or carmi

@orcarmi

חסיד שוטה של עובדות.

Şubat 2018 tarihinde katıldı

Tweetler

@orcarmi adlı kişiyi engelledin

Bu Tweetleri görüntülemek istediğinden emin misin? Tweetleri görüntülemek @orcarmi adlı kişinin engelini kaldırmaz.

  1. Sabitlenmiş Tweet
    2 Haz

    תם ״פרוייקט ההתנתקות״: ההתנתקות היא ה-דגל בו מנופפים מבקרי בג״ץ מימין, כהוכחה כביכול להטייה לשמאל של בג״ץ ורשויות האכיפה. כדי להתמודד עם הביקורות הללו, שלדעתי נובעות בעצמן מהטייה פוליטית, צייצתי סדרה של 4 שרשורים. הראשון עסק בפרשת מעצרה של הקטינה בת ה-14:

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  2. 5 saat önce

    מבחינה אקדמית, פסק הדין מרתק ומדגים את הפער בין האמת המשפטית לאמת העובדתית, שהרי יש רק מסקנה ״נכונה״ אחת, ולא יתכן שהמדובבים גם איימו וגם לא איימו ביחס לאותו אירוע. הוא גם מקרה שמדגים סוגיות שונות בדיני הראיות. אבל הוא ממש לא דרמטי מבחינת הביקורת על רשויות האכיפה (ע״ע חייבטוב).

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  3. 5 saat önce

    הסיבה היא הראיות שהוצגו בשני המשפטים, זה של מירז לעומת זה של השותפים: במשפט של מירז, העידה התביעה את המדובבים, שטענו שלא איימו עליו - ובימ״ש קיבל את גרסתם. במשפט של השותפים, התביעה החליטה שלא להעיד את המדובבים. לכן, נותרה לבדה גרסתו של מירז (שהיה עד נגד השותפים) אודות האיומים. >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  4. 5 saat önce

    הפעם, בימ״ש המחוזי, ואחריו העליון, קבעו שהודאתו של מירז - אינה קבילה, משום שניתנה תחת איומים, וזיכה את השותפים. אז איך יכול להיות שביחס לאותה התרחשות עובדתית *בדיוק* - הודאת מירז בפני מדובב - נקבע דבר והיפוכו, פעם אחת שההודאה קבילה ופעם אחת שאינה כזו? >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  5. 5 saat önce

    מירז ערער לבית המשפט העליון - וערעורו *נדחה* (בדעת רוב). דהיינו, אושררה הקביעה כי לא נפל פגם בהודאה. לימים, הועמדו לדין גם אלה שמירז הפליל בהודאתו בדיבוב (נקרא להם: השותפים). גם הפעם הראיה המרכזית נגדם היתה ההפללה שמסר מירז, וגם הם טענו שהפללה זו ניתנה תחת איומי המדובבים. >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  6. 5 saat önce

    מה שכתוב בציוץ נכון, אבל בעיקר לא נכון. הסיפור המלא הוא שנגד אדם בשם מירז הופעלו מדובבים. במסגרת הדיבוב, הוא הודה והפליל אחרים. מירז הועמד לדין, כשראיה המרכזית נגדו היא כמובן הודאתו בדיבוב. הוא טען שהודאתו נגבתה תחת איומים - וטענתו *נדחתה*, ונקבע שההודאה היתה חופשית ומרצון. >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  7. 8 saat önce

    המשכו של הספין:

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  8. 23 saat önce

    עיין שוב בכותרת. כך יוצרים ספין. ומכל מקום, אתה יכול להחליף את פסקת ההתגברות בדוגמאות האחרות המוזכרות שם.

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  9. 11 Eki

    טרם סיום, אדגיש - בפעם המי יודע כמה - שאין לי דעה לגבי חוק הלאום, וגם לא לגבי השאלה האם יש לבג״ץ סמכות לפסול חוקי יסוד (חוק רגיל יש לו בוודאי סמכות כזו, והויכוח ביחס לכך תם ונשלם בעצם כינונו של ״חוק הלאום״).

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  10. 11 Eki

    ואחרון חביב: אין שום סיכוי, קל שבקלים, שבג״ץ יקבע הלכה דרמטית על סמכותו לפסול חוק יסוד בהרכב של 3 שופטים - וזה ההרכב שנקבע לדיון הקרוב ב-״חוק הלאום״. לכן, אם בג״ץ יחליט לקבוע זאת, קודם כל יורחב ההרכב ל-9 שופטים לפחות. כמו ההרכב שדן ב-״חוק ההדחה״, והעדיף שלא להכריע. >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  11. 11 Eki

    כלומר, גם מבחינה זו הספין קורס: אם 9 שופטי בג״ץ (בראשות הנשיא ברק) לא מצאו שום בעיה בפסקת התגברות אחת, למה שהם יחליטו לפסול פסקת התגברות אחרת? למפיצי הספין הפתרונים. ורק כדי למנוע קושיות - פסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק מאפשרת חקיקת חוק מתגבר ברוב של 61 ח״כים בלבד. >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  12. 11 Eki

