הבחירה בלוקיישן המיוחד היא לא גימיק, אלא ניצול פשוט והגיוני של המשאב העירוני. רק חבל שהמבנים עצמם לגמרי דפוקים ואי אפשר לנשום בהם וגם אור יש בקושי. מארגני התערוכה שמו לב לבעיה, והניחו בכל פינה במתחם ערימות של חתיכות קרטון מרובעות (ומעוצבות עם לוגו התערוכה), כדי שהמבקרים והסטודנטים יוכלו לנפנף ולנסות לסלק את החום והלחות. הם לא עזרו. אז שמו מאווררים, אבל גם הם לא עזרו אלא בעיקר עשו רעש. אבל לא בשביל זה באתי ולכן לא כל כך מפריע כשחושב על זה עכשיו.
כמו בסיבוב הקודם בתערוכת הבוגרים, גם הפעם התערוכה דורשת לא רק התייחסות לעבודות הסטודנטים אלא גם לאוצרות ולאתר. לכן אחלק את הרשימה לשני היבטים מרכזיים ששמתי אליהם לב במהלך הסיבוב:
(1) ההיבט הנחושתני – שזה לא רק המקום של מפעל נחושתן ששופץ ומשמש כעת לכמה ימים לתערוכת הבוגרים, אלא גם לאופן בו נאצרה התערוכה.
(2) ההיבט החדשותי – לא היה פרויקט שהיה יוצא דופן באיכותו הרעיונית או הביצועית. היתה בעיקר צניעות.
ועל כך ברשימה זו.
.
חלק ממודל המטפל בבניין בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, שיצרה רויטל מיכאלי במסגרת הפרויקט "דרך האמנות"
.
להמשיך לקרוא ←
32.057877
34.763884
מאת מיכאל יעקובסון
|
פורסם באוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו
|
Tagged 2014, אדריכלות, אוניברסיטת תל אביב, איל קיילין, אילת 61, אמנון בר אור, אנה יגנטוב, ארכיטקטורה, בית הספר לאדריכלות, בית חרושת וגנר, בית סוהר לנשים, בית שמש, ביתה כנסת הגדול, דוד עזריאלי, דרך אילת, הקופסא, טמפלרים, ליאת בלקין, לימודי אדריכלות, מגדל נוה צדק, מתחם נחושתן, ערן נוימן, צבי גבאי, קובי פרנקו, קולנוע מוגרבי, קרטון, קרן עזריאלי, רויטל מיכאלי, תל אביב, תערוכת בוגרים, תערוכת סוף שנה
|
סיבוב בקיבוץ נצר סרני הוא סיבוב באדריכלות של 120 שנה. בסוף המאה ה-19 הקימו כאן השנלרים בית ספר חקלאי (חוות שפון, חוות שנלר ונקראה גם ביר סאלם) והמבנים שלהם בולטים מאוד בשטח. ב-1948 הוקם נצר סרני והפך לאחד מהקיבוצים המובילים בתנועה הקיבוצית. חוץ מחדר האוכל הענק שלהם (שכנראה הבנתי שמדובר בחדר האוכל הגדול ביותר שנבנה) יש כאן גם מבנה צנוע אך מיוחד, שנועד לשמש את חברי הקיבוץ: בקומה העליונה מועדון חברים וחדר קריאה (מ-1985 עברה לכאן הספרייה והמועדון עבר לבניין חדר האוכל), ובקומה התחתונה ספרייה (היום מחסן ויש תכנית להרחיב לשטח זה את הארכיון) וחדר זיכרון. המבנה עצמו מתוכנן ביחס לסביבה. בחלקו הוא סגור ומנותק מעט ממנה ובחלקו מחובר. ניתן להכנס לבניין מכל מיני מקומות, וכל גישה שונה מהשנייה. חתך הזהב מורגש היטב בחזית, וחוזר ומודגש גם בפרטים הקטנים של הבניין שנחנך ב-1962.
האדריכל פרדי כהנא, חבר קיבוץ בית העמק ומבכירי האדריכלים שפעלו בקיבוצים במאה ה-20 תכנן את המבנה בכשרון רב. בשונה מרבים מהאדריכלים בארץ שנשרכים אחרי אופנות מלפני עשר ועשרים שנה, כהנא השכיל ליישר קו עם העולם ולבנות בזמן אמת פרויקט שהיה עכשווי לזמנו. בגלל שהבניין הוקם בתוך קיבוץ והכתיבה על אדריכלות היתה מצומצמת, לא זכה הבניין לפרסום ולא צילם אותו צלם מקצועי שיכול היה להציג את כל איכויותיו. הרשימה הזו מתקנת קצת את העוול, אבל לא לגמרי: המבנה עבר שינויים, הצמחייה כיסתה אותו ואין לי תכניות להציג כאן את התחכום. זה מה יש.
