האקדמיה ללשון העברית

@HebAcademy

המוסד העליון ללשון העברית.

ירושלים, ישראל
Joined November 2011

Tweets

You blocked @HebAcademy

Are you sure you want to view these Tweets? Viewing Tweets won't unblock @HebAcademy

  1. Pinned Tweet

    כולנו ממשיכים להתגייס כדי להעביר את המסר לכל המתבלבלים: בגוף ראשון בזמן עתיד האות התחילית היא אל"ף – לא יו"ד! לא אוטמים יותר אוזניים למשפטים דוגמת "חמוד, אין סיכוי שאני יבצע את אתגר הקיקי", "אני ישיר לך שיר על דברים שלא אמרתי לך". ‍‍ הדהדו בכל הכוח. 💪 ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍

    Undo
  2. בשבילי אתה מספר... אחד או אחת? מספרים סתמיים מובעים בלשון נקבה, כי בשם המספר צורת הנקבה היא הצורה היסודית. אם כך: 'בשבילי אתה מספר אחת'! לכן נכון לומר גם: 'אוטובוס מספר שלוש', 'בית מספר חמש', 'תשע ועוד אחת שווה עשר'. שתפו את כל מי שמשתמש במספרים. 😉

    Undo
  3. שימו לב: אל תגידו "ממזמן"! גיבוב שתי מילות יחס כפי שנעשה בצורה רווחת בלשון הדיבור "ממזמן" אינו תקין. ⬅️ מזמן לא הקשבתי לשיר של בריטני ספירס. (ולא "ממזמן"). ואם אתם רוצים להגיד על משהו שקרה ממש מזמן – תוכלו לומר "מזמן מזמן". הדהדו כי אתם יודעים שמזמן לא עשיתם כך... 😉

    Undo
  4. נחש לוחש, מלחש, נושף ושורק סוס צוהל, צונף או נוחר עורב קורא או מקרקר עז פועה עכבר מצפצף ומצייץ פיל מחצצר, מריע, תוקע ונוהם פרה גועה צבוע צוחק או מיילל ציפור מצייצת, מצפצפת, שרה ומזמרת צפרדע מקרקרת צרצר מצרצר שועל מיילל שרקן שורק תוכי מדבר, שורק, מפטפט ומקשקש תן מיילל תרנגול קורא

    Show this thread
    Undo
  5. אתם מוזמנים להסביר לקטנטנים שחיות אינן רק "עושות קולות" כמו מֶה מֶה או גַּע גַּע: ‍‍ אווז מגעגע דבורה מזמזמת דוב נוהם (בתנ"ך גם הומה ושוקק) זאב מיילל או זורד חזיר נוחר חמור נוער, נוהק או מבריס יונה הומה (וגם הוגה או מהגה) כבשה פועה (במדרש גם חונבת) כלב נובח, מייבב, נוהם או מיילל

    Show this thread
    Undo
  6. זה הזמן לרגע של בּוֹנְנוּת (מדיטציה). 💚 המילה בוננות נקבעה תמורת מדיטציה לאחר שהחל שימוש בה במשמעות זו בקרב אחדים מן העוסקים בתחום. המילה בוננות קשורה למילה התבוננות – שילוב של הסתכלות והבנה. לעשות מדיטציה – לבונן מודט – בּוֹנֵן הדהדו עבור כל הבוננים שמתבוננים!

    Undo
  7. הדיוט? אידיוט? הֶדְיוֹט – אדם פשוט שאינו מומחה בתחום מסוים או שאינו בעל מעמד מיוחד. המילה אִידְיוֹט משמשת בלשון הדיבור ככינוי גנאי לטיפש. הדמיון בין שתי המילים איננו מקרי – שתיהן מגיעות מהמילה היוונית: idiotes. המשמעות ביוונית: 'אדם פשוט', 'שאיננו מומחה', 'שאינו איש ציבור'.

    Undo
  8. שימו לב לתיקון הטעות הנפוצה: אי אפשר לדבר "בַּפוֹעל" ("bafoal"). מדברים ועושים בְּפוֹעל (befoal) או בַּפּוֹעל (bapoal). הביטוי בפועל רגיל בשימושו כתיאור פועל, ומשמש גם בצירופים, כגון "מאסר בפועל" ו"ראש הממשלה בפועל". הדהדו כדי שפחות אנשים יעשו את הטעות הזאת בַּפּוֹעל! 😉

    Undo
  9. עץ או פלי? מקורו של הביטוי הוא בצורת מטבע המיל מתקופת המנדט – בצד אחד היה ציור של ענף עץ זית ובצד השני הוטבע הכיתוב "פלשתינה (א"י)". "עץ" – הצד שעליו ציור הענף, ו"פלי" הצד שעליו כתוב "פלשתינה". גם כיום "עץ" הוא הצד שעליו מופיע ציור הנושא, ואילו "פלי" הוא הצד שעליו הערך של המטבע.

    Undo
  10. החל מ או החל ב? בימינו הניסוח 'החל מ' הוא הרווח לציון זמן ('החל מיום שלישי'), ו'החל ב' הוא הרווח כשנוקטים את ההמשך 'וכלה ב' ('החל במנהלים הבכירים וכלה בדרג הזוטר'). נציין גם כי בהיעדר ההמשך 'וכלה ב' לרוב אין כלל צורך במילה 'החל', ואפשר לומר בפשטות 'מיום', 'משעה', 'משנת' וכדומה.

