בכתבה "ממשלת סין אסרה להשתמש בחיות למטרות בידור" (ynet, 26.1.2011) מדווח ארז ארליכמן על חוק חדש בסין לאיסור על ניצול בעלי-חיים למטרות בידור. זהו בין הצעדים הראשונים להגנת בעלי-חיים במדינה, שבה כמעט שלא הייתה עד כה חקיקה בנושא. עם זאת, בארגונים להגנת בעלי-חיים מביעים חשש שלחקיקה החדשה תהיה השפעה מועטה ללא השקעה גם בפעילות אכיפה משמעותית. הכתבה כוללת סרטון של ארגון "Animals Asia Foundation" המתעד את ההתעללות שעוברים בעלי-חיים במסגרת מופעי בידור.

הכתבה "דררה: תוכי ירקרק שמנכס לעצמו קנים של אחרים" (ynet, 23.1.2011) מספרת על הדררה המצויה, תוכי שמקורו בדרום אסיה ובאפריקה, ובעשורים האחרונים השתלב בטבע הישראלי – כנראה לאחר בריחת דררות משבי. בכתבה מוזכר מחקר שנערך בבריטניה, שהראה שדררות אינן גורמות לנזק אקולוגי ואינן דוחקות מינים מקומיים, ומחקר נוסף, המציע אמצעים לא-אלימים להתמודדות עם להתמודד עם נזקי דררות לחקלאות. בכתבה מתואר גם התוכי הנזירי (בתמונה) שהתפשט בארץ לאחר שכמה תוכים נמלטו מהצפארי בפארק הירקון. תוכים אלה מכונים בכתבה "מינים פולשים", כינוי שנועד להכשיר את השמדתם תוך טשטוש העובדה שהם קורבנות הסחר הבינלאומי בציפורי בר.

בכתבה "הרחבה בהרי ירושלים – על חשבון הנחל והצבאים" (ynet, 23.1.2011) מספרת יעל דראל על תוכנית להרחבת היישוב קריית יערים בהרי ירושלים, המאיימת לפגוע בשטחי טבע נרחבים ומעמידה בסיכון בעלי-חיים רבים החיים בהם, ביניהם צבאים וחתולי בר. ועדה לבחינת גבולות היישוב תדון מחדש בתוכנית, לאור ביקורתה של החברה להגנת הטבע. הכתבה "קהילת הצבאים בארץ נמצאת במגמת ירידה, במיוחד ברמת הגולן" (הארץ, 27.1.2011) מספרת על התדרדרות אוכלוסיית הצבאים בארץ: לפי נתוני רשות הטבע והגנים, מספר הצבאים ברמת הגולן ירד ב-25 השנים האחרונות מ-4,500 ל-238 פרטים בלבד.

הכתבה "העולם צופה: התרנגולות מנסות לשרוד בכלוב" (nrg מעריב, 16.1.2011) מספרת על התיעוד במצלמה נסתרת של חיי שלוש תרנגולות הכלואות בכלוב סוללה בארץ. המצלמה הנסתרת הותקנה על-ידי פעילי אנונימוס לפני מספר חודשים, ולאחרונה היא מאפשרת שידור גם בשעות החושך, הודות לתאורה אינפרה אדומה, שאינה נראית לתרנגולות או ללולנים.

הכתבה "היפה והתרנגולת" (nrg מעריב, 20.1.2011) מתעדת פעילות מחאה של אנונימוס נגד ההתעללות בתרנגולות בתעשיית הביצים, בהשתתפות סהר שורש ("היפה והחנון"). שורש מסבירה שתרנגולות בתעשיית הביצים כלואות כל חייהן בשטח הקטן משטחה של קופסת נעליים, שבו הן לא מסוגולות אפילו לפרוש את כנפיהן.

ביום ג', 11.1.2011, הודיע השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על מדיניות חדשה המטילה הגבלות על הסחר בקופים: תוך חצי שנה לא יותר ייבוא קופים לישראל, למעט למטרת שיקום והצלה, או למוסדות מחקר למטרת מחקר רפואי מציל חיים בלבד. כמו כן ייאסר ייצוא קופים, פרט לייצוא למוסדות מחקר למטרת מחקר מציל חיים. להחלטתו של ארדן עשויה להיות השפעה על פעילותה של חוות מזור, המייצאת קופים לניסויים באירופה ובארה"ב, מכיוון שההגבלות החדשות לא יאפשרו לה לייבא קופים שנחטפו מהטבע. עם זאת, קיים חשש שבששת החודשים שנותרו עד לכניסתן לתוקף של ההגבלות, תעסוק החווה באופן מוגבר בחטיפת קופים מהטבע, כל עוד הדבר מתאפשר לה.

