הניסוי הצליח: טוויטר הפכה את המובייל למסך

השנה היתה אז 1999. מערכת ההפעלה היחידה כמעט היתה חלונות 95 ונטסקייפ היה עדיין הדפדפן הפופולרי ביותר. רוב גולשי האינטרנט בישראל גלשו באותה תקופה עם מודם דיילאפ במהירות 32kbps. מעטים יכלו להרשות לעצמם חיבור ISDN במהירות של kbps 64/128 ובמחירים שערוריתיים. בכל התחברות היית צריך להכניס לנתק את הכבל מהטלפון הביתי, לחבר אותו למחשב, להכניס שם וסיסמה ולהאזין לצפצופים המעצבנים של סנכרון המודם עד שהחיבור נקלט.

כל גלישה באינטרנט היתה סיוט. העמודים עלו בעצלתיים, תמונות ירדו בשלבים וסרטוני וידאו צרכו טונות של דאטה. אבל באותו לילה בתחילת 1999 ראיתי את ההיסטוריה מתרחשת לנגד עיני: חברת לבני הנשים ויקטוריה סיקרט שידרה, בראשונה, בשידור חי את תצוגת האופנה השנתית שלה ברשת האינטרנט. 1.5 מיליון צופים ברחבי העולם גהרו, כמוני, אל מול המחשב, מאמצים את עיניהם כדי לצפות בשידור החי המהפכני שבקע מנגן "ריל פלייר" של ריל טיים. איכות השידור היתה איומה ונוראה - תמונות מפוקסלות, הפסקות חוזרות ונשנות ובאפרינג שמרט את העצבים.

אי אפשר היה לקרוא לזה תצוגת אופנה, כי בקושי אפשר היה לראות משהו ואת דגמי הלבנים על הצלליות שזזו ברקע, ממילא הדימיון השלים. אבל זה היה ללא ספק אירוע מכונן עבור האינטרנט, עבור פורמט הווידאו הדיגיטלי ועבור הקונצפט של שידורים חיים ברשת (וגם עבור חובבי הלבשה תחתונה).

אמש התרחש אירוע דומה - שגם בו התעקשתי להיות חלק ולו רק כדי לחוות את החוויה הדיגיטלית המהפכנית: טוויטר, שידרה בראשונה את משחק הפוטבול החברתי הראשון. למעשה שידור שלם של משחק בליגת NFL שודר כולו על הפיד של ליגת הפוטבול האמריקאית בטוויטר. לפני כחצי שנה רכשה החברה זכויות לשידור 10 משחקים בלבד ושילמה תמורת הזכויות הללו סכום של 10 מיליון דולר. במכרז הזה השתתפו רשתות חברתיות נוספות כמו פייסבוק למשל, אבל טוויטר טוויטר שער שינוי לאתר Finance   נאבקה על השידור בניסיון להוכיח את הרלוונטיות שלה מול בעלי המניות שלה.

כמו השידור של תצוגת האופנה בשנת 99, כך גם השידור אמש בטוויטר היה אירוע מכונן עבור עסקי הווידאו הדיגיטליים. ההבדל העיקרי בין השניים היה באיכות. בסמארטפון, באייפד, במחשב וגם בטלוויזיה החכמה השידור זרם למסכים באיכות HD בלי הפרעות או קטיעות. שידורים חיים של משחקי ספורט הם בעייתיים מאד לצפייה ברשת והחשש הגדול הוא מתמונה קפואה על המסך ברגעים קריטיים ומותחים. אף אוהד לא היה סולח לטוויטר אם השידור היה נתקע אלפית השנייה לפני טאצ׳דאון.

לצד נגן הווידאו זרמו מאות סטטוסים בדקה שהעניקו לצפייה במשחק שכבה חברתית מרתקת בחוויה חברתית שטרם נראתה כמותה. הבעיה הבולטת בפלטפורמה היתה הדיליי (שיהוי) המובנה של השידור בהשוואה לשידור הטלוויזיוני. בזמן הצפייה המשולבת ניתן היה לראות על הפיד שלצד הנגן ציוצים עם אזהרות ספוילר על מהלכים במשחק. בעיה שולית נוספת עליה נשמעו תלונות היתה שהפיד הנלווה היה אך ורק של NFL, בעוד שרבים העדיפו שלצד הנגן יזרום הפיד הפרטי שלהם שלתוכו זורמים הציוצים של החברים שלהם ושאר יצרני התוכן המועדפים עליהם. נראה שאת הבעיה הזאת יוכלו בטוויטר לפתור בזריזות - כל עוד זה יגביר את המעורבות (אנגייג"מנט) של הצופים.

אנשי השיווק של טוויטר עבדו קשה מאד כדי להביא מותגים שיסכימו לשדר את הפרסומות שלהם ברצועות הייעודיות במהלך המשחק. לצופים מישראל הוזרקו לרצועות האלה בעיקר פרסומות עצמיות של טוויטר, אבל הפוטנציאל להפצת פרסום ממוקד ומפולח לכל צופה וצופה הוכיח את עצמו.

השידור הראשון (מתוך 10 הצפויים בשבועות הקרובים מדי יום חמישי), הוכיח את מה שטוויטר רצתה להראות לעולם כולו וכמובן גם למפרסמים: המובייל הוא כבר לא מסך שני, אלא המסך העיקרי. עד אתמול השימוש ברשתות החברתיות היה רכיב משני לצפייה במסך הטלוויזיה ובשידור הטלוויזיוני המסורתי. החברים צפו במסך הגדול באירוע התקשורתי ובמקביל שיתפו, צייצו והגיבו דרך הסמארטפון. הפיד של איגוד הפוטבול שפע מידע, ניתוחים, הערות ענייניות, ממים מצחיקים על הקבוצות, גיפים ושידורים חוזרים של מהלכים מהמשחק. טוויטר הצליחה לייתר את הצפייה במסך הגדול הפאסיבי והוסיפה שכבה חברתית לצפייה בדיגיטל על אותו המסך.

עד היום שידורים חברתיים לא הוכיחו את עצמם כאפקטיביים ביותר ולכן עיניים רבות נישאו אתמול בלילה לעבר הניסוי שביצעה טוויטר ובענפים רבים ציפו לראות את תוצאותיו. השידור אתמול היה הוכחה לכך שאין צורך בשני מסכים נפרדים ושהצפייה החברתית בשידורים חדשים היא מדיה חדשה שאת הפוטנציאל שלה טוויטר רק התחילה לגרד. אין ספק שהצלחת הניסוי תגרור אחריה מיזמים נוספים של רשתות חברתיות מתחרות ושפייסבוק וגוגל, למשל, לא יוכלו להביט על המהפיכה מהצד.