תיק 4000: שלמה פילבר חושב שתפרו לנתניהו תיק ועוד חור בחקירה: עדותו של מנכ"ל משרד התקשורת לא רלוונטית על-פי הרישיון של חברת יס
חשיפה שלי: על-פי הרישיון של חברת יס באישור מיזוג בזק-יס לא היתה חובת התייעצות עם מנכ"ל משרד התקשורת דאז אבי ברגר ולכן עדותו על שהתנגד לכאורה למיזוג לא רלוונטית. נתניהו, על-פי לשון החוק, היה חייב בהתייעצות עם מועצת הכבלים והלוויין וכמובן אישור רשות ההגבלים כמו בכל מיזוג במשק. שני הגופים אישרו כדת וכדין את המיזוג ולכן התנגדותו של ברגר, שהיה בכלל בניגוד עניינים בנושא, איננה רלוונטית. במאמר השבוע אני משרטט את לוחות הזמנים של אישור המיזוג וחושף שברגר "מרח" את האישור שנה שלמה מטעמיו הוא, וגרוע מכל – בלי להסביר למה ובלי תכנית פעולה כלשהי. זה שלטון הפקידים בתפארתו.
בעקבות החשיפות שלי נתי טוקר,"כתב" התקשורת והמדיה של "הארץ דה-מרקר" צייץ בשפתו גסת הרוח והריקה מכל תוכן שאני (טוקר גם לא מסוגל להגות את שמי) "מחרטט", ש"העתקתי מסמכים" ושאני "בושה". ובכן, עמדתי לא פעם פה על קנקנו של טוקר, שמפגין פעם אחר פעם את בורותו הכלכלית ואת התרפסותו הטוטאלית בפני אדוניו, עמוס שוקן וגיא רולניק, המו"ל וסגנו של "הארץ דה-מרקר". ראשית, המסמכים שעליהם התבססתי, ללא יוצא מן הכלל, מצויים באתר של רשות ני"ע ובדוחות הכספיים של בזק, שטוקר עצמו איננו מסוגל להבין אותם בגלל שהוא רגיל לשרת גורמים אינטרנסטיים שמגישים לו מסמכים בצורה מעוותת. כן, הוא גם עצלן.
ניחא, עצלנות ובורות אפשר לתקן, אבל מה שאי אפשר לתקן זו הטהרנות, הרשעות, והצביעות – כולן מחלות חשוכות מרפא וכולן משותפות לפס הייצור של שוקן את רולניק ב"הארץ דה-מרקר". אצל טוקר הסימפוטמים למחלה החשוכה הזו קיצוניים במיוחד כיוון שהוא יעשה הכל, אבל הכל, בשביל לשרת את אדוניו. זאת ואף זאת: הכת הזו, ככל שאני חושף את ערוותה, לא רק שנכנסת למגננה במתקפת השמצות אלימות וכמובן שיקריות ("אתה מקבל שוחד", אתה "מלקק", אתה "כתב חצר" ודברים שלא יכולים בכלל לעלות על הכתב), אלא הופכת ליותר שפלה ככל שהאמת עליה יוצאת לאור. זו חבורה שלא מסוגלת להתמודד עם עובדות, נתונים ומספרים אלא פונה לדבר שהיא הכי מומחית בו, כיוון שאין לה יכולת לקיים דיון ענייני ומקצועי מול עובדות שגלויות לעיני הציבור: מדובר בדה לגיטימציה, דה הומוניזציה, שלילת האחר וניסיונות חוזרים ונישנים לסתום לי את הפה רק בגלל שהם לא מסוגלים לספק תשובות ענייניות או עובדות אחרות - כיאה לדיון הגון ומקצועי – למען זכות הציבור לדעת.
ככל שמפלס הרשעות, הנבזות והשפלות של החבורה הזו, שטוקר הוא בסך הכל איש יחסי הציבור שלה – עולה – כך היא הופכת ליותר מסוכנת ואלימה. יתר על כן, אני מוכן להתמודד עם כל אחד מהם מעל לכל במה בדיון ציבורי, למען זכות הציבור לדעת, אבל הם מתחמקים מדיון כזה פעם אחר פעם. הם יודעים גם למה.
