|
גם לכם חשובה תקשורת חופשית מהשפעות פוליטיות?
חופש העתונות והדמוקרטיה חשובים גם לכם?
כמעט 2000 איש כבר שלחו מכתב לשרים בדרישה לתקשורת חופשית ולפתיחת תאגיד השידור הציבורי - מה אתכם?!
ההחלטה מתקרבת - הקדישו 30 שניות ושלחו מכתב לשרים: http://bit.ly/tikshoret1
כמעט 2000 איש כבר שלחו מכתב לשרים: דורשים תקשורת חופשית, פותחים את תאגיד השידור הציבורי! אם עדיין לא ראיתם - תסתכלו במה שלגורי אלפי יש לומר בעניין. ואז תקדישו 30 שניות לשלוח מכתב לשרים: http://bit.ly/tikshoret1
צפו: התשובה של גורי אלפי לניסיונותיו של נתניהו לבטל את תאגיד השידור הציבורי
משפחות מכל רחבי הארץ מתגייסות לעזרת המפונים.
מוזמנים לעדכן ולהתעדכן - וליצור קשר עם משפחות מארחות.
#כי_דברים_טובים_עושים_ביחד
מפת האירוח למשפחות שפונו מבתיהן. מידע שוטף שכל אחד יכול להזין.
אז על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על חזקת הגיל הרך? על הילדים. על טובת הילדים. השבוע היינו עדים לעוד שלב במאבק על חזקת הגיל הרך, כשברגע האחרון ירדה הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך מסדר היום. חברי הכנסת משני צידי המתרס פועלים בשם טובת הילדים, אבל השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא איך יראה היום שאחרי ביטול חזקת הגיל הרך? אנחנו חושבים שהיום הזה עשוי להרע מאד את מצבם של ילדי הגירושין, כיוון שיסלים, יאריך ויעצים את סכסוכי הגירושין בין ההורים, ועל כן יפגע בעיקר בילדים, בילדים הרכים. כשרוצים לשנות חוק משמעותי כל כך לחייהם של עשרות אלפי ילדים צריך לעשות זאת בצורה מושכלת, הדרגתית, מבוקרת, תוך מחקר ובדיקה מדוקדקים של השפעת החוק על חיינו.
מפת האירוח למשפחות שפונו מבתיהן. מידע שוטף שכל אחד יכול להזין.
שלא נצטרך...
הנחיות להתנהגות בזמן שריפה.
בתקווה לימים שלווים יותר.
היום דנה הועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ושיוויון חברתי בכנסת ב "תקצוב דיפרנציאלי - הקצאת תקציבים בחינוך ורווחה ככלי למאבק בפערים חברתיים".
ליאת נוימן-גלנץ, רכזת הקואליציה ל חינוך מלידה מדווחת מהדיון:
חה"כ, פרופ' מנואל טרכטנברג - Prof. Manuel Trajtenberg המלווה את פעילות הקואליציה ל חינוך מלידה בדיון: "תקצוב דיפרנציאלי צריך להתחיל כבר בגיל הרך".
למעקב אחרי פעילות הקואליציה ותהליכי השינוי המשמעותיים - עשו לייק לדף חינוך מלידה. ...
למעקב אחרי דיוני הועדה ועיון בתוצרים - הכנסו לקישור המצורף.
#שינוי_גדול_עושים_ביחד -
http://main.knesset.gov.il/…/So…/Pages/CommitteeAgenda.aspx…
תכירו את נלחמות בהטרדות מיניות בקמפוס - אחד הקמפיינים הפעילים ב אנו ANU כרגע.
לפני מספר חודשים הוגשה תלונה על הטרדה מינית כנגד אחד מבכירי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מעבר לידיעה על עצם הגשת התלונה ופתיחה בחקירה - לא נמסר כל עדכון, גם לא לבקשתן המפורשת של התארגנויות סטודנטיאליות בקמפוס.
הפניה אל אנו ANU הגיעה בשבוע שעבר. לאחר בדיקת הנושא הוחלט להעלות קמפיין מיילים באתר אנו ANU שפנה לרשויות האוניברסיטה בדרישה לשקיפות לגבי תהליך החקירה.
ימים ספורים עברו, כ - 250 מכתבים שנשלחו ...להנהלת האוניברסיטה בשילוב חשיפה תקשורתית - והתהליך החל לנוע [עדכונים שוטפים בדף הפייסבוק נלחמות בהטרדות מיניות בקמפוס].
קמפיין מיילים באתר אנו ANUהוא כלי אפקטיבי מאד ליצירת לחץ ציבורי המביא לשינוי מדיניות, בעיקר בשילוב עם אסטרטגיות נוספות.
רוצים להזיז דברים - פנו אלינו!
