ב-26.1.2010 אובחנה ליד חדרה התפרצות שפעת העופות, בעקבות מותן של למעלה מ-100 תרנגולות בלול רבייה. המחלה פוגעת במערכות הנשימה, העיכול, הרבייה או העצבים של העופות, ומתבטאת באובדן תיאבון, ירידה בשיעור ההטלה, שיעול, עיטוש, התנפחות הראש או מוות. בדרך-כלל המחלה אינה קטלנית, אך עופות במשקים תעשייתיים נמצאים בסיכון מיוחד בגלל מערכת החיסון המוחלשת שלהם ועקב הצפיפות הרבה, שמסייעת להתפשטות מהירה של הנגיף. בעקבות אבחון המחלה, השמידו השירותים הווטרינריים את כל 43 אלף העופות שבמשק, ונאסרה זמנית הכנסת עופות והוצאתם מכל המשקים ברדיוס 10 ק"מ מהקיבוץ.

זוהי ההתפרצות השלישית של שפעת העופות בישראל מאז 2006. מבקר המדינה קבע ב-2007 שהשירותים הווטרינריים לא נערכו אז היטב למגיפה, וביקר את הרג העופות על-ידי הצמאתם במשך יממה לפחות והרעלתם ברעל זרחני. הפעם נערכה ההשמדה בחנק (כנראה הטבעת העופות בקצף).

בכתבה "בדרך לכסיף: עיר חרדית בחצר האחורית" (nrg מעריב, 29.1.2010) מדווחת שרה ליבוביץ-דר על התנגדות המשרד להגנת הסביבה לתכנית הקמתו של יישוב חדש בנגב, שאושרה לאחרונה בוועדה של המועצה לתכנון ולבנייה – במקום להרחיב יישובים קיימים, כמתבקש מטעמים סביבתיים וכלכליים. התכנית כרוכה בהרס כ-5,000 דונם של שטח מדברי, המהווה בית גידול למינים רבים של בעלי-חיים.

ב-20.1.2010 הודיע שר החקלאות, שלום שמחון, על כוונתו לאסור באופן זמני דיג בכנרת ובנחלים הנשפכים אליה, כדי לאפשר לאוכלוסיית הדגים להשתקם לאחר שהדיג דלדל אותה לסף הכחדה. ההחלטה התקבלה לאחר שהגבלה חלקית על הדיג בכנרת, שהונהגה ב-2008 ואסרה על דיג בימי ג' בלבד, הוכחה כבלתי מספקת. האיסור צפוי להיכנס לתוקפו בחודש מרץ ולהימשך כשנתיים, שבמהלכן מתכוון משרד החקלאות גם להרוג קורמורנים, הניזונים מדגים, כדי למנוע תחרות עם הדיג. מימושו מותנה בהקצבת 15 מיליון ש"ח לדייגי הכנרת כפיצוי.

ב-20.1.2010, אישרה ועדת השרים לענייני תכנון ובנייה את תכנית הרפורמה בתכנון ובבנייה שמקדם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אשר צפויה להחליש את ההגנה החלשה ממילא על שטחי הבר. בין השאר, צפויה הרפורמה לבטל את הוועדה לשמירה על קרקעות ושטחים פתוחים, לבטל את מעמד המשרד להגנת הסביבה כיועץ סביבתי למוסדות התכנון, ולהחליש את סמכות ועדות התכנון המחוזיות והמועצה הארצית לטובת ועדות מקומיות, שצפויות לאשר בקלות בנייה. עם זאת, בעקבות התנגדותם של ארגונים סביבתיים ושל השרים גלעד ארדן ועוזי לנדאו, לא תבוטל במסגרת הרפורמה הוועדה לשימור הסביבה החופית, כפי שהוצע בתחילה.

בטור "מלחמת ההישרדות של היונקים הימיים" (נענע 10, 14.1.2010) סוקר אריאל אלסנר את פעילותו של הארגון Sea Shepherd Conservation Society, הנאבק להגנה על לוויתנים ודולפינים על-ידי הברחתם מפני ספינות ציד והפרעה לפעילות הציידים.

