ראה/ראי עוד מ-‏במזרח‏ על ידי התחברות לפייסבוק
שלח/י הודעה לדף זה, קבל/י מידע על אירועים קרובים ועוד. אם אין לך חשבון פייסבוק, את/ה יכול/ה ליצור חשבון כדי לראות עוד מדף זה.
ראה/ראי עוד מ-‏במזרח‏ על ידי התחברות לפייסבוק
שלח/י הודעה לדף זה, קבל/י מידע על אירועים קרובים ועוד. אם אין לך חשבון פייסבוק, את/ה יכול/ה ליצור חשבון כדי לראות עוד מדף זה.
לא עכשיו
סרטונים
חבר הכנסת יגאל גוואטה מש״ס: "בבית המשפט העליון כיום יושבת אליטה אריסטוקרטית שאינה מכריעה רק בתיקים משפטיים סבוכים אלא מתווה מדיניות, קובעת את סדר היום הציבורי ומחליטה מה נכון ומה לא נכון, מה ראוי ומה אינו ראוי. בתי המשפט בכלל ובית המשפט העליון בפרט צריכים להיות הראי של החברה בישראל ולשקף זאת הן בייצוג הולם לכלל הציבור בישראל והן במגוון הדעות שהם מייצגים."
23
11
אהבת המעריצים, החיים בכרם וכשרונה המוזיקלי האדיר של מלכת הנשמה של הזמר המזרחי - אהובה עוזרי, בסרט התיעודי "יום של חול" ששודר לראשונה ב 1976. יהי זכרה ברוך לסרט המלא: https://www.youtube.com/watch?v=53dEHTvbsV0
167
3
לורל והארדי VS צעד תימני אסלי- מי מנצח ? סרטון של Ilan Shtivi
10
פוסטים

עוד בענייני ביבי והגן המזרחי שקפץ לו היום:

הם בסדר כל עוד יש להם קצינים לבנים", פירסם העיתונאי אנשיל פפר כתבה מעניינת על ביבי נתניהו ("כל העיר", 1.12.2000). באמצע שנות השבעים של המאה הקודמת, מספרת הכתבה, פנתה הוצאה לאור יוקרתית אל הסופר והעיתונאי הבריטי, מקס הייסטינגס, כדי שיכתוב ספר על יוני נתניהו ומבצע אנטבה. "הייסטינגס עשה הכל כדי לשכנע את אביו של יוני, פרופ' בן ציון נתניהו, שהוא האיש המתאים לכתוב את הספר", ממשיכה הכתבה. הייסטינגס קיבל את הג'וב, אך התלהבותו ממשפחת נתניהו, ...שככה והתקררה באותה מהירות שבה נסקה לשחקים. וכך מסופר בכתבה: "באותה תקופה נתניהו חזר לארץ, והייסטינגס מתאר מפגש נוסף איתו: 'בארוחה על שולחנו של ביבי נתניהו בירושלים הקשבתי בתחושה מתגברת של חוסר נוחות לדיבוריו של ביבי על עתיד מדינתו. 'במלחמה הבאה, אם נעשה את זה כמו שצריך, יהיה לנו סיכוי להוציא את כל הערבים', הוא אמר. 'אנחנו יכולים לפנות את הגדה המערבית ולסדר את ירושלים'. הוא התבדח על חטיבת גולני, יחידת חיל הרגלים הישראלית שבה רבים מאנשיה הם יוצאי צפון אפריקה או תימן. 'הם בסדר כל עוד כל עוד יש להם קצינים לבנים', הוא חייך".

לכתבה המלאה בהעוקץ: goo.gl/kUMGER

הצג עוד

רק לפני שנה ראש הממשלה גילה שלמשפחה שלו מליטא יש יסוד של יהודי ספרד והנה הוא כבר מתגזען על עצמו.
יאללה, איזו אכזבה, ממזרחי אסלי כמוך לא היינו מצפים.