בכתבה "התרנגולות נושמות לרווחה: פסטה ברילה מביצי חופש" (ידיעות אחרונות, 12.1.2011) מדווחת יהודית יהב שחברת ברילה, יצרנית הפסטה הגדולה בעולם, הודיעה כי תחליף בשנה הקרובה 45% מהביצים שבהן היא משתמשת ב"ביצי חופש". בכך מצטרפת ברילה לעשרות יצרניות מזון, רשתות הסעדה, ורשתות וסופרמרקטים, שנענו ללחץ הצרכני וחדלו להשתמש בביצים מכלובים.

בכתבה "דרי רחוב: לא רק לפליטים, גם לחתולים העיר מפנה עורף" (nrg מעריב, 9.1.2011) סוקר אביב לביא דו"ח שערכה עמותת "תנו לחיות לחיות" לקראת יום זכויות בעלי-החיים, בקשר למצוקתם של חתולים החיים ברחוב. על-פי הדו"ח, שני שליש מהחתולים החיים ברחוב לא זוכים לחיות יותר משנתיים. לביא מותח ביקורת על כך שהשקעת הרשויות במבצעי עיקור וסירוס היא קטנה מדי מכדי שתהיה לה השפעה משמעותית.

הכתבה "בין הקוצים: החוחית נעלמת ממישור החוף" (ynet, 11.1.2011) מסבירה על חייהן החוחיות, ציפורי בר החיות בארץ, שמספרן הולך ומצטמצם. בין השאר סובלות החוחיות מציד לא-חוקי, במטרה לסחור בהן כציפורי "נוי".

"בכתבה "ועדת הכלכלה דחתה את איסור הדיג בכנרת" (nrg מעריב, 4.1.2011) מדווח אחיקם משה דוד כי ועדת הכלכלה של הכנסת החליטה לדחות למועד בלתי ידוע את יישום התוכנית לאיסור על דיג בכנרת, שאותה מקדם משרד החקלאות. ההצעה לאיסור על דיג, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר, נועדה לאפשר לאוכלוסיות הדגים בכנרת להשתקם, לאחר שרבות מהן הגיעו לסף הכחדה בעקבות דיג אינטנסיבי.

בכתבה "הערעור נדחה: חקלאי שהרעיל חיות בר – ישלם ביוקר" (ynet, 4.1.2011) מדווח ארז ארליכמן כי בית-המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של חקלאי שנקנס ב-10,000 ₪ לאחר שהורשע בציד חיית בר מוגנת, בציד ללא רשיון ובציד בהרעלה. זאת לאחר שבשדותיו באזור זכרון-יעקב נמצאו מתים בשנת 2006 חמישה תנים, חזיר בר וצבי. החיות נהרגו מרעל "טמיק" שפיזר החקלאי.

בכתבה "השבתת הדיג בכנרת נדחתה בעקבות עתירת הדייגים" (הארץ, 30.12.2010) מדווח עמירם כהן שהתכנית לאסור באופן זמני על דיג בכנרת, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר, תידחה בעקבות פנייה לבג"ץ בטענה שהתכנית לא אושרה על-ידי ועדת הכלכלה של הכנסת. מטרתו של האיסור הזמני על הדיג היא לאפשר לאוכלוסיות הדגים בכנרת להשתקם, לאחר שרבות מהן הגיעו לסף הכחדה בעקבות דיג אינטנסיבי.

בכתבה "אין חיה כזאת: בע"ח חדשים בגן החיות התנ"כי" (nrg מעריב, 28.12.2010) מספר יוסי אלי על תכנית להרחבת גן החיות התנכ"י בירושלים על-ידי ייבוא בעלי-חיים רבים מחו"ל, ביניהם אריות, טיגרסים ובעלי-חיים ימיים. התכנית מוצגת באור חיובי, ללא התייחסות ביקורתית לבעיות המוסריות העולות מהובלת בעלי-החיים וטלטולם בין מדינות, או מעצם ההחזקה של חיות בר בשבי למטרות בידור.

