה התעשייה, כדאי לקרוא: עובדות מול מיתוסים נפוצים על התעשייה, עיוותי הגוף כתוצאה מברירה מלאכותית, מיכון החליבה מראשיתה ועד ימינו והמחיר שמשלמות על כך הפרות, גרימת נכויות שיטתית ברפת וטיפול בטלפיים, הזנחת פרות פגועות והזיהום הסביבתי שגורמות רפתות.

במאמר "תרנגולות מתות בסתר" (הקיבוץ, 15.2.2007, עמ' 27) סוקר נחמיה מאי, חבר בית-שערים, את תעשיות בשר העוף והביצים: תנאי הכליאה, שיטות ההרג במדגרות בישראל, ההובלה, השחיטה, עיוות תורשתי ועוד.

בכתבה "וטרינרים רשותיים מעל החוק?" (nrg מעריב, 20.2.2007) נמסר שבדיון שקיימה ב-20.2.2007 ועדת החינוך של הכנסת, טענו נציגי ארגון נוח כי מתגבש נוהל שיעביר לידי משרד החקלאות את הסמכות להחליט על העמדה לדין של וטרינר רשותי בעבירות של התאכזרות לבעלי-חיים. עד כה החליטה המשטרה באמצעות קצין מטה לעניין צער בעלי-חיים, על חקירה והעמדה לדין של וטרינרים רשותיים שנחשדו בהתעללות. קצין המטה מומן מתקציב במשרד להגנת הסביבה, המתנגד לנוהל החדש. בישיבה דווח שכבר כיום אכיפת חוק צער בעלי-חיים על וטרינרים רשותיים לקויה ביותר. אם יתקבל הנוהל החדש, הוא עלול להעניק להם בפועל חסינות מפני החוק.

בכתבה "המפטמים עברו מישראל להונגריה" (nrg מעריב, 21.2.2007) מוסר אלעד הופר טענות של מפטמי אווזים, ולפיהן העבירו את עסקיהם להונגריה. מצוטטות מספר טענות שקריות שהמפטמים חזרו עליהן בתקשורת לקראת האיסור – למשל, מספר המתפרנסים מהתעשייה והתעלמות מתקופת המעבר הממושכת שניתנה להם. הארגון הבינלאומי Vier Pfoten מחתים על עצומת אינטרנט נגד פיטום עופות המים בהונגריה. חיתמו על העצומה!

בידיעה "‏פרווה, לא כשר" (nrg מעריב, 20.2.2007) מדווחת דליה מזורי שפסק הלכה חדש של הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, קובע כי ליהודים אסור ללבוש מעילים העשויים מפרוות בעלי-חיים, ולכן אין לייבא לארץ פרוות מהחי. לדבריו, הריגת בעלי-חיים סתם, אך ורק כדי להפשיט את עורם למטרת ייצור פרווה ללבוש, יש בה מידה של אכזריות שאינה ראויה לבן ישראל. הוא מוסיף, שליהודים אסור לחזק את ידיהם של עוברי העבירה שמבצעים את מעשי ההמתה האכזריים, ואסור לסייע להם. פסק ההלכה נקבע בתגובה לפניית ח"כ זבולון אורלב, המבקש לאסור בחקיקה ייבוא פרוות.

בכתבה "‏תעשיית הפרוות בסין – אחת התעשיות האכזריות בעולם" (אפוק טיימס, 21.2.2007) מסקרת דליה הרפז את המאבק בתעשיית הפרווה הסינית ומתארת מספר עובדות על התעשייה עצמה.

בטור "‏זיכרו, הגדי מבושל בכאב אמו" (ynet, 17.2.2007) בוחנת רוחמה וייס היתרים לאכילת בשר ואיסורי צער בעלי-חיים ביהדות, ומסיקה: "דומה כי מישהו ממעמקי המקרא מבקש ללמד אותנו שלא כל מה שמותר גם ראוי, ואולי יש לשאוף למעלה מוסרית גבוהה מן המותר בחוק. יש מישהו שרוצה להזכיר לנו שפרה היא לא מגרש חניה לסטייקים אלא יצור חי שאנו בחרנו, באישור החוק, לאכול ואולי אפשר גם לבחור אחרת..." עוד על יהדות וצמחונות

פסיקות חדשות בעניין אחריות "בעליו" של כלב:
מיכל שפירא מדווחת ("הכלב תקף - בעליו ישלם", nrg מעריב, 19.2.2007) שבית-המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב החליט כי בעליו של כלב שתקף כלבות – ישלם לבעליהן פיצויים בסך 7,500 שקלים.
נוריט רוט מדווחת ("‏הכלב הותקף בידי כלב אחר ומת - הבעלים יפוצה ב-5,000 שקל בגין נזק נפשי", TheMarker, 21.2.2007, עמ' 26) על פסק-דין נוסף בבית-הדין לתביעות קטנות בפתח-תקווה.
דודו בזק מדווח ("כלבכם נדרס? שלמו פיצויים", nrg מעריב, 20.2.2007) שבית-המשפט בעפולה קבע כי בעלת כלב שנהרג מפגיעת מכונית תשלם לבעל המכונית הדורסת 1,776 שקל, עלות תיקוני הפחחות, והוצאות משפטיות.

בכתבה מקיפה "המקרה המוזר של החתול בפסגת זאב" (כל העיר, 23.2.2007, עמ' 96-92) מגולל שוקי שדה את סיפורם של חתולים המטופלים על-ידי פנסיונר מפסגת זאב. לאחר שכמה מהם נעלמו, "הוא פנה לעירייה, ופקחי השירות הווטרינרי הודיעו לו כי החתולים הוגלו למקום לא נודע בצפון העיר. 'בהתחלה הם אמרו בלעג שהם תפסו את החתולים ושחררו אותם בקרבת מקום. [...] כל פעם הם הצביעו על מקום אחר.'" החיפושים באתרים השונים לא העלו דבר, והמטפל בחתולים ואנשים שניסו לסייע לו, השתכנעו שהפקחים הרגו את החתולים. הכתבה מזכירה גם את האיסור המשפטי על פעולות כאלה ומתארת את האיבה האלימה כלפי החתולים מצד חלק מהתושבים והשירותים הווטרינריים.

בכתבה "‏דרום אפריקה: חוק חדש אוסר על ציד אריות" (וואלה!, 23.2.2007) מוסר סוכנות רויטרס שב-21.2.2007 התקבל בדרום אפריקה חוק האוסר ציד מאורגן של אריות – מנהג נפוץ בקרב עשירי המדינה.

בכתבה "‏רשיון להרוג" (nrg מעריב, 19.2.2007) מדווח על דרישת עמותת צלול לבטל את ההיתר שניתן למסוף אל"א לזהם את מפרץ עכו החל בפברואר 2006. לדברי צלול, ההיתר מהווה פתח להזרמת שפכים לים על-ידי מפעלים נוספים, וביניהם בולטות משחטות "זוגלובק", "מילועוף" ו"עוף הגליל".

בכתבה "ענף הספנות עומד למשפט" (הארץ The Marker, 15.2.2007) מספר נמרוד הלפרן על התביעות נגד שתי חברות נפט ענקיות, שמכליות בבעלותן דלפו לים. דליפת טוטאל ב-1999 הרגה כמיליון ציפורים, ודליפת אקסון ב-1989 הרגה כרבע מיליון חיות.