התמונה של ‏במזרח‏.
‎פוסטים‎

בראשית שנות ה-50 נשלחו עשרות אלפי ילדים מצפון אפריקה לטיפול בגזזת. ילדים נשלחו בקבוצות, במשאית וללא ליווי הורים ונותרו שם מספר שבועות לטיפול שכלל תלישת שערות והקרנות אינטנסיביות. בעקבות הטיפולים וההקרנות סובלים ילדי הגזזת מגידולים סרטניים שונים, צלקות נפשיות ופיזיות, נשירת שיניים, התקרחות ועקרות בקרב נשים.
רק 40 שנה אחרי! ב 1994 עבר החוק לפיצוי נפגעי הגזזת, חוק שמעניק פיצוי עלוב על העוול הנורא הזה.
על ילדי הגזזת לא תלמדו בבתי הספר ולא תראו אותם בטלויזיה, אבל הם מסביבכם, עוד ח...לק מושתק בהיסטוריה של החברה הישראלית.

אתם מוזמנים למפגש ביום רביעי ה 22.3 בשעה 19:30 בבית הקפה קרוסלה Carouselaשבירושלים להקרנת הסרט "ילדי הגזזת" ולאחר מכן דיון עם ראובן אברג'ל פנתר שחור ונפגע גזזת, בהנחייתה של Carmen Elmakiyes פעילה שמתעדת כבר זמן מה את הנפגעים/ות.
דברי פתיחה: Roi Grufi.

לאירוע:

https://www.facebook.com/events/1422039114482784/?notif_t=plan_user_joined&notif_id=1489399059443280

הצג עוד
התמונה של ‏במזרח‏.

ברחובות צנעא אין תחפושות ואין אוזני המן. גם ברעשן לא נוהגים להרעיש. כל אלו מנהגים שהיהדות תימן תכיר רק אחרי העליה לישראל.
הציבור החל ונאסף הרחבת בית הכנסת. אבות מחלקים לילדי השכנים מעות פורים. כל ילד יודע כי מאביו לא יקבל, אלא מאבות חבריו. בכסף שקיבלו, רצים הילדים לקנות נפצים וחזיזים שיובאו מהודו ויפן. קולות נפץ מכריזים כי היום יום חג.

אחרי קריאת המגילה יצאו הגברים לביתם. שם יקראו שוב את המגילה על מנת לזכות במצווה את נשותיהם שנעדרו מבית הכנסת.
על שולחנות עמוסים מכל טוב, יעבור... הערב בשתיית שיכר. אחרי קריאת המגילה בשנית, נוהגים בני המשפחה לשחק משחק שיבדוק אם שתו די – האחד קורא "ארור המן" והאחרים משיבים לו "מבורך מרדכי" ולהיפך. מי שטועה, סימן ששתה די הצורך, ואינו מבדיל בין המן למרדכי.

צילום: אלדן דויד / מתוך אוסף התצלומים הלאומי.

לינק לעדות המלאה בתגובות

הצג עוד
התמונה של ‏במזרח‏.

נגולה – לחם פורים מרוקאי

במדינת ישראל, בדומה למנהג היהודים באירופה, אוכלים בפורים אזני המן מתוקים כסמל לאוזנו של המן או לכובעו. בקרב יהודי מרוקו לא רווח הנוהג של אכילת אוזני המן עד שעלו ארצה. במרוקו נהגו לאפות לחם מיוחד, נגולה, שאכלו בסעודת החג. הלחם הוכן במנות אישיות ובמרכזה של כל כיכר שוקעה ביצה שמעליה נמתחו רצועות בצק שמנעו ממנה לצאת החוצה. את הכיכר מרחו בביצה ופיזרו מעליה שומשום או פרג. לאחר אפיית הלחמים קיבל כל בן משפחה את לחמו, קילף את רצועות הבצק, שלף את הביצה, קילף א...ותה ואכלה בשילוב עם הלחם והמטעמים שנערכו על שולחן החג. מספרים כי הביצה, בדומה לאוזן, מסמלת את עינו של המן וזוהי הדרך לזכור את הנס שנעשה ליהודים בפרס. אחרים מספרים כי הביצה מסמלת עין, אולם לא את עינו של המן כי אם עין כנגד "עין הרע", סגולה להצלת היהודים מכל אויב בכל דור ודור. השנה חזרו למקורות, הכינו לחם פורים וספרו לילדים ולנכדים כי יש מנהגי חגים רבים ומגוונים ליהודים מהתפוצות השונות. חג פורים שמח.