    מה שלא מספרים לכם, הוא שבחוק יסוד: חופש העיסוק יש מזמן פסקת התגברות, ואף אחד בבג״ץ לא העלה בדעתו לפסול אותה. בבג״ץ 4676/94 דחו 9 שופטים, פה אחד, עתירה שניסתה לרוקן את פסקת ההתגברות מתוכן (או לעקוף אותה), והכשירו חוק שלא נפסל בגלל אותה פיסקה (חוק שאסר ייבוא בשר קפוא לא כשר). >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  13. 11 Eki

    פסקת ההתגברות היא פשוט סעיף בחוק יסוד, שקובע שאף על פי שחוק רגיל סותר את חוק היסוד - החוק הרגיל לא יפסל. הוא ״יתגבר״. פסקת ההתגברות שכולם מדברים עליה היא למעשה תיקון של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק היסוד המרכזי בנוגע לזכויות אדם. נוסף אליו, יש את חוק יסוד: חופש העיסוק. >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  14. 11 Eki

    למעשה, די בכך כדי להכרית את הספין, כי אם בג״ץ היה רוצה להכריז על סמכותו, כמעין תרופה להקדמת המכה בדמות פסקת ההתגברות, הוא היה עושה כן כבר ב-25.7.2018, המועד שבו פורסם פסק הדין ביחס ל-״חוק ההדחה״. אבל הספין קורס גם מהצד השני שלו - מעניין פסקת ההתגברות הכל כך מדוברת. >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  15. 11 Eki

    ממש בתמצית, בפסק הדין נקבע שאין צורך להכריע אם יש סמכות לפסול חוק יסוד, כי גם בהנחה שיש סמכות, כאשר אותה נקודה ארכימדית היא ״עקרונות-על נצחיים״ - הסמכות תופעל רק במקרים *מאוד* קיצוניים, ו-״חוק ההדחה״ אינו קרוב אפילו להיות מקרה כזה (מצ״ב קטע מתוך פסק הדין של חיות). >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  16. 11 Eki

    התשובה לשאלה הזו אינה פשוטה, נשמעו דעות לכאן ולכאן, ובכל מקרה זה עניין לספר/דוקטורט (ד״ש, ), לא לציוצים בטוויטר. הפואנטה היא, שממש לא מזמן בג״ץ כבר נדרש לעתירות נגד חוק יסוד (״חוק ההדחה״), ולא רק שהן לא נדחו על הסף - הן התבררו בפני הרכב של 9 שופטים (בג״ץ 5744/16). >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  17. 11 Eki

    בג״ץ הפעיל ביקורת שיפוטית על הכנסת עפ״י אותו הגיון - אם חוק סותר חוק יסוד, דהיינו פרק בחוקת ישראל (שלא הושלמה), אז החוק יפסל. אבל איך אפשר לפסול חוק יסוד? האם יש משהו ״גבוה״ יותר מחוקה, שהחוקה לא יכולה לסתור? בשפה ציורית, האם יש נקודה ארכימדית שמאפשרת ביקורת שיפוטית על חוקה? >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  18. 11 Eki

    בואו נפרק רגע את הספין הזה. ואם לא הבנתם עד עכשיו מה בכלל הסיפור - אנסה לעשות זאת מסודר (ולכן, וכמיטב המסורת, גם ארוך). בבסיס, יש טענה ממשית: כדי לפסול חיקוק, צריך להסתמך על חיקוק ״גבוה״ יותר (מה שמכונה ״מדרג נורמטיבי״). למשל, אם חוק עזר של עיריה סותר חוק של הכנסת - הוא יפסל. >>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  19. 11 Eki

    ספין שרץ לאחרונה: בג״ץ לא דחה על הסף את העתירות נגד חוק הלאום, שהוא חוק יסוד, כדי לקבוע שיש לו סמכות לפסול חוק כזה. בג״ץ מתכוון שלא לפסול את החוק, אך לעשות בהלכה התקדימית שימוש כדי לפסול את פסקת ההתגברות, כשזו תחוקק. דוגמאות לספין הזה תמצאו כאן: וכאן 👇>>

    Bu Tweet dizisini göster
    Geri al
  20. 10 Eki

    זמן טוב להזכיר מה זה בכלל ״הסדר מותנה״:

    Geri al
  21. 10 Eki

    אחת ההתערבויות הכי קיצוניות בהן נתקלתי מאז ומעולם: בימ״ש העליון קיבל את ערעור המדינה, והחמיר בעונש מ-300 שעות של״צ ל-16 חודשי מאסר (!). מדובר באדם שהורשע בעבירת אלימות ובהיזק לרכב, שהיה נגדו מאסר על תנאי, אך המחוזי הקל בעונשו משיקולי שיקום. הנה העובדות ופסקאות ההכרעה:

    Geri al

Yükleme biraz zaman alacak gibi görünüyor.

Twitter aşırı kapasiteyle çalışıyor ya da anlık sorunlar yaşıyor olabilir. Yeniden dene ya da daha fazla bilgi almak için Twitter Durumu sayfasını ziyaret et.

    Şunları da beğenebilirsin

    ·