מדי שנה מתים בממוצע בישראל בין 350 ל-400 בני אדם כתוצאה מהתאבדות, מספר הדומה לכמות הממוצעת של מקרי המוות מתאונות דרכים ומפיגועי טרור בשנה במשולב – שלא לדבר על כ-3,500 ניסיונות התאבדות בממוצע. ההתמודדות עם הנושא קשה במיוחד כשמדובר על ניסיונות התאבדות בקרב ילדים ובני נוער. רק בשנת 2017 הגיעו 861 ילדים ובני נוער לחדרי המיון ברחבי הארץ לאחר ניסיונות התאבדות, עלייה של 12.5 אחוז מלפני עשור. זוהי מגמה רווחת ברחבי העולם ואתגר עמו מנסות ממשלות ברחבי העולם להתמודד בכלים שונים.
למרות הנתונים הללו, ממשלת ישראל דווקא החליטה לעצור את הטיפול בנושא. החודש הודיע משרד החינוך כי תכנית משותפת שלו עם משרד הבריאות להתמודדות עם אובדנות בקרב בני נוער תוקפא והמשך פעילותה מוטל בספק. התכנית למניעת אובדנות החלה לפעול ב-2015 ופועלת עד כה ב-84 יישובים. במסגרתה 4,700 בני נוער אותרו ככאלה העלולים לפתח נטיות אובדניות והופנו להתייעצות, 2,700 ילדים עברו הערכות סיכון בידי אנשי מקצוע ו-798 ילדים קיבלו טיפול נפשי עקב נטייה ברורה לאובדנות. 
מדובר בתכנית חשובה מעין כמוה, לאור העובדה שאחד מכל חמישה ילדים ובני נוער העיד כי חשב על התאבדות ושליש הודו שהם סובלים מדכאון, וגם לאור הנתון המצביע על עלייה של 40 אחוז במספר בני הנוער עד גיל 14 שמגיעים לחדרי מיון לאחר שניסו להתאבד מ-2007 ועד 2017. התוכנית המסייעת לאתר ולטפל באלפי בני נוער ברחבי הארץ, פועלת כאמור מאז 2015, בתקצוב של 55 מיליון ש"ח לשלוש שנים. הסיבה להפסקתה? מחסור של 10 מיליוני שקלים בודדים שמשרד הבריאות ומשרד החינוך לא מוצאים.

יגאל עמיר בחקירתו לאחר הרצח: 
"רצח כזה צריך להיות מגובה, אם לא היה לי גב, לא הייתי פועל".
מירי רגב, היום:
"אני לא חושבת שהיתה הסתה מימין. אני חושבת שאנחנו רואים היום את ההסתה מהשמאל נגדנו."
משנה לשנה, מיום זיכרון אחד לרצח רבין רבין למשנהו, נראה שאנשי הימין מגבירים את מאמציהם לטשטש את המציאות ולשכתב את ההיסטוריה ורוצים שגם אנחנו נשכח את ההסתה הארסית של הימין שהובילה לרצח ראש הממשלה המנוח. היום הייתה זאת שרת התרבות והספורט מירי רגב מהליכוד, שטענה בראיון לגל"צ כי בכלל "לא הייתה הסתה מימין" לפני רצח רבין.
אבל רגב לא לבד. לפני שנה בלבד, טענה ח"כ נאוה בוקר כי ישנה "פי מאה" יותר הסתה כנגד בני הזוג נתניהו מאשר זו שהתרחשה לפני רצח רבין. יהודה גליק טען באותה הזדמנות, בראיון לערוץ הכנסת, כי כלל לא הייתה הסתה לפני רצח רבין. הגדיל לעשות ח"כ דוד ביטן, שטען עוד ב -2016 כי רצח רבין כלל לא היה רצח פוליטי.

"אל תדקלמו כאן או בכנסת שרבין לא היה בוגד – תפסיקו לכנות כך אחרים. ובכינויים אחרים, שוללי לגיטימציה לא פחות, כפי שלצערי קורה כאן כל יום – ברחוב, בכנסת, בחלוקת המשאבים, בפייסבוק, בחקיקה, ברדיו." (נועה רוטמן, נכדתו של יצחק רבין, היום באזכרה הממלכתית לזכרו)
"תתבייש לך, משת"פ" (דני דנון, שגריר ישראל באו"ם, השבוע למנכ"ל "בצלם")
"מנסה לסייע לאויבי ישראל" (ראש הממשלה נתניהו השבוע על מנכ"ל "בצלם")
"מבוקש: חי או מת" (ח"כ אורן חזן מהליכוד בכרזה שהפיץ עם תמונתו של מנכ"ל "בצלם")
"הוא משתף פעולה עם האויבים שלנו" (שרת התרבות מירי רגב השבוע על מנכ"ל "בצלם")
היום אנו מציינים את יום הזכרון הממלכתי לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין, אשר נרצח על ידי יגאל עמיר, פעיל ימין דתי, בשיאו של מסע שנאה והתרת דם שהתנהל על ידי גורמי ימין שהתנגדו לו.
והנה, 23 שנים לאחר מכן, כאילו לא קרה כלום ולא היו דברים מעולם, ממשיכים דוברי הימין לדבוק באותה שיטה של סימון בוגדים והתרת דמם תוך שטף דברי הסתה ושיסוי – ולמעשה הם משחקים ברולטה לקראת, חס וחלילה, הרצח הבא.

