
חוסר הידיעה למתרחש בכלכלה, גורם לנו להחלטות שגויות.

במאמר שהקדים את זמנו (1961), כותב ת'אודור שולץ, זוכה פרס נובל בכלכלה, על החשיבות של הון אנושי. עד היום, כשאנו מסתכלים על שוק העבודה, הדברים העיקרים שאנו בודקים הם גודל האוכלוסייה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וכמות המועסקים. בעוד שיש בכך הגיון חברתי, ההיגיון הכלכלי שבספירה בדרך זו נתונה בספק. במילותיו שלו: "ספירת אינדיבידואלים שיכולים ורוצים לעבוד, והתייחסות אל ספירה זו כמדד לפקטור כלכלי, היא לא יותר משמעותית מאשר ספירה של כל סוגי המכונות על מנת לקבוע את חשיבותם הכלכלית...". לב...
متابعة القراءةכפי שהראינו בפוסט על שנאת סיכון [1] , מקובל לחשוב שרוב האנשים הם שונאי סיכון, ויהיו מוכנים אפילו לשלם כדי להימנע מהגרלות שבהם אין להם רווח חיובי.
בחיים האמיתיים, כולנו חשופים לסיכונים מסוגים שונים, החל מסיכוני רכוש (שריפה, חבלה, תאונת דרכים ועוד), דרך סיכוני בריאות (מחלות פציעות) וכלה בסיכונים שרובנו לא מודעים לקיומם (כמו התארכות החיים). כדי להימנע מהם, אנו מוכנים לשלם "פרמיה" בתמורה למוצר שנקרא "ביטוח" – אנו משלמים מדי תקופה לגוף אחר (חברת הביטוח) כדי שהוא יישא בסיכון עבורנו...
השימוש במושג 'כשל שוק' נשמע באופן די תדיר, בעיקר מצד מי שמנסים לקדם התערבות ממשלתית. למה זה קורה? מהו בכלל כשל שוק? ואילו כשלי שוק קיימים? בפוסט זה, נגע בחלק מכשלי השוק המרכזיים וננסה לענות על שאלות אלו.
בעיית המחסור, היא הסוגיה המרכזית בכלכלה והיא מבטאת את הפער בין רצונות בלתי-מוגבלים למשאבים מוגבלים. כתוצאה מקיומה של בעיה זו עוסקת הכלכלה בשאלה כיצד יש לחלק את המשאבים בחברה באופן יעיל, כאשר מנגנון השוק (מחירים) אחראי על וויסות ההיצע והביקוש. מצב בו השוק נכשל בביצוע תפקידו וח...
מדוע אין כמעט ביטוחי בריאות לאנשים מעל גיל 65? ומדוע אנו מוכנים לשלם יותר על מותגים?
במאמר פורץ דרך שנכתב ב-1970 ע"י ג'ורג' אקרלוף, זוכה פרס נובל לכלכלה, הוא מסביר את תופעות אלו ואחרות באמצעות הבנה של ההשפעה של פערי מידע (אינפורמציה א-סימטרית). פערי מידע הם מצב שבו לצד אחד יש מידע מסוים שאין לצד שני ו/או שהוא מתקשה להעביר את המידע בצורה אמינה לצד השני. פערי מידע עלולים ליצור בעיות בשווקים.
אקרלוף מתחיל בכך שהוא בוחן תופעה משונה-מכוניות יד שנייה. מסתבר שגם אם הן די חדשות הן נמ...
متابعة القراءةהאמריקאים אומרים שישנם שני דברים בטוחים בחיים: המוות והמסים. אז מה זה מס? מה היא מטרתם של אותם מסים? האם מס הוא רובין הוד שנועד להעביר כסף מ"עשירים לעניים" או שמא מס הוא שוד בו המדינה מכניסה את ידה לכיס של הפרט? ולמה בכלל צריך מסים?
מס הוא תשלום שהשלטונות (המקומיים או המרכזיים) גובים מהפרט בכפייה לצורך מימון פעולות מסוימות. בישראל, ובמרבית המדינות, הטלת המס חייבת להיות מעוגנת בחוק שקובע מי הם הנישומים, כלומר מי הם אלה שיישאו בנטל המס, מה הוא בסיס המס, כלומר על מה יוטל המס (הכ...
متابعة القراءةמה הקשר בין כלכלה לבין הגרלות? ואיך זה קשור לביטוח?