בעבר דיווחנו על ראשיתו של מאבק נגד מכירת פרוות במשביר החדש לצרכן. המאבק החל בהודעה שפורסמה ב-6.2.2007 בפורום זכויות בעלי-חיים בתפוז. פורסמה קריאה לחרם ולמשלוח תלונות למשביר (תוך מספר ימים התמלאה תיבת הדואל שם); פורסמה עצומה. ב-13.2.2007 התקיימה הפגנה מול הסניף בדיזנגוף סנטר בתל-אביב. אתר תפוז אנשים פרסם את המאבק ואף הפיק עלונים שחולקו בהפגנה. משרדי הנהלת המשביר נמצאים בדיזנגוף סנטר; רמי שביט, מנכ"ל החברה, מיהר לפנות אל המפגינים ולהזמין את נציגיהם לפגישה, שבסופה הודה בטעות והתחייב לתיקון מיידי ומלא. עו"ד שגיא אגמון, שהשתתף בפגישה, אמר לכתבת הארץ: "ניסינו לתפוס את המנכ"ל במשך שבוע, ולא הצלחנו. ברגע שיש פעולה אקטיוויסטית – הבעיה נפתרה מיד." שביט הכחיש בעיתונות שנכנע למפגינים.
בחורף 2005/6 כבר הצהיר המשביר על התחייבות דומה. בכתבה "לידיעת הלקוחות: במשביר החדש לצרכן מוכרים פרוות" (ynet, 21.12.2005) סיכם שלומי דונר: "לאחר שהוסבה תשומת לב הנהלת המשביר לנושא, לפני כשבועיים, הופסקה הזמנת סחורה נוספת. תוך תקופה קצרה של מספר ימים הסחורה שנמצאת כרגע בחנויות תיגמר, וכאמור, לא יחודש המלאי." נציגי המפגינים השבוע אמרו למנכ"ל, שהמאבק נגד המשביר יימשך אם ביקורת בסניפים תעלה שההבטחה מופרת. שביט מסר את מספר הטלפון הנייד שלו לצורך דיווחים בעניין זה.

ב-12.2.2007 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה לקריאה טרומית הצעת חוק של חברי הכנסת גלעד ארדן (ליכוד) ורונית תירוש (קדימה). לפי ההצעה, אפשר יהיה לעקר ולסרס כלבים וחתולים במרפאות עירוניות ופרטיות שיעמדו בדרישות משרד החקלאות, ולשלם 50% בלבד מעלות הניתוח. המדינה תממן את מחצית העלות הנותרת, על בסיס דיווח מטעם המרפאות הווטרינריות. התקציב לשם כך יהיה 4.5 מיליון שקלים לשנה. מגישי הצעת החוק מניחים, שהחוק יביא לצמצום ההרג הממוסד של חתולים וכלבים.

השירותים הווטרינריים הורו להפסיק באופן מיידי את ייבוא העופות ומוצרי העוף מטורקיה, ובכלל זה ייבוא ביצים, לאור הדיווחים על התפרצות מחודשת של שפעת העופות מהזן הקטלני במדינה זו. המחלה תקפה לאחרונה גם במצרים ובאנגליה. ידיעות:

העיתונות מדווחת בהרחבה על ההפגנה שהתקיימה מול שגרירות סין בראש השנה הסיני, 13.2.2007, כחלק מיום מחאה שצוין ב-27 מדינות. הכתבות מתייחסות לאכזריות של תעשיית הפרווה הסינית. מוצרי התעשייה נמכרים במדינות רבות, וביניהן ישראל, לעתים קרובות כחלק קטן בלבד מתוך פריט לבוש או אביזר אחר. ללקוח אין כמעט אפשרות להבחין בין פרווה אמיתית למזויפת, ולכן כדאי להימנע גם מרכישה ומלבישה של פרטים, שבחנות הבטיחו שהם "פרווה מזויפת". בעיתונות:

בכתבה "‏נחל לכיש מסוכן לציבור" (nrg מעריב, 12.2.2007) נמסר שדו"ח הניטור של עמותת צלול מצביע על זיהום בקטריאלי וכימי חמור במימי נחל לכיש. בין מקורות הזיהום העיקריים: משחטת "עוף הכפר".

בכתבה "בקשה לתביעה ייצוגית ב-50 מ' ש': אסם לא גילתה כי מיונז 5% מכיל חלבון ביצים" (גלובס, 15.2.2007) מוסר יצחק דנון על תביעה שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית נגד אסם, בטענה להטעיית צרכני המוצר מיונז 5% שומן. לדברי התובע (הטבעוני), על גבי אריזת המוצר וברשימת התכולה לא מוזכר שהמוצר מכיל חלמון ביצים, וכך גם נאמר לו בשירות הלקוחות של היצרן. אולם לאחרונה גילה מתוך מודעת אסם בעיתון, שהמוצר מכיל חלבון ביצים. התובע מבקש מבית-המשפט לחייב את אסם להשיב לחברי הקבוצה את הסכומים ששולמו בעבור המוצר, ולפצותם על הפגיעה ביכולתם להכריע בדבר הרכב מזונם ועל עוגמת נפש.

בכתבה "פלישת הסנאים" (הארץ, 11.2.2007, עמ' ד2) מדווח גואל פינטו שבאזור מצפה רמון מתרבים סנאים שהובאו לשם מהודו ונמלטו. רשות הטבע והגנים לוכדת אותם; "הסנאים שנלכדו מועברים לבית החולים הווטרינרי בבית דגן, שם הם עוברים סדרת בדיקות ונהפכים לסנאי מעבדה."

בכתבה באתר העירייה "4 כלבים "נעצרו" ע"י מפקחי השרות הווטרינרי לאחר שנתפסו עושים את צרכיהם ברשות הרבים" (עיריית חיפה, 12.2.2007) מוסר רוני גרוסמן שפקחים בחיפה לוכדים כלבים משום שעשו את צרכיהם ברשות הרבים. חילוצם מההסגר עולה 527.5 שקל לפחות, בהתאם למספר ימי השהות בהסגר וסוג הקנס. כמו כן, "כ-770 כלבים הובאו במהלך השנה האחרונה לתחנת ההסגר העירונית לאחר שנמצאו משוטטים ללא בעליהם."

בכתבה "גינה לי ירוקה?" (ynet, 13.2.2007) מציע טל איתן מגוון של שיטות ליצור גינה שאינה מבזבזת ומזהמת, מתאימה כבית-גידול לבעלי-חיים וללא שימוש ברעלים.

השחקן והבדרן מאיר סוויסה הצטרף לקמפיין אנונימוס נגד ההטעיה על אריזות הביצים. ב-5.2.2007 שלח סוויסה מכתב גלוי למנכ"ל תנובה ובו הוא מוחה על אחריות החברה להתעללות נרחבת בבעלי-חיים, הנערכת בחסות הטעיית צרכנים. קטעים מהמכתב פורסמו בעיתונות:

בעשר השנים האחרונות חל גידול של 50% בצריכת בשר עופות בישראל: מ-25 ק"ג לאדם בשנה ב-1997 עד 38 ק"ג לאדם ב-2006. הסיבות: ייעול התעשייה על חשבון התרנגולים תוך ירידה במחירים והעובדה כי בשר העוף נחשב בטעות לדל שומן. ביקוש הצרכנים מביא להגדלת הענף. כתבות בנושא:

בכתבה "רואים את הלבן בעיניים: שוק המזון הלא כשר" (Ynet, 9.7.2007) מדווחת אורנה יפת, ששוק המזון הלא כשר בישראל, שמגלגל 39 מיליארד שקל בשנה, כולל בשר ארנבונים, חזירים, חיות ימיות, יענים וכן בקר, תרנגולים ודגים. כ-7% מן האוכלוסייה צורכת מוצרים אלה.