אתמול לפנות בוקר קיבלו אזרחי ישראל תזכורת לכך שהמתיחות ברצועת עזה לא תישאר נחלתם הבלעדית של תושבי העוטף וחקלאי הדרום. רקטה ששוגרה מהרצועה פגעה בבית מגורים בבאר שבע, ואחת נוספת נחתה בים מול גוש דן. קשה להאמין שמישהו בממשלה ובמערכת הביטחון הופתע מהירי – גם אחרי פעולות צבאיות אינספור ואחרי עימותים צבאיים כמו עמוד ענן ועופרת יצוקה ומבצע בן 50 ימים כמו צוק איתן, החיכוך האלים מול רצועת עזה נמשך.
לאחר מבצע צוק איתן, סבב לחימה שנמשך כאמור 50 ימים ובו ישראל הכתה בעוצמה את חמאס והותירה את עזה בהריסות, נוסף למשוואה גם המשבר ההומניטרי והכלכלי המחריף ברצועה. בסיום המבצע נמנעה ממשלת ישראל מקידום כל מהלך מדיני או הומניטרי והמשיכה בחנק כלכלי על הרצועה, שנסגרה מכל גבולותיה, כולל הגבול המצרי. בכך הפכה עזה לאחד המקומות הקשים למגורים בעולם. חמאס משתמש באלימות וטרור כדי להסיר את הסגר ולהפוך את הלחץ הפנימי עליו למחאה נגד ישראל. בתמורה, וכדי להימנע מסיכון ביטחוני, ישראל מסרבת להקל במדיניות הסגר ולעיתים אף מחריפה אותו ומביאה לפגיעה קשה יותר במצב ההומניטרי ברצועה. וכך חוזר חלילה.

"כולם יודעים שהתנגדתי התנגדות נחרצת לחוק 'ישראל היום'... גם ידוע שלאחר שהחוק עבר ברוב גדול, פירקתי את הממשלה והלכתי לבחירות" (בנימין נתניהו, ינואר 2017, על חוק ישראל היום והסיבות לפירוק הממשלה הקודמת)
"את פשוט לא מעניינת, את משעממת אותנו. אנחנו רוצים לדון בדברים שמעניינים אותנו" (נתניהו, אוקטובר 2018, קרית שמונה).
זו הייתה תגובת נתניהו הבוקר לאזרחית, תושבת קרית שמונה בשם אורנה פרץ, שמחתה במהלך דבריו על סגירת חדר המיון הקדמי היחיד שפעל בעיר עד 2013 ולא נפתח מחדש לאחרונה כפי שהתחייבו בשנה שעברה נתניהו ושריו, על אף הפצרת התושבים. הסיבה? היעדר תקציב.
ראש הממשלה, שרק אתמול נאם בגאווה על ההתקדמות בצמצום הפערים בין מרכז לפריפריה ושוויון ההזדמנויות המשגשג בפתיחת מושב החורף של הכנסת, לא התבלבל ונתן לנו הצצה כנה לסדר העדיפויות האמיתי שלו ואיפה נמצאים האזרחים ברשימה הזאת.

איך הייתם קוראים לארגון שמתעלם מאזהרות היועצים המשפטיים שלו ופועל בניגוד לעקרונות החוק באופן קבוע?
הבוקר נפתח מושב החורף של הכנסת ושוב נזכה להיחשף בחודשים הקרובים לשטף הצעות חוק פופוליסטיות רגע לפני הבחירות שבפתח, ולהיזכר שוב בעובדה שעיקר דאגתם של שרי הממשלה נתונה לייצור כותרות והתחנפות לבוחרי הפריימריז במפלגותיהם ולמקורביהם - ופחות לאזרחי ישראל. כמו כן, אם אפשר ללמוד משהו מעבודת אנשי הקואליציה והממשלה בשנה האחרונה, נראה שהניסיון העקבי והנמרץ שלהם לנסות ולקעקע את שלטון החוק ולצאת נגד כל מי שאמון על שמירת החוק, יימשך. עד כה ממשלת ישראל לימדה את הציבור את המשוואה הפשוטה: לעזאזל הדמוקרטיה או חוקי המדינה. אם זה משרת את האינטרסים שלך - תעשה מה שבא לך.