מודלים כלכליים הנוגעים לצריכה של הפרט (מיקרו) יוצאים מתוך הנחה שאנו נהנים משימוש במוצרים, או בשפה הכלכלית - מפיקים מהם תועלת. יש מוצרים (או מוצרי לוואי) שמהם כולנו מפיקים תועלת שלילית, כמו עשן סיגריות או זיהום אוויר. הגרלה היא מוצר מאוד מעניין באספקט הזה. יש מיעוט של אנשים שמפיקים תועלת חיובית מעצם השתתפות בהגרלה, אך רובנו מעדיפים להימנע מהן. הסיבה לכך היא שרובנו מעדיפים להימנע מסיכון כל עוד אפשר.
לדוגמה, רובנו נעדיף לא להשת...
متابعة القراءةמעורבות ממשלתית בשוק הדיור
מחירי הדיור הגבוהים בישראל נמצאים כבר כמה שנים בכותרות. לא פעם נשמעת הטענה שהנטל הכבד של הרגולציה על שוק הדיור, כמו ועדות מקומיות, לצד מעורבות מיותרת של משרדי הממשלה בשוק הדיור, הם הגורמים לבעיה. מטענות האלה קל להגיע למסקנה שאם רק הממשלה תואיל בטובה לעזוב את שוק הדיור, הכל יבוא על מקומו בשלום. אולם, מסקנה זו עלולה להיות נמהרת. למעשה, לרגולציות רבות על שוק הדיור יש הצדקה כלכלית מוצקה. לכן במקרים רבים השאלה אינה האם הרגולציה הזו נדרשת, אלא כיצד ניתן ל...
متابعة القراءةעל מס חברות וההשפעה שלו על הכלכלה
אז איך עדיף לממשלה לגבות מסים? דרך מס חברות, מע״מ או מס הכנסה? האטרקטיביות של סוגי מסים שונים נבחנת לפי שלושה קריטריונים עיקריים: כמה המס משפיע על תמריצים כלכליים, מה מידת הפרוגרסיביות של המס, וכמה קל לחשב ולגבות אותו (או כמה קשה להתחמק ממנו). מס טוב לא משנה את מבנה התמריצים הכלכליים, ממסה יותר עשירים מעניים, וקשה מאוד להתחמק ממנו. מבחינת שני הקריטריונים האחרונים, מס חברות הוא מס מפתה. ההשפעה הישירה שלו היא פגיעה בבעלי החברות, לרוב אנשים עם ...
متابعة القراءةتمت مشاركة مناسبة Wize من قبل כלכלה גדולה, בקטנה.
השבוע מגיע אחד הכותבים בדף שלנו להרצות בבר "הברזיה" ברחובות על שוק העבודה, עוני ואי שוויון בישראל. הכניסה חופשית אבל אם אתם רוצים להבטיח את מקומכם צריך להירשם מראש (בתוך האיבנט יש לינק להרשמה).
אשמח לראותכם!
ליאור
ריצ׳רד ת׳אלר, כלכלן התנהגותי, זכה אתמול בפרס נובל לכלכלה וזאת בהמשך לזכייתו של הפסיכולוג הישראלי, פרופ' כהנמן, באותו פרס לפני כ-15 שנים. אז מהי כלכלה התנהגותית עליה אנחנו שומעים כל הזמן?
מדע הכלכלה נמצא איתנו כבר כ-200 שנים. אך בזמן האחרון שומעים הרבה על כלכלה התנהגותית שאמורה להציג תוצאות שונות מהמודלים הקלאסיים בכלכלה. בפוסט זה נציג בקצרה את הכלכלה ההתנהגותית על ידי אחד המשחקים המפורסמים בתחום ונבחן כיצד הכלכלה ההתנהגותית עוזרת לנו לחזות טוב יותר התנהגות של אנשים.
תחום הכלכ...
متابعة القراءةהיה או לא היה? ודאי שמעתם שאת סידור האותיות במקלדת ה-QWERTY, המקלדת שכולנו משתמשים בה, ירשנו ממכונות הכתיבה הראשונות. הסיפור אומר שסידור האותיות במקלדת הQWERTY נבחר כך שיאט את הכתיבה על מנת שהמקשים במכונות הכתיבה הראשונות לא יתקעו אחד בשני בכתיבה מהירה מידי. ישנם סידורים חלופיים – כך נטען – שהיו משפרים את מהירות הכתיבה בעד 40 אחוז, אבל עכשיו כבר מאוחר מידי לשנות וכולנו תקועים עם סידור לא יעיל. פוסט על פייק ניוז, עובדות אלטרנטיביות ואינטואיציה כלכלית.