בנוסף, עיצב כהנא את סביבת פסלה של בתיה לישנסקי שהוקם למרגלות הבניין, וממוקם בסוג של בקעה. כך נוצר יחס בין מתחם הזיכרון של המבנה והאנדרטה ובין חדר האוכל המייצג את החיים העכשוויים. ועל כך ברשימה זו.
.
בחזית הבטון של אולם המופעים
. להמשיך לקרוא ←
31.922789
34.821191
מאת מיכאל יעקובסון
|
פורסם בקיבוצים
|
Tagged 1962, אדריכלות ישראלית, אנדרטה, אריה קסטל, בטון, בטון חשוף, ביר סלים, בית תרבות, ברוטליזם, בתיה לישנסקי, חדר אוכל, חדר זיכרון, חוות שיפון, חצר פנימית, כדורי, לב בנים על אבותם, לה קורבוזיה, מודולור, מודל, משה נצר, נצר סרני, ספרייה, פרדי כהנא, קינדרטרנספורט, שואה
|
הוקצבו לי עשרים דקות לעצירה בערד. התלבטתי בין רובע טללים ובין המרכז המסחרי. בסוף בחרתי במרכז, כי לאחרונה פרסמתי ספר שעסק בין השאר במרכז ערד.
פעם שעברה כתבתי כאן על מרכז צים שנפתח באותה עת ושיערתי שהוא יפגע בקניון – מה שאכן קרה. המרכז המסחרי עצמו עבר סוג של חידוש, שפירושו גבעה קטנה של אדמה עם דשא ויריעת פלסטיק ולמרגלותיה זרנוקי מים שיוצאים מהרצפה. המים שקפצו מהרצפה ביום החם לא הזיזו לאף אחד, אפילו לא לילדים שהיו בחופשה מהלימודים. האנשים שישבו בשולי גבעת הדשא הפנו את גבם למזרקה והסתכלו לכיוון השני.
ועל כך ברשימה זו.
.
חזית קולנוע אורון
.
להמשיך לקרוא ←
מאת מיכאל יעקובסון
|
פורסם בנגב, ערד
|
Tagged אורנג', אמירה ברמן, אמנות רחוב, בורגר ראנץ', בזק, בית ספר לנהיגה מצדה, בנק לאומי, בתיה רודד, גלי, דואר, האדריכל שתכנן את בניין העירייה, החברה הכלכלית לפיתוח ערד, הרבנות והמעוצה הדתית ערד, טבע ערד, יגאל תומרקין, יונה פיטלסון, כיכר העיר, כל בו, כספומט, מבצע, מוזיאון ערד, מונה טורס, מנחם כהן, מרד ערד, מרכז מבקרים ערד, מרכז מסחרי, מתנ"ס ערד, נעלי ערן, סופר סל, סופר פארם, סיפורי בדים, ספינת פיראטים, ספרייה, ערד, פוטו ערבה, פייגין אדריכלים, פיראט, קולנוע אורון, קופה, קיץ בכיכר, קניון ערד, קסבה, קרן מיראז', רחוב חברון, שופר סל, שופרסל דיל, שירותים ציבוריים, תקרת זכוכית
|
אחרי הסיבוב בבית תמרה הנטוש, המשכתי לכביש 91 ועליתי לרמת הגולן, לצד הדרך נתקלתי באחת מהאנדרטאות הרבות המפוזרות ברמה והחלטתי לעצור. אין כאן שילוט שמסביר למה דווקא כאן הקומה האנדרטה, מה משמעותה ומה הסיבה למסיבה. כתוב פשוט: "לזכר א. א. 212". יש גם כמה שמות של נופלים אבל לא יותר מזה. מה זה א. א.? אין הסבר.
ברשת בקושי מצאתי התייחסות לאתר, אבל הספיק לי המידע הבסיסי שיש באתר "נזכור את כולם" כדי לגלות שאת האנדרטה עיצב ב-1976 הלל פסח – אמן יליד 1935, קיבוץ מעברות, שמהיה מפקד גדוד תותחנים במסגרת הקרבות שהתחוללו כאן במלחמת יום כיפור. גם המידע על הלל פסח קמצני והוא מוזכר בתערוכת יחיד שהתקיימה ב-2010 במוזיאון וילפריד ישראל שבקיבוץ הזורע.
הרמתי אליו טלפון כדי לשמוע ממנו יותר על האנדרטה והוא גם שלח לי שתי סקיצות מוקדמות לאנדרטה. ועל כך ברשימה זו.