ב-6.2.2007 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לדחות סופית את התוכנית לבניית 20 אלף יחידות דיור בשטחים הירוקים שממערב לירושלים, הידועה בשם "תוכנית ספדיה". מדובר באחד ההישגים הגדולים ביותר של הגופים הירוקים בישראל, עם השלכות ניכרות על חיות הבר. כתבות נבחרות:
עדי הגין, "הירוקים ניצחו: תכנית ספדיה בוטלה", nrg מעריב, 6.2.2007.
נטע סלע ולילך שובל, "המחאה השתלמה: תוכנית ספדיה בוטלה", ynet, 6.2.2007.
צפריר רינת, "ניצחון לירוקים: תוכנית ספדיה נגנזה", וואלה! (הארץ), 6.2.2007.

ב-4.2.2007 פרסם מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע סקר מסכם על מצב היונקים והזוחלים במישור החוף מניצנים לאכזיב בשנים 2001-6. הממצאים: קיפוד החולות נעלם ונראה כי נכחד; עוד בסכנת הכחדה: נחש החולות, הכוח האפור, ירבוע החולות, גרביל החולות, צב היבשה המצוי, צב הים הירוק וחתול הביצות. מרבית גושי החולות צפויים להצטמצם לכדי רבע משטחם המקורי או אף פחות מכך. הגורמים העיקריים להכחדה הם בנייה למגורים ולתעשייה, כריית חולות, רמיסה על-ידי ג'יפים ושינוי ממשק הצומח. חולות ניצנים וחולות פלמחים הם בעלי החשיבות הגבוהה ביותר לשימור בעלי-החיים החוליים. ההמלצות העיקריות: לקדם הכרזה על שמורות טבע בבתי-גידול חוליים, למנוע בנייה בהם ולאכוף את החוקים כנגד נסיעה בחולות. כתבות בנושא:

בכתבה "הצבאים חוזרים, התנים משלמים את המחיר" (הארץ, 5.2.2007, עמ' א12) מדווח צפריר רינת שבינואר נספרו 229 צבאים בדרום רמת הגולן לעומת כ-5,000 לפני עשרים שנה. לאחר שאנשי רשות שמורות הטבע ירו בעבר בהמוני צבאים, הם עברו לירות בתנים, בטענה שאלה טורפים צבאים. בארבע השנים האחרונות נורים בכל שנה 800-700 תנים. "אוכלוסיית התנים ברמת הגולן המשיכה לגדול, למרות הירידה במספר הצבאים, הודות לשפע של פגרי בעלי-חיים המושלכים מלולים ורפתות ליד יישובים בגולן. מעשי האדם מפרים את סדרי הטבע, ובכך מפריעים לאוכלוסיית הצבאים לשמור על יציבותה." לדברי אקולוג הרשות, "אנחנו מנסים לפעול גם לשיפור הטיפול בפגרי בעלי-חיים כדי למנוע היווצרות מקורות מזון שיעודדו גידול במספר התנים." למרות זאת, מתכוונים להמשיך לירות בתנים גם השנה.

בכתבה "האם תנאי הכליאה בכלביה העירונית נתניה מחפירים?" (Local, 4.2.2007) מתאר שמואל נהון את גורלו של כלב בריא שהגיע למכלאה העירונית בנתניה וכמעט מת שם מהזנחה. השירות הווטרינרי המקומי לוכד כאלף כלבים בשנה.

בכתבה "קווי חשמל וציד מסכנים העופות ששוחררו לטבע" (הארץ, 4.2.2007, עמ' א9) מתאר אלי אשכנזי פרויקטים להשבת דורסים נכחדים לטבע בישראל. המפתח טמון בניסיון להשיב את בית-הגידול למצבו הקודם.

בכתבה "אין side אאוט" (nrg מעריב (עיתון חי), 6.2.2007) בוחנות ריבי מאיר ורינת עמירן מהם החיים הטובים לחתול: בבית או בחוץ? התשובה תלויה בחתול הספציפי. "כיצד ניתן לדעת האם החתול שחי בחוץ זקוק לבית מוגן ולמיטה? ובכן, מידת החברותיות היא שיקול מכריע. המבחן האופטימלי הוא הרמת החתול על הידיים: אם הוא מוכן שירימו אותו ויכניסו אותו לכלוב נשיאה, סימן שהוא חתול סתגלן וחברותי. על כל פנים, 99 אחוז יסרבו, ובמקרים כאלה אל תחשבו שאתם יודעים טוב יותר, ואל תאלצו את החתול לעשות זאת." ובכל מקרה, גם חתול שנשאר בבית מרצונו זקוק לשפע גירויים ולחברה.

בכתבה "מתה הג'ירפה הפלסטינית האחרונה" (וואלה!, 5.2.2007) מתוארים כמה מאסונותיהן של החיות הכלואות בגן החיות בקלקיליה, שהוקם בסיוע הספארי ברמת גן. חיות רבות נפגעו בפעולות צה"ל, ואחרות מתו כי פעולות אלה מנעו מהחיות טיפול אלמנטרי.

ביום ד', 31.1.2007, הגישה אנונימוס, באמצעות עו"ד אסף מרקס, בקשה לבית-משפט שלום באשדוד, נגד מגדל אווזים במושב שתולים. זאת לאחר שפעילי העמותה ביקרו במשק ותיעדו פיטום לא חוקי בסתר. בשבוע שעבר נענה בית-משפט שלום ברמלה לבקשת אנונימוס והוציא צו-מניעה נגד שני מפטמי אווזים ממושב בן-זכאי. לפני איסור פיטום האווזים, הבהירו כל הגורמים הרלוונטיים – הן מטעם המפטמים והן מטעם משרד החקלאות – שאיסור הפיטום פירושו הפסקת גידול האווזים (שכן לא כלכלי לגדל אווזים ללא פיטומם). למרות זאת, משרד החקלאות התיר לשלושה משקים לגדל אווזים, לכאורה ללא פיטום, במסגרת ניסוי שערך. אחרי שנגד שניים משלושת המשקים, בבעלות האחים לגזיאל ממושב בן-זכאי, הוגש כתב-אישום בגין פיטום אווזים, כעת גם המשק השלישי, במושב שתולים, התברר ככיסוי לפיטום לא חוקי. כלומר, כל המשקים שקיבלו היתר לגדל אווזים ללא פיטום ניצלו לרעה את ההיתר ופיטמו את האווזים. בעקבות הממצאים פנתה אנונימוס למשרד החקלאות בדרישה להפסיק לחלק היתרים לגידול אווזים, בשל הניצול לרעה של ההיתר, שכן כל גידול אווזים בישראל הוא מסווה לפיטום לא חוקי.

ביום ד', 31.1.2007, אישרה הכנסת בקריאה טרומית שני תיקונים לחוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים): איסור ניסויים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי, ואיסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי-חיים. את שתי ההצעות יזם ח"כ גדעון סער (ליכוד) והן עברו ללא מתנגדים. ההצעה לאסור עריכת ניסויים בחיות בתעשיית הקוסמטיקה זכתה לתמיכת הממשלה, לאחר שביום א', 28.1.2007, קיבלה ועדת השרים לענייני חקיקה את הערר שהגישו השרים איתן כבל וציפי לבני על החלטה קודמת של הוועדה בעניין זה. ההצעה הקוראת לאסור ייבוא מוצרים שנוסו בחיות, התקבלה בכנסת למרות התנגדות הממשלה.