בכתבה "בג"ץ: לולי התרנגולות יעמדו בתקן האירופי" (nrg מעריב), מדווחת דליה מזורי שב-13.1.2010 התקיים דיון ראשון בבג"ץ בעתירת אנונימוס וארגונים נוספים בדרישה לעצור את הרפורמה בתעשיית הביצים שמתכנן משרד החקלאות, הכוללת השקעת כ-300 מיליון ש"ח בהקמת כלובים, שהשימוש בהם נאסר בכ-30 מדינות. השופטים פוגלמן, רובינשטיין ועמית ציינו בדיון, שביצוע הרפורמה מותנה באפשרות להתאים את תנאי המחיה של תרנגולות בתעשיית הביצים הישראלית לתקן האירופי (האוסר שימוש בכלובים מהסוג הרווח כיום בתעשיית הביצים בישראל). השופטים ביקשו לקבל תוך שבוע הבהרה מהמדינה, כיצד היא מתכוונת לאכוף בעתיד התאמה של הכלובים לתקן האירופי, במידה שהם ייבנו בקרוב לפי תוכנית משרד החקלאות, ואילו ההוראה לשפרם תינתן רק במועד מאוחר יותר. הדיון בתקנות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים צפוי לעמוד בקרוב בפני ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

בטור "תחקירים על תעשיית המזון: כך מאבדים את התיאבון" (nrg מעריב, 10.1.2010) מגיב אביב לביא על תחקיר כלבוטק החושף החדרת פוספטים לדגים הנמכרים למאכל, וטוען שהחשיפה אינה צריכה להפתיע לאור מה שכבר ידוע לנו על תעשיית המזון: "הצוות של גינת מוזמן לגשת לבריכות שבהן מגדלים את מיליוני טונות הדגים ולתעד את המזון עתיר הכימיקלים שבו מאביסים אותם, את כמויות האנטיביוטיקה, את חומרי הריסוס האגרסיביים שבאמצעותם מדבירים את העשבים בשפת הבריכה. בשביל לצלם את כל אלה אפילו לא צריך מצלמה נסתרת."

בכתבה "מקלט ראשון לתרנגולות מוכות נפתח בבאר שבע" (הארץ, 14.1.2010) מדווחת לימור גל על הקמתו של מקלט לתרנגולות שניצלו מתעשיית הביצים: "בהתחלה הן היו חששניות למדי, ולא זזו הרבה. לאט לאט הן קיבלו ביטחון והרחיבו את טווח התנועה שלהן. היום הן אוהבות במיוחד להתפלש בחול מתחת לעץ הזית. נתנו להן שמות, וגילינו שיש ביניהן הבדלי מזג."

"כשדרבן פורץ למחסן, מזמינים מגשר בין חיות הבר לחקלאים" (הארץ, 5.1.2010) מתאר אלי אשכנזי פעילות חדשה של רשות הטבע והגנים: "גישור" בין חיות בר לחקלאים, שמשמעותו לכידת החיה שמפריעה לעסק והגלייתה ללא פגיעה נוספת. לדברי ה"מגשר", "הפנייה אליי היא לא דבר ברור מאליו – יש חקלאים שפותרים בעיות כאלו בצורה לא חוקית של ירי או הרעלות, בהם צריך לטפל באמצעות החוק. התפקיד שלי הוא לבוא לקראת החקלאי, שלא ירגיש שהוא לבד וכל העולם נגדו. אני צריך לתת לו מענה לבעיה."

בכתבה "חציל מנומר בערבה" (nrg מעריב, 4.1.2010) סוקר אורי בינדר פיתוחים חקלאיים של תחנת "יאיר" בערבה, וביניהם ניסויים הנערכים בדגי שושנון, אלמוגית ונתחן, כדי לאפשר את הרבעתם בשבי עבור תעשיית "דגי הנוי". הכתבה אינה מגלה יחס ביקורתי כלפי תעשיית "דגי הנוי" ומתייחסת לדגים כאל סוג נוסף של תוצרת חקלאית.