הכתבה "למען זכויות בעלי-חיים: סין סגרה 7 גני חיות" (וואלה!, 29.12.2010) מדווחת על מבצע שבמסגרתו הביאו הרשויות בסין לסגירת שבעה גני-חיות, שבהם נתגלו חיות המוחזקות בתנאי התעללות קשים במיוחד. בנוסף לכך, 53 גני-חיות ומוסדות נוספים המנצלים בעלי-חיים למטרות בידור, נדרשו להכניס שיפורים בתנאי ההחזקה של בעלי-החיים. אלו הם בין הצעדים הראשונים הננקטים להגנת בעלי-חיים במדינה שבה כמעט שאין טיפול רשותי בנושא.

בכתבה "שמיכות פוך: הברווזים והאווזים משלמים מחיר יקר עבור תעשיית הנוצות" (הארץ, 21.12.2010) מסבירה רחל טל-שיר על ההתעללות בברווזים ובאווזים שנוצותיהם נמרטות מהם בעודם בחיים בתעשיית הפוך, ומסכמת: "קל להימנע מרכישת מוצרים המכילים נוצות על סוגיהן השונים – לכל מוצר כזה קיימים תחליפים סינתטיים זולים ונפוצים, באיכות גבוהה. קיימות שמיכות מחומרים מתקדמים, שדרגות הרכות, האווריריות והגמישות שלהן אינן נופלות מאלו של שמיכות נוצות."

הכתבה "המפעל נסגר, מיליון תרנגולות הושלכו אל מותן" (nrg מעריב, 21.12.2010) מציגה צילומי וידיאו המתעדים את ההרג של תרגולים, תרנגולות ואפרוחים בלול רוסי שנסגר לאחרונה: האפרוחים מושלכים לחביות כשרובם נהרגים ממעיכה או מחנק, והנותרים ימותו מקור; התרנגולים מושלכים ממשאית, ורובם, שלא נמעכו, יקפאו למוות. הצילומים זכו לחשיפה תקשורתית בגלל הסגירה הבלתי צפויה של הלול; אולם למעשה נהוג בתעשיית הבשר בעולם להרוג בשיטה דומה אפרוחים שנחשבים מסיבות שונות כבלתי מתאימים לגידול עד לשחיטה במשחטה.

בכתבה "אונסק"ו: ציד באמצעות בזים הוא חלק מהמורשת העולמית" (הארץ, 20.12.2010) מספר צפריר רינת על החלטת ארגון אונסק"ו, בעקבות לחץ מצד מדינות המפרץ הפרסי, להכריז על ציד באמצעות בזים כחלק מהמורשת העולמית. בארגוני סביבה מביעים חשש שההכרזה תביא להחרפה של סחר לא חוקי בבזים. אלפי גוזלי בזים נחטפים מדי השנה מהטבע בכוונה לאלף אותם למטרות ציד.

בכתבה "ארגון אנונימוס מציג: מי רוצה להיות תרנגולת?" (nrg מעריב, 13.12.2010) מספרת ליאת לוי על פעילות מחאה של אנונימוס נגד הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה צפוי משרד החקלאות להשקיע כ-300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים מסוג שנאסר לשימוש ב-30 מדינות. במסגרת המחאה, הציעו פעילי אנונימוס לעוברים ושבים בחולון הזדמנות לבלות מספר דקות בכלוב המדמה את התנאים שבהם מוחזקות התרנגולות בתעשיית הביצים, כדי להבין את מצוקתן.

בכתבה "יוצא לדרך: מבצע לעידוד עיקור וסירוס כלבים" (ynet, 15.12.2010) מספר ארז ארליכמן על מבצע לעיקור וסירוס מוזל של כלבים. המבצע מתקיים זו הפעם הרביעית מאז שנת 2007, ובעבר עוקרו וסורסו במסגרתו כ-23,015 כלבים.

בכתבה "הכנסת אישרה חוק איסור נהיגה בחופים" (nrg מעריב, 7.12.2010) מדווח אריק בנדר שהכנסת אישרה תיקון לחוק איסור נהיגה בחופים שהעלה ח"כ דב חנין (חד"ש). על-פי החוק, יוגדרו תחומים האסורים בנהיגה באופן ברור ותוטל חובת סימון התחום המוגן מנהיגה; נקבע מנגנון לשינוי התחומים האסורים בנהיגה ואפשרות להטלת קנס לפי מספר הרישוי של הרכב; בית-משפט יוכל להטיל על מי שיורשע בנהיגה ברכב בחוף ים לתקן את ההרס הסביבתי שגרם; בתנאים מסוימים, יהיה ניתן לשלול את רישיונו למשך עד 120 יום. האיסור על נהיגה בחופים התקבל כבר ב-1997, אך עד כה לא נאכף כראוי. הנהיגה בחופים פוגעת בקינון צבי ים וציפורים, ובחיות בר נוספות.