ב-29.1.2007 הביעו שרי החקלאות של 27 המדינות החברות באיחוד האירופי תמיכה פה-אחד באיסור על הסחר בפרוות חתולים וכלבים. התקנה החדשה, שהוצעה על-ידי הנציבות האירופית ב-20.11.2006, אוסרת ייבוא, ייצוא ומכירה של פרוות כאלה, קובעת עונשים לסוחרים, וקובעת שיטות לזיהוי הפרוות וכללים להחלפת מידע בנושא בין מדינות. עם זאת, התקנה כוללת פרצה משמעותית: האיסור שהיא קובעת חל רק על פרווה מחתולים ומכלבים שגודלו במיוחד לייצור פרווה. לפי התקנה, קציני המכס האירופיים לא יוכלו אפוא לעצור ייבוא פרוות חתולים וכלבים שגודלו בסין עבור בשרם, למשל. מדינות רבות באירופה דחו פרצה זו בחוק, אולם הנציבות האירופית "נחושה בדעתה" לשמור על הפרצה. ההצעה אמורה לעבור בקרוב לדיון בפרלמנט האירופי ובמועצת השרים.

בכתבה "מלכודת מוות לחתולים" (nrg מעריב, 31.1.2007 עמ' 20) מדווח אבי אשכנזי על החלטת המשטרה לפתוח בחקירה נגד עיריית בת-ים, בחשד לעבירה על חוק צער בעלי-חיים. זאת בעקבות תלונת תנו לחיות לחיות על כך שפחי האשפה החדשים שהכניסה העירייה לשימוש, הפכו למלכודות מוות לחתולים. מדובר בפחים עמוקים ובעלי מכסה כבד הניתן לפתיחה בלחיצה על דוושה מבחוץ, ולא מעט חתולים הצליחו להיכנס לתוך הפח ונלכדו בתוכו. שלומית צור מזכירה ("חתולים מוצאים את מותם בפחי זבל בבת ים", local, 2.2.2007) שחתולים נהרגו כשעובדי מחלקת התברואה שפכו את תכולת הפחים עם החתולים החיים לתוך מגרסת הזבל. לפי דיווחים מהשטח, עובדים סירבו לבקשת תושבים לחלץ את החתולים. תושבים הגרים בסביבת פחים כאלה מתבקשים לגלות ערנות ולסייע לחתולים לכודים לצאת.

בכתבה "כולם יסבלו: השפנים, היעלים והנמר חריתון" (ידיעות אחרונות, 30.1.2007, עמ' 13) מסביר עמיר בן דוד שהצעת צה"ל ומשרד הביטחון בעניין גדר ההפרדה במדבר יהודה תגרום להכחדת החיות הגדולות ולפגיעה גם באוכלוסיות החיות הקטנות.

בידיעה "התפרצות של שפעת העופות ביפן" (וואלה!, 27.1.2007) מדווחת סוכנות רויטרס שמשרד החקלאות של קוריאה הדרומית השמיד כ-400,000 עופות ומתכנן להשמיד 270,000 עופות נוספים בעקבות התפרצות הזן האלים של שפעת העופות. הנגיף התגלה גם ביפן, שם מתוכננת השמדת 100,000 עופות.

בכתבה "הטונה ניצחה - היקף הדייג יפחת ברבע" (הארץ, 1.2.2007, עמ' א8) מדווחת סוכנות רויטרס שכינוס בינלאומי החליט לקצץ ברבע את מכסות דיג הטונה בארבע השנים הקרובות. זאת בעקבות צמצום חמור של אוכלוסיית הטונה.

בכתבה "שודדי הים" (מעריב (עסקים), 30.1.2007, עמ' 19) סוקר אסף שפריר את ציד הלווייתנים בידי תעשיית הבשר היפנית ואת ניסיונם של פעילי סביבה וזכויות בעלי-חיים לעצור את הציד בגופם.

בכתבה "מותו של גיבור המירוצים" (Nrg, מעריב, 30.1.2007) מופיע תיאור מסולף של תעשיית מירוצי הסוסים, דרך סיפורו של ברברו, סוף מירוצים מפורסם, שהומת לאחר פציעות רבות. בכתבה מוצגים מטפליו כמופת של דאגה לבריאותו, תוך התעלמות מכך שהם האחראים לפציעותיו. למידע נוסף על עינוי סוסים במירוצים

לפי הודעת הארגון PETA, ב-25.1.2007 הודיע התאגיד Smithfield Foods – "החברה הגדולה בעולם לייצור בשר חזיר" – שבכוונתו לבטל את כל תאי ההריון במתקני התאגיד בארצות-הברית תוך עשר שנים. כיום כלואות בכל רגע נתון יותר ממיליון חזירות בתאי הריון במתקני סמית'פילד, וההחלטה תשפיע על כ-2/3 מהן. למידע נוסף על תאי הריון, על ביטולם בפלורידה ובאריזונה, ועל סמית'פילד.

ב-25.1.2007 הצביע הפרלמנט הבלגי פה-אחד לטובת איסור על ייבוא מוצרים מכלבי ים. האיסור ייכנס לתוקף תוך שלושה שבועות. בלגיה היא המדינה הראשונה באיחוד האירופי שקובעת איסור קבע שכזה. בשנת 2005 ייבאה בלגיה מוצרים מפרוות כלבי ים בערך 4.8 מיליון אירו. איסורים זמניים או החלטות לקבוע איסור קיימים באיטליה, בגרמניה, בהולנד ובלוקסמבורג. איסור מלא קיים בארצות-הברית, במקסיקו ובקרואטיה.
למחרת ההחלטה בבלגיה, הודיעה העיתונות שהנציבות האירופית דחתה את דרישת הפרלמנט האירופי לקבוע חרם מלא על ייבוא מוצרים מכלבי ים. בספטמבר 2006 התקבלה דרישה זו ברוב גדול בפרלמנט. לפי סוכנות AP, הנציבות הודיעה שהחוק האירופי מ-1983 "מספק תשובה הולמת" לדרישת הפרלמנט. החוק אוסר ייבוא מוצרים מגורי כלב ים הצלצל (harp seal) בני פחות מ-12 יום וגורי כלב ים כובעי (hooded seal) בני פחות משנה. עוד הודיעה הנציבות, שהדיווחים על שיטות ציד אכזריות בקנדה "סותרים בחלקם", ושהאיחוד ינקוט "בכל הצעדים הדרושים כדי להבטיח שימוש בשיטות ציד הומאניות לכלבי ים, ואם יהיה צורך, יציע... לנקוט צעדים". לאור ריבוי הנתונים המתועדים על אכזריות הטבח, הודעת הנציבות האירופית תמוהה מאוד. מאחר שהאיחוד האירופי הוא שוק מרכזי לפרוות כלבי ים, החלטת הנציבות צפויה לעלות בחייהם של מיליוני כלבי ים.

בכתבה "ממגורות דגון חידשו הירי ההמוני ביונים" (וואלה!, 22.1.2007) נמסר על טבח היונים המחודש בממגורות דגון. הנהלת הממגורות סירבה להשיב לפניות אנונימוס בעניין, ולא שלחה נציג לפגישת הוועדה לאיכות הסביבה בעיריית חיפה, שעסקה בנושא ב-24.1.2007.למידע נוסף

בכתבה "הצעות חוק למניעת ניסויים בבע"ח למטרות קוסמטיות" (Nfc, 25.1.2007) מדווחת הדר פרבר ששני תיקונים לחוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים): איסור ניסויים לבדיקת מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי, ואיסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי-חיים – יועלו ב-29.1.2007 להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, לאחר שנדחו ב-14.1 על חודו של קול. שר החקלאות, שלום שמחון, והשר איתן כבל, הם שהגישו ערר על החלטת הוועדה.