הצג עוד
התמונה של ‏במזרח‏.

בדיוק בזמן ליום האישה :)
כל הכבוד לעיריית באר-שבע | העמוד הרשמי

התמונה של ‏במזרח‏.

עכשיו כשסוף סוף התחילו להכיר בחטיפת ילדי תימן, הגיע הזמן להביא אל האור את פרשת ילדי הגזזת שהרסה את חייהם של אלפי משפחות בישראל.
Carmen Elmakiyes: "את הפשעים האלו כבר לא תוכלו להסתיר!
אני בקשר כבר עם עשרות נפגעים/ות...
מכיר/ה נפגע/ת גזזת? דברו אלי כאן או בפרטי."

התמונה של ‏במזרח‏.

כשדרישות העבודה הן עיניים כחולות ושיער בלונדיני...
צעירה לא התקבלה לעבודה כדיילת באירועים של חברת סיגריות גדולה רק בגלל שהיא לא בלונדינית עם עיניים כחולות. הצעירה בתגובה הקליטה אותם, תבעה את החברה – וזכתה בפיצוי כספי של 120 אלף שקל

לכתבה המלאה:
http://www.mako.co.il/…/Cha…/Article-2fbfbd8cb709a51004.htm…

התמונה של ‏במזרח‏.

הנוער של ירוחם מחמם את הלב :)

התמונה של ‏ידיעות אחרונות Yedioth Ahronoth‏.
ידיעות אחרונות Yedioth Ahronoth

נערים עם לב זהב: תלמידי הישיבה התיכונית מירוחם תרמו את תקציב מסיבת הפורים שלהם כדי להקים מצבה לניצולת שואה ערירית שלא הכירו. "היה לנו מאוד חשוב שאחרי מה שהאישה הזאת עברה היא לפחות תיקבר כראוי"
https://goo.gl/lU0mDS

Avi Shveka: שאלה: משנת 2000 ועד היום, 244 איש זכו בפרס ישראל. כמה מהם היו בני עדות המזרח?
תחשבו רגע, תנו ניחוש סביר.
-
-
-...
-
-
-
-
תשובה: 17. פחות מ 7%. ובמילים: פחות משבעה אחוזים.
(מקור בתגובה הראשונה).
שימו לב: לא מדובר על זוכי פרס ישראל מראשיתו (ניתן לראשונה בתשי"ג). ברור, תגידו, בשנים הראשונות למדינה באו כל הדוקטורים מאירופה, בעוד ממרוקו באו רק הספרים, החייטים והרצענים של המלך.
אז לא, אנחנו לא מדברים על שנות החמישים או השישים. גם לא על שנות השבעים. גם לא על שנות השמונים. יודעים מה - אפילו לא על שנות התשעים.
אנחנו מדברים רק על המאה הנוכחית, על המילניום הנוכחי. כשרובם הגדול של הזוכים הם ילידי הארץ. כשכולנו חשבנו שהאפליה הבוטה של ימי ראשית המדינה נשארה כבר מזמן מאחורינו. כשכולנו זוכים, לכאורה, לתנאים שווים ולהזדמנויות שוות.
שבעה אחוזים.
אני חושב שכולנו נסכים שמבחינה דמוגרפית, האוכלוסייה היהודית בארץ מתחלקת באופן שווה פחות או יותר בין אשכנזים (שמקורם באירופה) ובין עדות המזרח (המזרח התיכון וצפון אפריקה).
נכון, גם נשים הן חצי מהאוכלוסייה, וגם הן מופלות לרעה: 46 נשים זכו מ 2000 ועד היום, כמעט 19 אחוזים. ועדיין, האפליה שלהן מתגמדת ליד זו של בני עדות המזרח (והיא גם ניתנת יותר להסבר ענייני).
זהו. אני מתנצל שאין בפוסט הזה שום דבר שנון או מצחיק. דווקא רציתי לכתוב משהו שנון, לתת כותרת קטלנית, אבל אין לי. זו הכותרת שלי, שבעה אחוזים. שכל אחד יחשוב על זה בעצמו.

