התרגשתי לראות אתכם בכיכר. עשרות אלפי אנשים שנמאס להם שמסמנים אמנים, עיתונאים, קצינים ושופטים, שנמאס להם שרומסי...ם את הקוד האתי של צה"ל. עשרות אלפי אנשים שבאו כדי למנוע את הרצח הפוליטי הבא - כי ליותר מדי אנשים קראו בוגדים בשנה האחרונה. וכן, רצח רבין היה רצח פוליטי.
זה הזמן לצאת מהפינה. לעבור ממגננה להתקפה ולצעוק די! די לטירוף! די לאלימות! להסתה! לרדיפה! די לסימון! כן לדמוקרטיה, כן ליהדות מתונה, כן לשלום, כן למגילת העצמאות ולערכים שהקימו את מדינת ישראל - זה הקרב הגדול ביותר שצריך לנהל - והוא יותר חשוב מכל הדוברים שהיו אמש, גם ממני ומכל מפלגה.
אנחנו לא נהיה שותפים למי שמוביל את הגל העכור הזה. לא נהיה עלה תאנה, לא נלבין מעשים שחורים ולא נגיד שהכל בסדר כשהכל לא בסדר. אנחנו באופוזיציה כי שם אנחנו צריכים להיות ואנחנו בעיקר לא מפחדים ולא מתנצלים!
ראש הממשלה יכול לקרוא לנו איך שהוא רוצה: מדוכדכים, שנביא את דעאש, את הערבים לאוטובוסים, ששכחנו להיות יהודים - אבל אף אחד לא ילמד אותנו מה זה להיות ציוניים! גדלתי לא רחוק מהכיכר הזאת, בבית של לוחמי אצ"ל, הבית הכי ציוני שיש – ואף אחד לא ילמד אותי או אותנו מה זה ציונות.
הערב אתמול היה התשובה לילדים שלנו שישאלו איפה הייתם כשישראל הפכה להיות מדינה שבה אסור לדבר, מדינה שבה שלום ודמוקרטיה הן מילים גסות, מדינה שבה מסמנים כבוגדים עמותות עיתונאים ושופטים. אבל הערב הזה לא היה כמו הערב הנורא ההוא שבו נרצח ראש ממשלה – הערב הזה יהיה ערב שבו התקווה נולדת מחדש.
לא הייתי בכיכר הזאת כשרבין נרצח. כשבאתי לפה בעשור לרצח כשרת משפטים מהליכוד, אמרתי שלא הצבעתי לו אבל הוא היה גם ראש הממשלה שלי. אני אומרת לכם גם היום - לא משנה מאיזה מפלגה אתם, את מי אתם אוהבים פחות או יותר, אנחנו חייבים להתאחד למען ישראל היהודית והדמוקרטית. כי רק כשאנחנו ביחד, אנחנו חזקים. באנו לפה לבד, אבל אנחנו חוזרים ביחד – להילחם על פניה של המדינה – לא נוותר לה, נזכיר לה – עד שתפקח את עיניה.