לפי ידיעה מטעם תנו לחיות לחיות, ("ההתעללות נמשכת: הובלת בעלי חיים בצורה מזעזעת", 21.1.2007) ב-20.1.2007 נמסר לארגון על תרנגולות שהושארו כלואות ברכב הובלה במהלך לילה שלם, במזג אוויר סוער, כשהנהג החנה את הרכב בחוץ והלך לישון. המקרה אירע באזור נהריה. מהתמונות עולה, שאלה הן תרנגולות מתעשיית הביצים ורבות מהן מתו בכלובי ההובלה. העמותה פנתה למשטרה בעניין.

רשות הטבע והגנים איתרה בעמק הירדן 29 גופות של תנים ושלוש גופות כלבים, אשר בכולן התגלה רעל. מרבית התנים המורעלים נמצאו סמוך לחווה לגידול בקר והחשד הוא כי המרעילים הם בוקרים, וביניהם תושב מנחמיה שהורשע בעבירות מסוג זה בעבר.

בכתבה "ציד, שינויי סביבה ובריחת זנים מיובאים משנים את מפת הציפורים" (הארץ, 26.1.2007, עמ' א8) סוקר צפריר רינת את הכחדת עופות הבר בישראל. לפי אקולוג רשות הטבע והגנים, שמרואיין בכתבה, "בשבוע הבא נפרסם רשימת מינים שהייבוא שלהם ייאסר, כי הם עלולים להפוך לפולשים. במינים שכבר פלשו והתפשטו אנחנו לא מטפלים." בכתבה ניתן דגש מופרז ביותר על מינים "פולשים" – שבניגוד לבעלי עסקים האחראים על השמדת בתי-גידול, זיהום והכנסת חיות בר זרות – קל להיטפל אליהם. פרסום רשימת המינים האסורים לייבוא נערך באיחור מתמיה, ומן הראוי לאסור על סחר בחיות בר ועל מוסדות כגון ה"צפארי" בפרט.

בכתבה "ידידו הטוב של הקשיש" (nrg מעריב, 23.1.2007) מדווח אריק בנדר על הצעת חוק חדשה של ח"כ ליה שמטוב (ישראל ביתנו), ולפיה קשישים שעוברים להתגורר בבתי-אבות ובהוסטלים יוכלו להביא עמם "חיות מחמד". כיום אוסרים מרבית בתי-האבות על הכנסת כלבים וחתולים, וקשישים רבים לא מתקבלים להוסטלים בשל סירובם להיפרד מבעלי-החיים.

בכתבה "התנשמות יטפלו במגיפת העכברים" (מעריב, 23.1.2007, עמ' 18) מדווח אלעד הופר שבית-הספר החקלאי בפרדס חנה קנה 25 גוזלי תנשמות. התלמידים גידלו את הגוזלים, בנו תיבות קינון ופיזרו אותן כדי שהתנשמות יצודו מכרסמים. השימוש בתנשמות נקבע כחלופה להרעלה.

בכתבה "שפעת העופות: עשרות אלפי בעלי כנף הומתו ביפן" (Nfc, 26.1.2007) מדווח אריאל שמידברג שלפני שבוע הודיע משרד החקלאות היפני על הרג מתוכנן של למעלה מ-50,000 עופות מחשש להתפרצות שפעת העופות, לאחר שלפני כשבועיים נמצאו 4,000 עופות מתים בלול. שמידברג גם מדווח ("מוטציה של שפעת העופות התגלתה בהונגריה", 24.1) שבהונגריה זוהה הזן הקטלני של הנגיף, H5N1, לאחר שנמצאו כ-40 אווזים חולים. הרשויות הרגו 3,300 עופות במקום.

בכתבה "גם הטורף הימי זקוק להגנה" (nrg מעריב, 21.1.2007) מדווחת סוכנות AP על ניסיונות חדשים לצמצם את הפגיעה בכרישים בעולם. כמאה מיליון כרישים וקרוביהם מומתים בכל שנה, במתכוון או כתוצר-לוואי של דיג.

בכתבה "והים ממשיך לירוק נפט" (nrg מעריב, 22.1.2007) מדווחת סוכנות AFP שחצי שנה לאחר הפצצת תחנת כוח ליד ביירות על-ידי צה"ל, דליפת הנפט שנגרמה כתוצאה מכך עדיין לא נוקתה במלואה וחופים רבים נותרו שחורים. במשרד לאיכות הסביבה הלבנוני מעריכים כי עד הקיץ ינוקה הזיהום במלואו.

בכתבה "לווייתנים" (וואלה!, 25.1.2007) מדווח שי אילן (רויטרס) על מאבק גרינפיס בציידי לווייתנים מיפן. הפרעה לציד מתוך סירות הביאה להצלת 82 לווייתנים בשנה שעברה.

מתוך הודעת המשרד להגנת הסביבה:

גזר-הדין ניתן ב-9.1.2007. הקנסות יועברו לקרן לשמירת הניקיון. מדובר בקנס הגבוה ביותר שניתן עד היום לרפת. בהודעה נוספת נמסר:

בכתבה "נדחו שתי הצעות חוק נגד ניסויים בחיות" (nrg מעריב, 14.1.2007) מדווחות אפרת פורשר ועדי הגין שוועדת השרים לענייני חקיקה דחתה שתי הצעות חוק שיזם ח"כ גדעון סער (ליכוד) נגד ניסויים בחיות למטרת פיתוח מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי:

השרים שהצביעו נגד: אבי דיכטר, יעקב בן-יזרי, אברהם הירשזון ומאיר שטרית. הצביעו בעד: איתן כבל, גדעון עזרא ויעקב אדרי. השרים ציפי לבני ואיתן כבל הודיעו על כוונתם לערער בשבוע הבא על דחיית ההצעה. לפי הידיעה "השר שמחון יתנגד לשרים ויתמוך בהצעת סער" (ערוץ 7, 16.1.2007) שר החקלאות, שלום שמחון, מצטרף למערערים.

בכתבה "יש חלופות, אך בישראל מעדיפים להרוג חיות" (הארץ, 14.1.2007, עמ' א1) מדווחת תמרה טראובמן על עמדת המועצה לניסויים בבעלי-חיים לקראת הצבעה בעניין ניסויים בחיות למטרות הוראה: ניסוי כזה לא ייחשב כשונה מניסוי מחקרי; לפיכך, אם ישנם אמצעים היכולים לשמש תחליף "סביר" לחיה, יש להשתמש בהם, אך שיקול הדעת ייוותר בידי המרצה וועדה פנימית של המוסד. השיפור היחיד שמציעה המועצה: המרצים יצטרכו לקבל אישור גם מוועדת הוראה פנימית של המוסד. משמעות הדברים: באמצעות הרוב שיש במועצה לאנשים העורכים ניסויים בחיות, נשמר המנגנון של אישור כמעט אוטומטי לכל ניסוי בחיות, ללא בקרה חיצונית. בידיעה "יימשכו הניסויים בבע"ח לשם הוראה" (15.1.2007, עמ' א10) מעדכנת טראובמן שלהחלטת המועצה (מ-14 בינואר) עדיין אין תוקף כי בישיבה לא היה מספר משתתפים נדרש. תוצאות ההצבעה יובאו לאשרור בעוד כחודש וחצי.