הצג עוד

Tamar Shalem ראיינה סטודנטים בירושלים על העדר נוכחות מזרחית בתכני הלימוד: "ירדן (שם בדוי), סטודנטית לאנימציה בבצלאל סיפרה לי שהיא מרגישה שאין תמיכה ליצירה שלה באקדמיה “התהליך היצירתי עובד בצורה כזו שאנחנו לומדים על מבנה של סרט או סוגים של סמליים תרבותיים כמו ישו הצלוב, אבל לא מלמדים סמלים תרבותיים אחרים כמו סמלים מזרחיים או להט”בים. זה יוצר מצב שבו אני צריכה לעשות הרבה מאד למידה עצמאית כדי למצוא את הדרך שלי להתבטא. מעבר לזה, המרצה לא תמיד מבין שהדמות שאני יצרתי היא, לסבית, לצורך העניין, הוא חושב בפשטות שהיא סטרייטית. כשהמרצה לא מחונך לידע שלי, קשה לי לקבל ממנו פידבק איכותי... כשאדם מזרחי מהפריפריה מגיע למקום שלא מדבר בשפה שלו, נמנעת מממנו האפשרות למצוא באומנות מקלט לנפש. הייתי מאד רוצה להנגיש את המקומות האלו לבני התרבות שלי”."

לינק לפוסט השלם של תמר בסלונה:
http://saloona.co.il/tamarshalem/?p=8

‏‏במזרח‏ עם ‏‎Oria Bokobza‎‏‏.

Oria Bokobza: זה לא רק צובט בלב. זה שורף וכואב מאוד.
יחסי אהבה-שנאה עם המוצא שלך ומאיפה שבאת הם כמעט היחסים הכי מורכבים שיכולים להיות לך.
מערכת היחסים הראשונה שלך היא קודם עם עצמך,וכשאת מנסה להבין בכלל מי את עצמך את לא בטוחה שאת אוהבת את זה.
אז האמת שהרבה מאוד שנים לא אהבתי
תיעבתי...
הובכתי
הדחקתי.
השם שלך הוא הדבר הראשון שיודעים עלייך,והשם הפרטי עוד יכול להיות בסדר,למרות שלא בטוח את מאה אחוז שלמה איתו את מקבלת...
שם המשפחה הוא כבר עסק אחר
הוא מייצג אותך ומאיפה באמת ומי הביא אותך ואיפה שהוא נולד בלי שבכלל בחרת ובלי ששאלו אותך אם רצית.
שנים שאת תוהה בינך לבין עצמך
למה דווקא שם משפחה כזה ??
לא מספיק הצבע שלי ואיך שאני נראת , עוד כל יום בבית ספר כשמקריאים שמות ,ואני בין הראשונות , שוב ושוב להזכיר לי ?
אני בכלל אפילו לא אשמה
לא נורא אתחתן ואשנה
או אולי כבר שנה הבאה פשוט אלך ואשנה למשהו אחר
ישראלי .
כי השם שלי הרי כל כך ערבי .....
הרי למי בכלל אכפת שהשם בוקובזה , שבמקור הוא "בוכובזה" כי خبز [חבז] בערבית זה לחם והמשפחה שלי,מסתבר, בעלת היסטוריה של אופים ?
הרי אם בבית ספר כמעט לא מלמדים אותי על תרבות יהודי ערב,על שואת יהודי ערב , אם בתקשורת ובאקדמיה ובבעלי התפקידים הבכירים לרובם אין שם משפחה כזה ערבי כנראה שזה באמת לא מעניין אף אחד ...
אז היום כבר לא עולה לי בראש בכלל לשנות
המחשבה הזאת מבחילה אותי
גם אם אתחתן וגם אם בכל מקום יגידו שהוא כזה ... כזה ... לא ישראלי אממ ערבי,עתיק,לא רלוונטי
לא אוכל לשנות את השם השני שלי
אני אוהבת אותו
והוא מייצג אותי
ומאיפה שההורים שלי באו
ולאיפה הביאו אותי.
וכל כך עצוב לקרוא את הנתונים האלה ולדעת שגם בשנת 2016/17 ילדים גדלים למציאות שבא לא כולם שווים , ויש פה משפחות שוות יותר ויש כאלה ששוות פחות ואם תעשה שינוי קוסמטי קל בשם שלך ואולי גם תרכוש מאפייני תרבות אחרים ממה שגדלת - אז אולי תיקלט במאה אחוז לחברה .
באמת כל כך צובט בלב.