הכתבה "הבהלה לדניס: הדגים נמלטו, הדייגים חוגגים" (nrg מעריב, 28.12.2009) מדווחת על בריחת המוני דגי דניס (כנראה כ-160,000) שהיו כלואים בכלובי ים ליד אשדוד, לאחר שהכלובים נפרצו בסערה. בריחת דגים שבויים לים הפתוח מהווה סיכון בריאותי לדגי הבר, ואף הדגים הנמלטים עלולים לסבול, במידה שכישורי ההישרדות שלהם פגועים כתוצאה מהביות ומתנאי השבי.

בכתבה "30 אלף שקל קנס לבעל חווה שהרעיב סוסות" (ynet, 31.12.2009) מדווח ארז ארליכמן על הרשעתו של בעל אורווה ממרחביה בהתעללות בשש סוסות. לפי כתב האישום, "הנאשם החזיק את הסוסות במבנה רעוע ולא בטיחותי החשוף לשמש ולגשם, כשהן סובלות מהזנחה והרעבה, רזון קיצוני, כשפרסותיהן שבורות וארוכות ומבלי שטופלו כלל על-ידי רופא וטרינר." בית-המשפט גזר על העבריין קנס בסך 30,000 ₪, וכן שלושה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 40,000 ₪ שלא יבצע עבירה דומה. זהו גזר-הדין הראשון בניתן בארץ בגין התעללות בסוסים.

בכתבה "חיים חדשים לשלושה קופים ממעבדה" (ynet, 30.12.2009) מספרת ענת רפואה את סיפור הצלתם של שלושה קופי מקוק שנולדו בחוות מזור בישראל ונשלחו למעבדה בשבדיה, שם נוצלו לניסויים במשך כשבע שנים. הודות למאמציהם המשותפים של פעילי זכויות בעלי-חיים בישראל, בשבדיה ובבריטניה, הקופים הועברו לאחרונה למקלט בבריטניה המתמחה בשיקום קופים שניצלו מניסויים. אלה הם בין הניצולים המעטים מאלפי גורי הקופים שנמכרו מחוות מזור למעבדות בחו"ל.

בכתבה "לא אושרה בקשת החקלאים לירות בחיות הבר" (nrg מעריב, 22.12.2009) מדווחת דליה מזורי על התנגדות רשות הטבע והגנים להרחיב את האישורים הניתנים לחקלאים לירי בחיות בר; הרשות מתירה ירי מתוך חשש שללא הירי, החקלאים ירעילו את החיות על דעת עצמם ובניגוד לחוק. הרקע להחמרת הקונפליקט הוא התרבות תנים, שועלים וחזירי בר, הניזונים מגופות בעלי-חיים שהושלכו ליד יישובים כפסולת ממשקים וממשחטות.

בכתבה "לראשונה: פרלמנט בספרד נגד מלחמות שוורים" (ynet, 20.12.2009) מדווחים ארז ארליכמן וסוכנות רויטרס על הצעת חוק לאיסור על "מלחמות שוורים", שהתקבלה בהצבעה ראשונית בפרלמנט הקטלוני וצפויה לעמוד לאישור סופי בעוד כמה חודשים. זאת בעקבות 180,000 חתימות אזרחים התומכים באיסור, שנאספו תחת הכותרת Prou (די), ו-70 מועצות מקומיות בקטלוניה שכבר קבעו איסור כזה.