בטור "כבד לבן" (nrg מעריב, 14.1.2007) מתייחס חילי טרופר מנקודת-מבט יהודית דתית לפיטום אווזים, בעקבות כתב-האישום שהגיש משרד החקלאות ב-8.1.2007 נגד האחים לגזיאל ממושב בן זכאי, שעסקו בפיטום ובשחיטה לא חוקיים.

ב-14.1.2007 גזרה השופטת רבקה למלשטרייך-לפר בבית-משפט השלום בחיפה קנס בסך 1,000 שקלים על תושבת העיר, טניה קגן, על כל מקרה שתאכיל חתולים בחצר בניין מגוריה. יצחק אוניקול, הגר אף הוא בבניין, תבע את כגן בטענה שהאכלת החתולים מהווה עבורו "מטרד תברואתי". באוגוסט 2006 פסקה למלשטרייך-לפר כי ''הנתבעת מנועה מלהאכיל חתולים כלשהם בתחומי החצר המהווה רכוש משותף ולרבות על גדר הבטון וכן במרחק של מטר מגדר הבטון והחוצה." לפי קגן, פסק-הדין מתעלם מכך שעיריית חיפה והשירות הווטרינרי בדקו את המקום ומצאו כי אין אמת בדברי התובע על בעיה תברואתית. קגן ערערה לבית-המשפט המחוזי ובינתיים הפרה את צו בית-המשפט. הקנס נגזר בעקבות תביעה נוספת של אוניקול.

בכתבה "החקלאים יקימו בנק DNA לאיתור בקר גנוב" (וואלה! (הארץ), 16.1.2007) מדווחים עמירם כהן ומיכל גרינברג: "מגדלי הבקר והצאן בשיתוף משרד החקלאות והמשרד לביטחון פנים יקימו בנק DNA כדי לאתר בקר וצאן גנובים [...] בבנק ישמרו דגימות DNA של כל ראשי הבקר והצאן בישראל, כדי לאפשר את זיהוים במקרה של גניבה." בכתבה "חדש: דיו RFID לסימון של ראשי בקר - ובני אדם" (DailyMaily, 15.1.2007) מדווח קיי. סי. ג'ונס (InformationWeek) על שיטה חדשה להטבעת סימן בבעלי-חיים בעזרת מערך גיאומטרי של מחטים זעירות וכמוסת דיו. ההטבעה ניתנת לקריאה ממרחק של עד 1.2 מטרים וככל הנראה מדובר בתהליך פחות מכאיב משיטות סימון אחרות.

בטור "7. אז איך אני יודע שזה אורגני" (הארץ (גלריה), 19.1.2007, עמ' ד2) דנים אביב לביא ושירי כץ במזון אורגני ומזכירים ביקור בדיר עזים: "במשך הסיור נגענו בטעות בצנצנת שעמדה על מדף בדיר. המארח שלנו נזעק, והפציר בנו למהר לכיור ולקרצף ידיים. רק לאחרונה, סיפר, מתו עשרה מהגדיים שלו לאחר שריסס את הדיר בחומר הזה. התברר שמדובר בחומר הדברה נגד פשפשים, שרפתנים ומגדלי עזים רבים משתמשים בו. בדרך כלל העזים והפרות לא מתות ממנו; הוא נצבר בשכבות השומניות ועובר הלאה דרך הבשר והחלב."

בכתבה "מתחדש המאבק על הוצאת כלובי הדגים מאילת" (nrg מעריב, 17.1.2007) מוסרים מעריב ואי.פי. על פניית מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, בבקשה לדחות לחודש יוני 2010 את מועד הסיום של הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת, "זאת, בניגוד להחלטת הממשלה שהתקבלה אשתקד, הקובעת כי הוצאת הכלובים תסתיים עד לחודש יוני 2008."

בסוף הכתבה שלעיל (nrg מעריב) נמסר: "24 מדינות שעוסקות בדיג בים התיכון התחייבו לנקוט צעדים למניעת הידלדלות אוכלוסיית הדגים באיזור. בין היתר סוכם במסגרת פגישה של הסוכנות לענייני מזון וחקלאות של האו"ם, כי תינתן אפשרות לדגים צעירים לחמוק מהרשתות שפורשים הדייגים בים." משתתפי הוועדה, שהתכנסה ברומא בשבוע שעבר, גם חתמו על תוכנית הגנה על דג הטונה כחול הסנפיר.

בכתבה "המכלאות הרשותיות זקוקות לנשמה" (14.1.2007) מספרת עדי הגין על ביקורו של ח"כ יואל חסון במכלאות הרשותיות של ראשון לציון, אחיסמך ובית שמש. באחיסמך "המבנה פתוח ופרוץ לרוחות ולגשמים, בתא אחד יכולים לשהות יחדיו כחמישה או שישה כלבים והגורים מוחזקים בכלובים קטנים באמצע המבנה. אלמלא פעילות העמותה [ראשון אוהבת חיות] במקום, הכלבים היו נמקים בכלובים." בבית שמש "הכלביה נמצאת בתוך מחסני העיריה והעובדים שפחדו להזדהות, סיפרו כי הווטרינר הרשותי שעובד במשרה חלקית מגיע פעם בכמה ימים על מנת להרדים כלבים. ישנם כאלה ש'מזלם לא שפר עליהם' ובמקום למות בזריקת חסד, הם גוססים באיטיות מפציעות וממחלות." ח"כ חסון אמר שהפתרון הוא הסדרת מעורבותם של מתנדבים ועמותות במכלאות הרשותיות. אין ספק שהסדרה כזו נחוצה, אך היא אינה פוטרת את הרשויות מחובתן להקצות משאבים וכוח-אדם נאותים להחזקת המכלאות.

בכתבה "מערימים על השועלים" (nrg מעריב, 14.1.2007) מדווח משה פריאל על פיזור פיתיונות עם תרכיב חיסון נגד כלבת על-ידי המחלקה הווטרינרית של עיריית באר-שבע. התוצאה: "הורדנו את מספר מקרי ההדבקה לאפס".

בכתבה "אוגר בארץ נוכרייה" (הארץ (גלריה), 16.1.2007, עמ' ד3) מציגה ריבי רונן עמדה התומכת בהחזקת אוגרים מתוך עניין בהנאת האדם והתעלמות מגורל האוגר, מול סקירה של פגיעות נפוצות באוגרים בבית, למשל: "כשתנאי האחזקה גרועים מופיעות אצל האוגר מחלות בעור, בנשימה ובעיניים. מחלות נוספות הן שלשול (Wet Tail), סוכרת ('אם נותנים לאוגר הרבה מקלות דבש, שמשום מה מוכרים אותם בחנויות לחיות מחמד, הוא עלול לפתח סוכרת') וגידולים סרטניים (לימפומות תת-עוריות), שאפשר לטפל בהם בניתוח. [...] 'אוגר שעולה 20-10 שקלים נחשב בחברה שלנו למוצר זניח, כמעט חפץ, שלא ממש משנה אם הוא ימות. יש אנשים שלא אכפת להם לקחת אוגר לשלושה שבועות ובקושי להאכיל אותו.'"