בכתבה "ציידים על הכוונת" (mynet, 9.12.2010) מדווח קרני עם-עד על פעילות עמותת הציידים בישראל נגד הצעת תיקון לחוק הגנת חיות הבר שהציע השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן (ליכוד). לפי ההצעה, כל חיות הבר יוגדרו כ"חיות בר מוגנות", למעט מספר מינים המוגדרים לפי החוק כ"מזיקים". בכך יבוטל בישראל הציד החוקי למטרות שעשוע ("ציד ספורטיבי"). עמותת הציידים בישראל פנתה אל שר החקלאות, שלום שמחון (עבודה) בניסיון לגייסו נגד החוק. הטיעון: ההרג שהציידים מבצעים, משרת לכאורה את החקלאים.

בכתבה "דוח: אין לבנות מלון בעמק ססגון" (nrg מעריב, 7.12.2010) מספרת עדי חשמונאי על דו"ח שהוגש לוועדה המחוזית דרום בהוראת בית-משפט, ובו המלצה לבטל את התוכנית להקמת מלון בעמק ססגון שבערבה, עקב ההרס הסביבתי שצפויה הקמת המלון לגרום שם. הכתבה "עוד הישג סביבתי: נדחתה התוכנית להקמת ניצנית" (8.12.2010) מדווחת על החלטת הוועדה המחוזית דרום לדחות את התוכנית להקמת היישוב ניצנית בנגב המערבי, וזאת עד שיבוצע תסקיר על הנזקים הסביבתיים שצפויה הקמת היישוב לגרום וייבחנו חלופות. שני ההישגים הם תוצאה של מאבק ציבורי שניהלו ארגונים סביבתיים.

ב-2.12.2010 פרצה בכרמל השריפה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, שהשמידה כ-50,000 דונם של חורש טבעי – נזק גדול יותר מהנזק המצטבר שגרמו לאזור הכרמל כל השריפות במהלך 30 השנים האחרונות. מלבד הנזקים לבני-האדם, השריפה מהווה גם אסון קשה לבעלי-חיים. בכתבה "מה עושות האיילות? חיות בקו האש" (nrg מעריב, 5.12.2010) מסביר אבי גרצמן על נזקי השריפה בחיות בר: מלבד בעלי-החיים הקטנים, שהאש הביאה למותם המיידי, צפויים להיפגע גם היונקים הגדולים יותר, שאמנם מסוגלים להימלט מהלהבות, אבל לאור השמדת סביבת המחיה ומקורות המזון שלהם, סיכוייהם לשרוד קטנים. בכתבה מראוינת גם ענת רפואה ("מאחורי דלתות המעבדה") המפנה את תשומת-הלב למצוקת בעלי-החיים שנותרו כלואים במעבדות אוניברסיטת חיפה עם פינויה. בכתבה "תושב עין הוד: 'אני פה עד הסוף עם החיות'" (ynet, 4.12.2010) מספר ארז ארליכמן על הבעיה של נטישת חיות המוחזקות בבתים בעקבות השריפה, אך מציין כי על-פי נתוני ארגון צער בעלי-חיים חיפה, חל שיפור במצב ביחס לעבר, ופחות נטישות התרחשו במצב חירום זה בהשוואה למלחמת לבנון השנייה.

הכתבה "ציידי חוחיות נלכדו בגליל העליון" (nrg מעריב, 30.11.2010) מדווחת עדי חשמונאי כי 74 חוחיות שנלכדו בניגוד לחוק, נמצאו על-ידי פקחי רשות שמורות הטבע והגנים. החוחיות ניצודות מהטבע במטרה להימכר כ"ציפורי נוי". הליכים משפטיים יפתחו נגד הציידים.

בכתבה "סכנה בערבה: איך ישרדו התחמס הנובי והאלימון?" (ynet, 2.12.2010) סוקר ארז ארליכמן דו"ח חדש של החברה להגנת הטבע, המזהיר מפני הסכנות הצפויות לציפורי בר החיות בערבה, בהן צחיחנית מדבר, סבכי שיטים, עפרוני חכלילי, אלימון ותחמס נובי. האיומים העיקריים לחיי הציפורים מקורם בהרס שטחי המחיה שלהן על-ידי חקלאות, כרייה, הרחבת תשתיות ופעילות צבאית, ובתחרות עם מיני ציפורים המתרבות כתוצאה מפעילות אנושית, כגון עורבים ואנפיות הבקר.