הצג עוד
התמונה של ‏במזרח‏.

עצוב.
"שמות המשפחה שאותם הכי הרבה ישראלים בוחרים לשנות הם: מזרחי, לוי, חסן, כהן, עמר, אבוטבול, אביטול, ביטון, שורץ, חדד וסבח. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שמעודכנים ל-2016 ופורסמו היום (שלישי) לרגל יום המשפחה שיצויין ביום ראשון הבא. בסיכום כולל, עולה כי שם המשפחה הנבחר ביותר בקרב גברים יהודים שהחליפו את שם משפחתם הינו "חן"."

לכתבה המלאה:
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.3879321

התמונה של ‏במזרח‏.
במזרח‏ שיתף/שיתפה את ה‏סרטון‏ של ‏כאן

עודד הרוש שואל, עד מתי תופקר בריאותם של תושבי הדרום? בשביל מימון מרדכי מבאר שבע, זה כנראה כבר מאוחר מידי

פורסם על ידי ‏כאן
‏72,085‏ צפיות
‏72,085‏ צפיות
כאן

עודד הרוש שואל, עד מתי תופקר בריאותם של תושבי הדרום? בשביל מימון מרדכי מבאר שבע, זה כנראה כבר מאוחר מידי
#כאן_בהקמה
עודד הרוש
מועצת הנגב

הקשת הדמוקרטית המזרחית: פרס ישראל לאורך השנים הקפיד על מידור של מזרחים ולא מפתיע שעשה זאת גם השנה.
הקשת הדמוקרטית המזרחית מגנה את ההדרה הזאת כבר שנים ותמוה בעינינו היכולת להגיש כל שנה רשימה אשכנזית ממנה נעדרים חלקים חשובים מהחברה בישראל. לא רק זאת, אלא שלאורך השנים חלק מזוכי הפרסים היו דמויות כמו קרל פרנקנשטיין וחיים חפר שיחסם הגזעני כלפי מזרחים תואם כנראה את השקפת עולמם של חברי הועדה.

לכתבה:
http://news.walla.co.il/item/3040675

הבקשה של עיריית יקנעם לתוספת שטח מהמועצה האזורית מגידו הציתה בימים האחרונים עימות חדש. "אנחנו ניתן לראש העיר אלפסי מלחמה חסרת תקדים", מבטיח יו"ר המועצה האזורית, איציק חולבסקי, "נסכל ונטרפד את המזימות שלו. לא נאפשר לו להגשים אחוז אחד מהחלומות שלו". "מגידו מתנהגת כאילו קיבלה את הקרקע מאלוהים, אבל אלה אדמות מדינה. הן לא בטאבו של אף אחד", אומר בתגובה ראש העיר.

ברקע, מבעבעים גם מתחים מהעבר - בין המושבה הוותיקה לעיר שצמחה מהמעברה הצמודה

לכתבה המלאה:...
http://www.haaretz.co.il/news/local/.premium-1.3869078

הצג עוד
התמונה של ‏במזרח‏.
‏דף זה מוקדש לתרבות המזרחית, למחשבה וההיסטוריה מזרחית, למאבק המזרחי, לפוליטיקה המזרחית, למוזיקה המזרחית, למסורת ולבית.‏