בכתבה "הערכות: היקף הפעילות להחרמת סוסים משוטטים תורחב" (קול השרון,(local(( 17.1.2007 מדווחת אופירה חסיד על פשיטת הרשויות בנתניה על שטחי חוות סוסים פיראטית ב-16 בינואר: "כל הסוסים במקום הועמסו על-ידי חברה חיצונית מיוחדת והובאו לנקודת מסתור מחוץ לעיר". מהלך זה ''נועד למנוע מצד אחד ניסיון החזרת הסוסים בכוח", ולהטיל על "בעלי" הסוסים קשיים משפטיים, בירוקרטיים וכספיים, שיהפכו את החזרת הסוסים אליהם לבלתי משתלמת עבורם. בשלב הבא מתוכנן "חיסול חוות הסוסים הפיראטיות בשכונות עצמן".

בכתבה "הבז מבריז מבית הספר בעמיקם לדרום-אפריקה" (הארץ, 14.1.2007, עמ' א6) מספר אלי אשכנזי על פרויקט הצלת הבזים האדומים בבית-הספר "תל"י-אלונה" שבמושב עמיקם, המתקיים זה 11 שנים ברציפות. ילדי בית-הספר והוריהם בונים תיבות קינון לבזים ועוקבים בשיטתיות אחר הקינון.

בכתבה "למה בגבעת הכלניות אין כלניות" (הארץ, 16.1.2007, עמ' ב3) סוקר צפריר רינת מגוון של התערבויות בחייהן של חיות בר, לכאורה במטרה לסייע למינים אלה להתקיים מול הנזק האנושי. התערבויות מסוימות, כגון סימון נשרים בישראל, נערכות באופן אגרסיבי במיוחד.

בידיעה "שפעת העופות התגלתה בדרום קוריאה" (וואלה!, 20.1.2006) נמסר שמשרד החקלאות של דרום קוריאה השמיד כ-400 אלף עופות מדרום לסיאול, לאחר התפרצות של זן אלים של שפעת העופות.

בכתבה "אין כניסה לציידי לוויתנים!" (nrg מעריב, 16.1.2007) מדווחת סוכנות AFP שהשר לאיכות הסביבה האוסטרלי הודיע כי הוא אוסר על עגינת ספינות יפניות בנמלי ארצו, בדרכן להרוג אלף לווייתנים באוקיינוס הדרומי.

בכתבה "קוריאה הצפונית וסין שוקלות להשתפן" (nrg מעריב, 13.1.2007) מספר כנען ליפשיץ על הרבעת ארנבונים ענקיים בגרמניה ומסחר בהם עם קוריאה הצפונית וסין עבור תעשיית הבשר (למידע נוסף על התעשייה). המדובר בארנבונים שעברו עיוות באמצעות ברירה מלאכותית. בכתבה אי-דיוקים וסתירות, למשל: גידול הארנבונים בקוריאה הצפונית מוצג כ"כאמצעי אפשרי למגר את תופעת הרעב", בעוד שהחקלאי הגרמני עצמו מצהיר בכתבה שלא ירחיב את עסקיו כי "ההאכלה שלהם עולה הון" – המצב הסטנדרטי בתעשיות הבשר לעומת גידול מזון מן הצומח.

ביום ב', 8.1.2007, הגיש משרד החקלאות בבית-משפט השלום בראשון לציון כתב-אישום נגד האחים לגזיאל ממושב בן זכאי. סעיפי האישום כוללים עינוי בעלי-חיים, התעללות והתאכזרות (הפרת חוק צער בעלי-חיים) וכן שחיטה לא חוקית של עופות (הפרת תקנות מחלות בעלי-חיים). זהו כתב-האישום הראשון בישראל המוגש נגד מפטמי אווזים. מאז כניסת איסור הפיטום לתוקף באפריל 2006, התריעה אנונימוס בפני הרשויות כי שני האחים ממשיכים לפטם אווזים, אולם רק בסוף נובמבר 2006 פשטה המשטרה על המשקים, בעקבות עדות של עובדים תאילנדים שהועסקו במקום. האירוע התקדימי זכה לסיקור נרחב בעיתונות:

ב-7.1.2006 הודיעו השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות שרכשו מארצות-הברית שתי
מכונות להרג המוני של עופות בתנאי חירום, כגון השמדת לול בעקבות התפשטות שפעת העופות (כזכור, בהתפרצות שאירעה בישראל במרץ 2006, הושמדו עופות בזרחן אורגני – רעל הגורם מוות איטי ומיוסר). לפי ההודעות שהתפרסמו בעיתונות, "שיטת ההמתה מתבצעת בארה"ב באמצעות תערובת של מים, אוויר ותרכיז קצף. הקצף גורם לחנק מהיר של העופות באמצעות חסימת דרכי הנשימה העליונות. החנק לוקח פחות מכמה שניות ועל-כן עומד בחוק צער בעלי-חיים." עוד נמסר: "שימוש בשיטה זו מתאים לעופות שגדלים על רפד, פטמים והודים, בכל הגילאים, ומאפשרת תמותה בשיעור של 100% מהעופות. השיטה איננה מתאימה לעופות מים או מטילות." המכונות שרכשה ישראל ויגיעו בפברואר, מאפשרות השמדה של כל התרנגולים בלול תוך 20 דקות על-ידי שני אנשים.

בכתבה "ביהמ"ש: לא ייתכן שהמדינה תגיש כתב אישום רק בשל ההד הציבורי שעורר תחקיר בתוכנית 'כלבוטק'" (גלובס, 6.1.2006) סוקר נועם שרביט את פסק-הדין המזכה מאשמת התעללות בבעלי-חיים בעלי חברה, שגדעו קרני פרות ללא הרדמה. ראו כתבה מורחבת בנושא זה.

בכתבה "יורדים על ארבע" (כל הזמן (מעריב), 12.1.2007, עמ' 57) מגיש יובל הימן תחקיר, הקובע שהתעללות בכלבים, בחתולים, בחמורים ובסוסים נפוצה במיוחד באזור ירושלים, והרשויות אינן פועלות למניעתה. בהיעדר אכיפה, התעללות עד מוות נעשית באופן יומיומי על-ידי "צעירים משועממים" ומראה חיות עם פצעים פתוחים או שברים, וכן חיות שרופות ותלויות, הוא תופעה נפוצה. לדברי מאבטח שצוטט בכתבה, "אם תיכנס לתוך העיר העתיקה תראה שמתוך 5,000 או 7,000 חתולים שיש שם, לאיזה 1,500 מהם אין זנב או אוזניים. או שהם חותכים להם את הזנב או את האוזניים, או ששורפים אותם." לדבריו, כשמתעללים בסוסים הם [המשטרה] משתדלים להגיע, אבל כשמדובר על כלבים או חתולים, אין עם מי לדבר." הכתב מוסיף: "המצב מדאיג עוד יותר בפריפריה של ירושלים, ביישובים שנמצאים תחת תחום שיפוטן של מטה בנימין, מטה יהודה ועיריית מעלה אדומים."

בכתבה "פיתוח כחול-לבן: סימולטור לאימון מנתחים" (ynet, 7.1.2007) מדווח ד"ר איתי גל על מכשיר מהפכני שפיתחו מדענים ישראלים, המאפשר למנתחים להתאמן על דגם ממוחשב של גוף המנותח שלפניהם, רגע לפני הניתוח. התוצאה: ניתוח מדויק וקצר יותר, עם אחוזי הצלחה גבוהים. וכמובן – ללא עינוי בעלי-חיים.

לקראת דיון המועצה לניסויים בבעלי-חיים בנושא ניסויים בהוראה, סוקרת הכתבה "הקץ לניסויי סטודנטים בבעלי-חיים?" (nrg מעריב, 12.1.2007) חלופות לניסויים אלה, ומראה כי שיטות הוראה שאינן כרוכות בוויוויסקציה נמצאו יעילות יותר.