    Undo
  11. ☑️ צוהריים טובים ולא "צוהריים טוב"! מבחינה דקדוקית המילה צוהריים נתפסת כיום כשם עצם ברבים, לפיכך צוהריים טובים. ☑️ יסלח לנו אדון שוקו, גם לא "לפני צוהריים טוב" ולא "אחר צוהריים טוב". מדובר בצירוף יחס, ובעייתי לצרף אליו שם תואר. במקרה זה עדיף להגיד פשוט: "שלום, אדון שוקו". 😉

    Show this thread
    Undo
  12. ☑️ המילה צוהריים נקשרת למילה המקראית צֹהַר הנזכרת בסיפור של תיבת נח. לפי חלק מהפירושים מילה זו מציינת אור או חלון שדרכו נכנס האור, ולכן היו שהבינו את המילה צוהריים כזוהר כפול. ☑️ במסורת ההגייה הספרדית נהוג להגות את הצד"י בקמץ גדול (ולא בקמץ קטן), כלומר tsahorayim.

    Show this thread
    Undo
  13. צוהריים טובים לכם! 😎 ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍ בעקבות שאלות שאנחנו מקבלים, הינה כמה עובדות על המילה צוהריים: ☑️ צוהריים – כן, כן, זו הדרך לכתוב את המילה, מאז ששונו כללי הכתיב חסר הניקוד בשנה שעברה. ☑️ ההגייה הנכונה היא Tsohorayim ולא Tsaharayim – יש להגות גם את הצד"י וגם את הה"א בתנועה o.

    Show this thread
    Undo
  14. יָרַד לְטִמְיוֹן – טמיון היא מילה יוונית אשר נשאלה לעברית בלשון חז"ל. אחת המשמעויות של tamieion ביוונית הוא 'אוצר (המדינה)', ומכאן ניתנה המשמעות לביטוי: כסף שנלקח לאוצר המדינה כבר לא יחזור לבעליו, וחכמים ראו בזה עונש על התנהגות לא נאותה – בייחוד של אדם עשיר.

    Undo
  15. כן או כנֶה? ברור שכֵּן! טעות נפוצה שראוי לתקן: יש האומרים על אדם גלוי וישר שהוא "כֵּנֶה", אך המילה התקנית היא כֵּן. המילה כֵּן שייכת לשורשי ע"ו וצורתה כצורות בינוני אחרות משורשי ע"ו במשקל פָּעֵל: ער, עד, מת. נטיית המילה: כֵּנָה, כֵּנִים, כֵּנוֹת. יחד נגיד כולנו כן לכן! 💪

    Undo
  16. אין דבר כזה – "כידון" האופניים. המילה כִּידוֹן מציינת כלי מלחמה הדומה לרומח. אין כל קשר בינה ובין אופניים. השימוש במילה להגה האופניים אינו אלא שיבוש של המילה הצרפתית guidon (גידון) – בכתיב ובהגייה שהושפעו משמו של כלי הנשק בגלל דמיון הצליל המקרי בין המילים האלה.

    Undo
  17. ☑️ התחילו כבר מהיום הראשון ללימודים לספור לאחור עד מועד החופשה (חופשה ולא חופש). ☑️ והעיקר, הקפידו מדי פעם לפנות לכם סוף שבוע לצפיית רצף (בינג') בסדרת הטלוויזיה האהובה עליכם או לקרוא ספר טוב ולא מאמר. הדהדו ותייגו סטודנטים ממורמרים על סיום החופשה וכאלו שלא.😉

    Show this thread
    Undo
  18. ☑️ למילה אוניברסיטה אין חלופה עברית. בן־יהודה הציע תמורת אוניברסיטה את המילה מכללה, אך החידוש לא התקבל. בהמשך הפכה המכללה לציון מוסד אקדמי שאינו אוניברסיטה. ☑️ אתם מחפשים מזרן לישון עליו, לא מזרון. ☑️ אם הארנונה יקרה מדי אולי יעודד לדעת כי מקור המילה בשם של מס שנזכר בספרות חז"ל

    Show this thread
    Undo
  19. ☑️ השקיעו משאבים מרובים בהשגת מִלְגָּה, ועדיף כמה שיותר מְלָגוֹת (בשווא, ולא מִלְגוֹת בחיריק). אבל בנסמך: מִלְגוֹת־קיום.‍‍ ☑️ במילה אָקָדֵמַאי משתמשים לתאר אדם שהשלים לימודים אָקָדֵמִיִּים והוא בעל תואר אָקָדֵמִי (שימו לב: אקדמאי אינו שם תואר, ולכן לא "תואר אקדמאי").

    Show this thread
    Undo
  20. לכבוד שנת הלימודים האקדמית הנפתחת היום הינה כמה עצות שימושיות ללומדים בעברית תקנית: ☑️ כשמבקשים מכם להירשם לשיעור – הקפידו להירשם ולא להרשם. ☑️ סילבוס בעברית הוא "תוכנית הקורס" או "עיקרי תוכנית הלימודים". ☑️ אתם שוכרים דירה, ולא משכירים (אלא אם כן אתם סטודנטים בעלי ממון רב).

    Show this thread
    Undo
  21. אוהבי העברית שוב נקראים לדגל – כְּשֶׁ ולא שֶׁ, זה בכלל לא קשה! בפתיחה של תיאור זמן נכון לומר 'כש' – בלי להשמיט את הכ': ☑️ חשבתי עליך כשקניתי כרובית (ולא "שקניתי"). ☑️ הפיג'מה שאריאנה לובשת מהממת (עונה על השאלה: איזו פיג'מה?) תייגו, הדהדו וביחד לא נרשה – כְּשֶׁ ולא שֶׁ!‍‍ 😉

    Undo

Loading seems to be taking a while.

Twitter may be over capacity or experiencing a momentary hiccup. Try again or visit Twitter Status for more information.

    You may also like

    ·