לחתימה על קמפיין המיילים:
http://www.anu.org.il/group_messages/244.htm
המתלוננת נגד פרופ׳ דיוויד ניומן במכתב פומבי: שמירה על חשאיות מתעלמת מהפגיעה בי ומפרה את הביטחון של סטודנטים וסטודנטיות באוניברסיטה. ״רק כשהפוגעים והמטרידים יבינ...ו שלא לעולם חוסן, נהיה מוגנות באמת.״
אישה אמיצה שעשתה כל כך הרבה כדי להגן על כולנו. המאבק שלך הוא המאבק שלנו.
המכתב המלא:
==========
כבר יותר משנה אני נאלצת להילחם על חיי ועל עתידי, לאחר שהמעסיק הישיר שלי, שהיה איש אמוני, החל להציג בפני הצעות מיניות חוזרות ונשנות, שבשלב מסוים גם היו מפורשות. לא ביקשתי ולא רציתי את זה. חודשים ארוכים הסתובבתי בחרדה ובאימה עקב ההתנהגות של האיש החזק ביותר בפקולטה למדעי הרוח והחברה, פרופ' דייוויד ניומן, שהחליט להעלות את הצעותיו דווקא בזמן שטיפלתי באבי הגוסס. בלתי אפשרי לתאר את רגשות הבדידות, המצוקה והפחד שהיו מנת חלקי. על המועקה בחודשים שעברו עד שהגשתי את התלונה איש לא יוכל לפצות אותי.
חשוב לי להדגיש, שמהרגע שהגשתי את התלונה זכיתי ליחס הגון ומסור מצד הממונים על הטיפול בהליך מטעם אוניברסיטת בן גוריון. גם המחלקה לפוליטיקה וממשל, שבה אני לומדת ועובדת, הגישה לי תמיכה וסיוע. עם זאת, אי אפשר להתעלם מבעיות מהותיות שכרוכות בהליך המשמעתי שבו נדונה תלונתי. גם אחרי שהגשתי את התלונה המשיך פרופ' ניומן ללמד ולהרצות כרגיל, ואילו אני הסתגרתי בבית במשך שבועות והמשכתי לחשוש להיכנס לאוניברסיטה שבה אני לומדת ועובדת כבר יותר מחמש שנים. פתאום הפסקתי להרגיש שאוניברסיטת בן־גוריון היא כמו הבית שלי.
בשלב מסוים גם התחוור לי שבכתב התביעה חסר אירוע שמבחינתי הוא התנכלות, שהתרחש לאחר שהתפטרתי מתפקידי. מעבר לכך, ההליך המשמעתי עצמו נמשך חודשים רבים, שבסופם, מתברר, נקבע ששמו של האיש שהפך את חיי לגיהנום לא יתפרסם, כדי שחלילה לא יוכתם. ברור לי לחלוטין שכל עוד ההליך נמשך ראוי לשמור בסוד את שמו של החשוד, אך לא ברור מדוע המערכת מתגייסת בנחישות כאשר כבר אין מחלוקת בנוגע למעשים.
לאחרונה פורסם שסטודנטיות למחקר באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב התלוננו על פגיעות מיניות והתעללות נפשית. בסופם של הליכי המשמעת לא פורסם ברבים שמו של המרצה הפוגע. המקרים הללו מצביעים על דפוס חוזר באופן שבו מטופלות הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה, דפוס המשרת אך ורק את התוקפים והמטרידים, ופוגע אנושות בנפגעות.
מבחינתי, המשמעות של האי־פרסום היא אי הכרה בפומביות ובציבוריות של המעשים. ההחלטה לא לפרסם את שמו של הפוגע מתעלמת מהפגיעה בי, ובכל אלו שהעזו לסכן את עצמן ולהתלונן. אדרבה, החשאיות שמלווה את ההליכים, כמו מסקנות הוועדה, מפרות את הביטחון של סטודנטיות וסטודנטים ומונעות מהם את הזכות לקבל החלטה מושכלת בשאלה אצל מי ללמוד או לחקור.
לצערי, הכאב האישי שלי הוא כבר לא פרטי. ההחלטה להותיר את שמותיהם של המטרידים והפוגעים חסויים מלמדת אותי שהפגיעה בי נראית זניחה ושולית בעיני מקבלי ההחלטות, ואילו הוא זוכה להגנה. לא ייתכן שבאוניברסיטה אחר אוניברסיטה נחשפות עוד ועוד נפגעות, ושמות הפוגעים נשמרים בסוד. בעוד קריירות נחרבות, הטרגדיות נשארות אלמוניות, ונראה שאף אחד שם למעלה לא מתכוון לשים לזה סוף. רק כשהפוגעים והמטרידים יבינו שלא לעולם חוסן, נהיה מוגנות באמת.
הכותבת, ששמה שמור במערכת, היא המתלוננת נגד דיקאן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן־גוריון, ותלמידת מחקר
לינק לכתבה:
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3130123
אז מה זה בעצם #קמפיין_מיילים ולמה הוא כלי כל כך אפקטיבי לשינוי מדיניות.