בכתבה "מאמן הפילים חושף את ההתעללות בדרך לקרקס" [nrg מעריב (The Washington Post), 20.12.2009] מספר דיוויד מונטגמרי על ההתעללות שעוברים פילים במסגרת אילופם לקרקס, בעקבות מידע שחשף מאלף פילים אמריקאי באמצעות הארגון PETA: "בתצהיר שלו אצל נוטריון מ-28 באוגוסט, המשתרע על פני 15 עמודים, מתאר הדוק [המאלף] כיצד הפרידו במרכז השימור בין גורים לבין אמהותיהם, איך אילצו המאמנים – ארבעה במספר – את הגורים לשכב, לשבת, לעמוד על שתי רגליים, להצדיע ולבצע עמידת ראש. את כל הדברים שהציבור נהנה לראות בהופעות לימדו את הפילים הצעירים באמצעות משיכות חזקות בחבלים, כש"בולהוקים" – גרזנים מפותלים וחדים – מוצמדים לעורם. לא תמצאו מאמן פילים בלי בולהוק, מכשיר סטנדרטי בגני חיות רבים. [...] כשמושכים את התינוקות, שהם רק בני 18 עד 24 חודש, קושרים את האם לקיר בשלשלאות בארבע רגליה. בדרך-כלל דרושים שישה-שבעה אנשי צוות כדי למשוך את הגור כמו ברודיאו. חלק מהאמהות צורחות יותר מאחרות כשהן צופות בגוריהן נגררים מהן." דובר משרד החקלאות האמריקאי מסר שפקחי המשרד יבחנו את החומר ויחליטו האם לפתוח בחקירה.

בכתבה "עור של פיל, לב של אדם" (נענע 10, 18.12.2009) מנסה יורם שורק לאפיין את התפקוד האבולוציוני של האבל על מותם של קרובים, ודן בגילויי אבל בקרב כלבים, דולפינים, קופים ופילים.

ב-16.12.2009 אישרה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת פה-אחד לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ רונית תירוש (קדימה) על איסור ייבוא שיער בעלי-חיים לישראל, אך בנוסח חלקי, החל רק על פרוות כלבים וחתולים. ההצעה המצומצמת החדשה ניתנה כחודש לאחר שנדחתה ההצבעה על תיקון מקיף יותר לחוק צער בעלי-חיים, בעקבות התנגדות סיעת "יהדות התורה". אם ההצעה המצומצמת תעבור בקריאה ראשונה, היא תועבר לוועדת השרים לענייני חקיקה לשם הבאת עמדת הממשלה בנוגע להרחבת החוק, כך שיחול על כלל החיות. ועדת החינוך תשקול את הרחבת האיסור "מבלי לפגוע במסורת הדת היהודית." הגרסה החדשה של החוק תאפשר להמשיך לייבא, בין השאר, מוצרים מפרוות ארנבונים, המנוצלים לייצור כובעי לבד ושטריימלאך.

בטור "ניצחון לתרנגולות, בג"ץ פסק נגד בניית כלובי סוללה צפופים" (הארץ גלריה / עכבר העיר, 7.12.2009) מפרטת רחל טל-שיר 10 נקודות הקשורות להוראת בג"ץ להקפיא את הרפורמה בענף הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת התרנגולות. טל-שיר מסכמת: "הכוונות להיטיב את תנאיהן של התרנגולות בלולים מעוררת את השאלה אם בכלל קיימת כליאה הומנית ואם יש טעם לדבר על שיפור העינויים. בטווח הארוך דרושה עבודת עומק שמשנה את היחס המושרש לבעלי-חיים כאל מוצר. בינתיים, בטווח הקצר, גם שיפור קטן עדיף על לא כלום."

בכתבה "הרעלת חיות בר הפכה למגפה שמסכנת גם אותנו" [nrg מעריב (סופשבוע), 4.12.2009] מסכם אביב לביא: "חדר האוכל שמשרת כיום את חיות הבר הוא הפסולת סביב יישובי ספר ובשולי חלקות חקלאיות: פגרי עופות וזבל מלולים, פסדים של פרות וחיות משק אחרות, מצבורים של פסולת חקלאית עם שאריות מזון. ההתעלמות מכללי סניטציה בסיסיים חוזרת אל המזהמים כמו בומרנג: חיות הבר שמגיעות אל ערימות הזבל מוצאות את דרכן גם אל השדה ותנובתו. כשהנזקים חוצים את סף סבלנותו של החקלאי (לא כולם!), הוא פונה אל ידידו הטוב – הרעל. [...] פקחי רט"ג מטפלים בכ-120 הרעלות בשנה. להערכתם, בפועל יש כ-500. 95 אחוז מההרעלות נעשים בזדון, כ-60 אחוז הם ניסיון להתמודד עם נזקים לחקלאות ועוד כ-35 אחוז קשורים לסכסוכי שכנים, שמנסים לחסל איש את עדר רעהו. המרעיל לוקח תפוח או לחם, מרוקן את תוכנו, מחליף אותו ברעל-טמיק או בן דמותו – ומשאיר בשדה. בבוקר תהיה שם ערימה של תנים או חזירים גוססים, אבל זו רק תחילתה של שרשרת: הפגרים מזמינים את הנשרים ועופות דורסים אחרים, ואלה נקטלים בהרעלת משנה."