הסיפור התחיל במאמר של פו...
متابعة القراءةלמה בגרמניה מרוויחים יותר? ואיך זה קשור לפריון העבודה?
רק לאחרונה אמרה נגידת בנק ישראל כי "פריון העבודה בישראל נמוך[1]", אבל מה זה פריון העבודה? מה משפיע עליו ואיך זה משפיע עלינו?!
פריון העבודה (באנגלית: Productivity) הוא כושר הייצור של המשק בהינתן כמות עובדים והון שברשותו. את פריון העבודה אנחנו מקבלים על ידי חילוק התוצר בכמות העובדים או במילים פשוטות יותר הוא מבטא את כמות התוצר שכל עובד מייצר בממוצע (לרוב סופרים את הפריון לשעת עבודה). בישראל אנו במקום נמוך [2] ביחס למדינות ה...
אז מה משותף למשבר בוונצואלה, עליית השליטים האבסולוטיים באירופה של המאה ה-16, מדיניות ההשקעות הנורווגית והגילוי של מאגר הגז "לוויתן" בישראל? התשובה לשאלה היא "המחלה ההולנדית". אבל מהי אותה מחלה מסתורית?
תארו לכם שהגעתם בשעה טובה לגיל העבודה (נניח שהשתחררתם מהצבא בגיל 21). תארו גם שקיבלתם לכבוד השחרור מכתב מדוד רחוק מאמריקה שהחליט לתת לכם במתנה 10,000 ש"ח בכל חודש. מה תעשו? ייתכן שתגיעו למסקנה שהחיים קצרים מדי בשביל לבזבז אותם על דברים שלא מעניינים אתכם כגון עבודה או לימודים. ...
בשנת 2016 נדרשו אזרחי שוויץ להצביע בעד או נגד "הכנסה בסיסית לכל אזרח" (Universal Basic Income). הרעיון שעומד בבסיס השיטה הכלכלית הזו, שעד עתה נותרה בגדר תיאוריה, הוא חלוקת קצבה קבועה לכל אזרחי המדינה במקום חלוקת קצבאות שמבוססות על מדדים סוציו-אקונומיים. שיטה זאת אמורה להחליף את מערכת קצבאות הרווחה הקיימת.
הרעיון, המוכר כבר מחיבורו של תומס פיין (Paine) - צדק אגררי [1] קיים כבר כמה מאות שנים. בהמשך דובר על "דיבידנד חברתי" או על "דיבידנד לאומי". הכלכלן מילטון פרידמן סבר גם הוא...
מהם אתרי P2P? למה הם פורחים בשנים האחרונות? והאם הם יוציאו את הבנקים מהמשחק?
אתרי P2P (שזה קיצור של Peer To Peer) הם אתרים שמאפשרים לאנשים פרטיים לתת הלוואות לאנשים פרטיים אחרים (ולפעמים גם לעסקים קטנים). אבל למה צריך אותם? ולמה שאני אתן את הכסף שלי לאדם שאני לא מכיר?
בפוסט קודם תיארנו את הפעילות של הבנקים המסחריים [1]. אמרנו שהתפקיד העיקרי של בנקים הוא לתווך בין אנשים שיש להם כסף לאנשים ועסקים שצריכים כסף. על התיווך הזה הבנק גובה מחיר בדמות של פערי ריביות. כלומר, יש פער (גדו...
מה זה בנק? מה הוא עושה ומה תפקידו בכלכלה?
בפוסט קודם[1] תיארנו את רווחי הבנקים בישראל ברבעון האחרון וניסינו להבין האם הם גבוהים או דווקא נמוכים.
אבל מה זה בעצם בנק? למה צריך אותו?
נתחיל מההתחלה. הפעילות המסורתית של בנקים כוללת פעולה אחת בלבד והיא תיווך של כסף. כמו שיש מתווכי דירות שעוזרים למצוא התאמה בין אדם שמחפש דירה ודירה פנויה ככה הבנקים מתווכים בין אדם עם כסף לאדם שצריך כסף. כמובן שבגלל שכסף הוא משהו שניתן לאגירה ולחלוקה (שלא כמו דירות) הם מתווכים בין הרבה אנשים מצד אחד...






