יוני מציג את אנו ANU במושב כלים יישומיים לארגונים הפעילים ב חוצה ישראל: כנס הפעילים החברתיים הראשון
בואו לומר שלום ולקבל עוגיית מזל בדוכן שלנו בכנס חוצה ישראל.
הבוקר אנחנו כאן.
חפשו את הדוכן שלנו ובואו לומר שלום!
ב 15:30, במסגרת המושב העוסק בכלים מעשיים לארגונים ופעילים, יציג Yoni את סל הכלים הטכנולוגיים שמעמידה אנו לרשותכם.
אנחנו נדאג שלא תפספסו!
אמ;לק:
ספר אזרחות מוסכם על כל הצדדים - לתרגם או לא לתרגם?
נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.
מה לדעתכם צריך להיות הצעד הבא בפתרון "משבר ספר האזרחות"?
... נתחיל בבעיה: ספר האזרחות החדש, שהפיץ משרד החינוך לאחרונה, מעורר התנגדות רבה. אנשי מקצוע מובילים טוענים שהספר בנוי בהטייה מגמתית כנגד קבוצות אוכלוסיה רבות בחברה הישראלית, בתוכן הקהילה הרפורמית, החברה הערבית, מצביעי "מפלגות אווירה" ועוד.
החשיבות בלימודי האזרחות בחברה הישראלית בכלל, ובחברה הערבית - במיוחד, גבוהה. באמצעות הלימודים הללו מקבלים התלמידים את הכלים להבנת המערכת הדמוקרטית ולשימוש בכלים האזרחיים. במדינת ישראל - בה אין חוקה - לימודי האזרחות הם אלו המקנים את ערכי הדמוקרטיה.
מסיבה זו הכרסום בלימודי האזרחות הוא הרבה מעבר לפגיעה במקצוע לימוד והזעקה הגדולה שקמה, מלווה בנתונים מרתיעים, כמו זה שמעל 50% מהתלמידים הנבחנים בשפה הערבית נכשלו במבחני הבגרות באזרחות בשנים האחרונות !
את כל החומר המקצועי ניתן למצוא באתר של אנו www.anu.org.il .
אז מהי פריצת הדרך לפתרון ביניים לסוגייה ?
לתלמידי החינוך העברי בחטיבה העליונה יש אפשרות בחירה בין שלושה ספרים מאושרים על ידי משרד החינוך: "להיות אזרחים בישראל" (2016) בהוצאת משרד החינוך. "משטר ופוליטיקה בישראל" (2011) של אברהם דיסקין, ו"ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית" (2013) של דויד שחר.
לתלמידים הלומדים בשפה הערבית אין אפשרות בחירה. הספר היחיד שמתורגם לערבית הוא הספר השנוי במחלוקת.
ספרו של דוד שחר "ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית" קיבל את האישור העקרוני של משרד החינוך לתרגום לערבית; הספר גם קיבל את אישורו של פורום המורים והאקדמאים הערבים לאזרחות.
לאחר התייעצות עם נציגי משרד החינוך, נציגי המגזר הערבי וועדת המעקב לעניינים ערביים וכן ההוצאה לאור, החלטנו לנסות לצאת לדרך ולתרגם ספר מאושר שני לערבית, תוך התאמה תרבותית.
העלות לכל המהלך (תרגום, התאמה תרבותית, עריכה והדפסת 3,000 עותקים ראשונים) - 150,000 ש"ח.
התוצאה: ספר אזרחות מוסכם על כולם - בעברית ובערבית.
מה דעתכם ? שנצא לגיוס המונים ?
בימים האחרונים עלו שוב לכותרות מתווה הגז והכוחות שפעלו מאחורי הקלעים לגיבושו של ההסדר הנוכחי. מעניין מאד לקרוא את הניתוח של אבי בר-אלי על האופן בו משפיעים מהלכים רגולטוריים על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו.
מיקור חוץ- מילה נוצצת שעולם ההיי-טק אוהב להשתמש ומשמעותה בצורה הפשוטה ביותר העסקה קבלנית. הקואליציה הארצית להעסקה ישירה רואה מצד אחד את התופעה ההולכת וגדלה של התאגדות העובדים בהיי-טק ומצד שני את ההנהלה נלחמת בהתאגדות על ידי מיקור חוץ. העובדים תחת מיקור חוץ לעולם לא ידעו ביטחון תעסוקתי מהו ! הם ירגישו גם במקום העבודה הכי נוצץ שונים ולא לגמרי שייכים!
בכתבה המאוד חשובה של שי זולטי עבור דבר ראשון, אפשר להבין את החומרה והיקף התופעה, שאנחנו רואים יותר ויותר אצל רופאים ורפאות, אחים ואחיות, עובדות ועובדים סוציאליים ועוד... אם אנחנו רוצים למגר את התופעה של עובדים עניים יש לפעולהיא להפסקת מיקור החוץ/ העסקה קבלנית!
http://www.davar1.co.il/39246/