ברשינה "הזכות לחיות" (וואלה!, 11.12.2009) קושר עידן סייר בין מצעד זכויות האדם שהתקיים בתל-אביב, לבין התביעה לכבד את זכויות בעלי-החיים. לדבריו, "נוח לנו לשרטט את הגבול הברור בין מי ש'אסור' לפגוע בו (בני-האדם, במקרה הטוב) ומי ש'מותר' לפגוע בו (כל שאר היצורים החיים), כנראה משום שאנחנו יודעים שכך אנחנו יכולים להמשיך לנצל בעלי-חיים ככל העולה על רוחנו, בלי שנשקפת לנו עצמנו כל סכנה להיכנס אל טווח הפגיעה." למידע נוסף

ב-29.11.2009 קבע בג"ץ כי יש להקפיא באופן זמני את ביצוע הרפורמה בתעשיית הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת התרנגולות. צו-הביניים הזמני אוסר על משרדי הממשלה "להעביר תקציבים לחקלאים לצורך ביצוע הרפורמה, לחתום על חוזים עם בעלי לולים המבקשים להשתתף ברפורמה או לייצר התחייבויות כלפיהם הנוגעות לרפורמה." השופט חנן מלצר הוסיף בהחלטתו כי נאסר על המשרדים לקדם תוכניות מתאר ואכרזות הנוגעות לרפורמה בענף הביצים עד לקיום דיון בעתירה, שאמור להיערך עוד 45 יום. לדבריו, "נדרש צו-ביניים זמני, זאת על מנת למנוע מצב שבו עוד קודם לדיון בעתירה יחל ביצוע הרפורמה בענף הטלת הביצים... שעלותה למשלם המסים היא, כנטען, בסדרי גדול של מאות מליוני ש"ח – שלא שקדמה לכך התקנות מכוח חוק צער בעלי-חיים."

החלטת בג"ץ התקבלה בתגובה לעתירת אנונימוס בשיתוף עם "חי משק" ו"נוח", ובה התבקש בג"ץ לחייב את שר החקלאות להתקין תקנות שיגדירו את תנאי הסף להחזקת תרנגולות במשקים תעשייתיים. בג"ץ התבקש גם להוציא צו-ביניים שיורה לשר החקלאות, למשרד האוצר, למשרד הפנים ולמשרד להגנת הסביבה להשהות את קידום הרפורמה בענף הלול עד להתקנת התקנות בנושא.

משרד החקלאות הגיב להחלטה בטענה שיגיש בקרוב תקנות לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

בכתבה "כך נלחמים בעמק יזרעאל במכת התנים" (mako, 3.12.2009) מדווחים יוסי מזרחי ויעל אודם על חקלאים המאשימים את התנים בנזקים חקלאיים כתירוץ להריגתם בירי. לדברי רשות הטבע והגנים, "החקלאים גורמים להתרבות התנים בעצמם כיוון שאינם מפנים פגרים ופסולת."

בכתבה "מאבק פרוותי" (וואלה!, 29.11.2009) מביא עידן סייר עובדות בסיסיות מתעשיית הפרווה, על רקע תמונות מהפגנה נגד התעשייה.

בכתבה "מתחדש המאבק לסגירת חוות מזור" (nrg מעריב, 29.11.2009) מדווחת טל ליברגל שהשר להגנת הסביבה החליט לבחון מחדש את עניין פעילותה ועמדתו תוצג בשבועות הקרובים. חוות מזור משמשת כתחנת מעבר ורבייה לקופים שמיובאים ממאוריציוס, בדרכם לניסויים באירופה. בחווה יותר מ-1,000 קופים.