בכתבה "גם כן גזעי" (nrg מעריב, 10.1.2007) סוקרת עדי כץ שורה ארוכה של בעיות בריאות שמהן סובלים כלבים גזעיים – בעיות נשימה, פריצות דיסק, התקרחות, נשירת שיניים, שפתיים נפוחות, ריור בלתי פוסק, משקל יתר ועוד. עם זאת, כץ אינה מסיקה את המסקנה המתבקשת – להמליץ לציבור להימנע כליל מרכישת כלבים גזעיים, רכישה שמעודדת את המשך ההרבעות המזיקות. תחת זאת מסתפקת כץ בהמלצה "לקנות כלב אצל מגדל אחראי" – ומתעלמת בכך מהעובדה, שרבות מבעיות הבריאות אינן תקלה אלא תוצאה הכרחית של העיוות הגנטי של הגזע; כמו כן, מגדלים "לא אחראים" הם חלק בלתי נפרד ממעמדם של הכלבים כסחורות. למידע נוסף בנושא

בכתבה "נחשפה רשת ציידי ציפורים וחיות בר" (ידיעות חיפה, 11.1.2007) מדווח איל לרמן שפקח רשות הטבע והגנים חשף ב-5.1.2006 צייד חוחיות הקשור בסחר מסועף בחיות בר. בתא המטען ברכב הצייד נמצאו 26 חוחיות שניצודו והוחבאו שם. אחד החשודים שוחרר בערבות על סך 5,000 שקל בלבד, "כדי להבטיח את התייצבותו למשפט", אף על-פי שמתנהלים נגדו כבר שני תיקים על עבירות זהות.

ב-9.1.2006 הודיע שר הביטחון, עמיר פרץ, על כוונתו להקפיא את בניית גדר ההפרדה באזור מדבר יהודה, בקטע בן 30 ק"מ שבין מצודת יהודה (בית יתיר) ונחל חבר, במטרה לבחון חלופות. זאת לאחר שחברי כנסת פנו לשר וביקשו את התערבותו לשם עצירת העבודות בגלל הפגיעה הצפויה בחי ובצומח של מדבר יהודה. הח"כים מרציאנו ואריאל הציעו חלופות לתוואי, שלא יפגעו בחי ובצומח ואף יהיו זולות יותר.

בכתבה "אחרי שנים של מאבק: החלה הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת" (הארץ, 9.1.2007) מדווח צפריר רינת: "במפרץ אילת החלה בימים האחרונים הוצאתם של הכלובים לגידול דגים מהים. [...] הצעד הוא תחילת יישום של החלטת ממשלה מלפני שנה וחצי, על הפסקה הדרגתית של פעילות הכלובים. ההחלטה אושרה לאחר מאבק ציבורי ארוך של מדענים ושל פעילי סביבה, שטענו כי הפרשות הדגים מזהמות את מימי המפרץ ומסכנות את שוניות האלמוגים שבו."

בידיעה "9 שקנאים נורו בדצמבר באזורי בריכות דגים בצפון" (הארץ, 7.1.2007, עמ' א7) מדווח צפריר רינת על קורבנות נוספים של תעשיית הדגים.

בכתבה "איסלנד לא מוותרת על ציד לווייתנים" (הארץ (לה מונד), 12.1.2007, עמ' א17) מדווחים בנואה הופקן וז'ראר למארקי על החלטת ממשלת איסלנד לחדש את ציד הלווייתנים, תוך הפרת האמנה הבינלאומית שהתקבלה ב-1982 ויושמה במדינה מ-1989, ועל ההתנגדות שההחלטה מעוררת.

בכתבה "ירדן: לסגור את תחנת ההסגר באילות, בגלל הריח" (Ynet, 31.12.2006) מדווחים מאיר אוחיון ומורן ראדה על דרישתו של מלך ירדן לסגור את תחנת ההסגר בקיבוץ אילות בשל מפגע ריח קשה הנישא אל מעבר לגבול. בתחנה מוחזקים עגלים, שהובלו מאוסטרליה עבור תעשיית הבשר במסע ימי האורך כשלושה שבועות. רבים מהם גוועים ומתים בהסגר.
למידע נוסף על משלוחי בקר וכבשים מאוסטרליה

בכתבה "מותר לדבר על התעללות" (NRG מעריב, 31.12.2006) סוקרת את פסק-הדין שזיכה את האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים ואת הדוברת שלה, מתביעה בגין לשון הרע על-ידי הווטרינר ד"ר משה בושמיץ, מבעלי חוות מזור: "השופטת ניצה מימון-שעשוע קבעה בפסק הדין כי מאחר והנאשמות הסתמכו על מקורות מהימנים שהצביעו על התעללות בקופים, יש אמת בפרסום."

ב-28.12.2006 אותרה התפרצות של המחלה המדבקת בצפון ישראל, לראשונה בארץ מאז דצמבר 2005. לפי דיווח הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE) המחלה אובחנה ב-260 עזים, מתוכם מתו 90. עוד 520 חשודים שנדבקו. הטיפול שדווח עליו בשלב זה כולל חיסון והסגר.

במדבר יהודה החלו בשבועות האחרונים עבודות להקמת גדר ההפרדה. צפריר רינת: "הגדר והתשתיות הנלוות אליה – חומות, סוללות עפר ודרכים – יחצו את יחידת הנוף של המדבר וינתקו את אזור המצוקים מרמת המדבר. [...] הגדר תיצור נתק בתוך אוכלוסיות בעלי-חיים, ובראשם היעלים, שמדבר יהודה הוא מעוזם העיקרי והם נעים בו בין המצוקים לרמת המדבר. חלק מהם יישארו בצד אחד של הגדר וחלקם מצדה האחר." עמיר בן דוד וגיא מי-טל מדווחים על התנגדויות בכנסת להקמת הגדר במדבר יהודה.

הכתבה "אילוף הפרינסס הסורר" (nrg מעריב, 31.12.2006) סוקרת יעל ישראל את ספרה החדש של יעל צפריר, "שיגעון של חתול", העוסק בהתמודדות עם בעיות התנהגות של חתולים.

בכתבה "רצית פודל בגודל חולדה? קיבלת כלב עם פגם גנטי" (nrg מעריב, 1.1.2007) מדווח כנען ליפשיץ שבית-המשפט העליון באוסטריה התיר לקיים תצוגת כרזות, המשווה בין הפגיעה בחיות במשקים חקלאיים לפגיעה ביהודים בשואה.

בכתבה "רצית פודל בגודל חולדה? קיבלת כלב עם פגם גנטי" (הארץ (ניו יורק טיימס), 5.1.2007, עמ' א12) מתאר מרטין פאקלר את הביקוש הגובר ביפן לכלבים מגזעים מעוותים ומפרט על המומים הגנטיים של גזעים אלה. חשוב להדגיש, שעיוות הכלבים ביפן הוא לא יותר מהקצנה של תופעה הרווחת בקרב רוב הכלבים הגזעיים גם בישראל. למידע נוסף

בכתבה "אימפריית הג'אנק – האמת על תעשיית המזון המהיר" (ynet, 2.1.2007) סוקר אמיר קמינר את הסרט "פאסט פוד", החושף את האמת שמאחורי תעשיית הבשר האמריקאית. הסקירה כוללת דברים מפי אריק שלוסר, מחבר הספר שבעקבותיו נוצר הסרט. לסקירה באתר אנונימוס