.
במרכז האנדרטה
.
להמשיך לקרוא ←
33.011306
35.651332
מאת מיכאל יעקובסון
|
פורסם ברמת הגולן
|
Tagged אגד 212, אנדרטה, בריכת המשושים, הלל פסח, חומוס נידאל, כביש 91, מלחמת יום הכיפורים, מסעדה, מעלות קדושים, נהי בכי תמרורים, ספירלה, עגן, פלאפל, צבא ההגנה לישראל, צומת בית המכס, קטיף פירות יער, שמורת טבע
|
ערב טוב מתל אביב,
כשטל ניתקל במקרה בתמונה ישנה של פרויקט חצבה הוא נדלק. אמרתי לו שאני לא מוכן לנסוע כי זה רחוק. הוא לחץ אז הסכמתי. פתחנו את היום בתל שבע, המשכנו לדימונה, עצרנו באנדרטה והגענו בסוף לחצבה. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאני מבקר בערבה.
פרויקט חצבה שתכנן האדריכל ישראל גודוביץ בלט בכל במה בה הוא פורסם: ב"הפרויקט הישראלי" מאת צבי אפרת, ב"מאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית" מאת אבא אלחנני, ב"ישראל בונה" של עמירם חרל"פ ובעוד הרבה מאוד פרסומים בעברית, אנגלית ואפילו יפנית. גודוביץ בעצמו הוציא שני פרסומים על הפרויקט, שניהם באנגלית כשאחד מהם היה ספרו המצוין והנשכח "Architecturology; an interim report" – ספר שאזל מזמן וגודוביץ מתכנן להחזיר אותו למדפים בזמן הקרוב.
עד אז, כדאי פשוט להיכנס למכונית ולנסוע שעתיים ורבע עד חצבה. ועל כך ברשימה זו.
.
מפת התמצאות
.
להמשיך לקרוא ←
30.767942
35.278498
מאת מיכאל יעקובסון
|
פורסם בהערבה, חצבה
|
Tagged אבטיח, אוכפים, אלפרד נוימן, אמנה, ארטה איסוזקי, אשטרום, באובאב, בטון, בית ספר שדה חצבה, ברוטליזם, דרך השלום, דשא, הטכניון, חברת אמנה, חילופי מורים, חנן פורת, חצבה, טוקיו, טל ניסים, יוחנן רטנר, יוקו אונו, ישראל גודוביץ, לוח מדועות, מודול, מודולור, מושב חצבה, מזכירות, משושים, משרד השיכון, נוער חצבה, נטוש, קנזו טנגה, רבנות ראשית, שנת שמיטה, תיבות דואר, תיעוש
|
בקצה הצפוני של הכנרת שוכן בלב השדות, אך לא רחוק מהכביש, בית קטן ונטוש. את הבית תכנן האדריכל נחום זולוטוב. עד שכתבתי על זולוטוב את הערך בויקיפדיה ולאחר מכן עוד כתבות רבות כאן וב-xnet, הדבר היחיד שהיה עליו ברשת היה מאמר קטן על בית תמרה. שאלתי אותו אם זה בית ששווה ביקור, הוא ענה שלא, כי מדובר בסך הכל בקוביה שהוא תכנן לזכר חברת ילדות שלו.
בגלל תגובתו, לא נסעתי עד היום לשם וגם לא חיפשתי את הבית. ביום שישי האחרון הסתובבתי שם ממילא והבית קפץ מולי כשנסעתי על כביש 87, המקשר בין הגליל ובין הגולן. ביצעתי פרסה ועצרתי לצד דרך העפר המובילה אליו.
ועל כך ברשימה זו.
.
נטוש
.
להמשיך לקרוא ←
32.873653
35.548976
מאת מיכאל יעקובסון
|
פורסם בגליל
|
Tagged 1982, אדריכלות ישראלית, אורי בן ציוני, אתר היסטורי, בית תמרה, ברוטליזם, דוד הכהן, טבחה, כביש 87, מועצה אזורית עמק הירדן, משושה, נחום זולוטוב, נטוש, עדר חזירים, עידן הלמן, עמק הירדן, פירה אסתר כהן, פירה כהן, תמרה כהן
|
אוניברסיטת בר אילן, בדומה לשאר האוניברסיטאות בישראל (לא כולל אריאל) הקפידו לאורך השנים להעניק לבניינים ולשטחים הפתוחים שביניהם איכות ומשמעות. ההידרדרות שחלה בתחום לא פסחה גם על קמפוס בר אילן, שמבין האוניברסיטאות מקפידה היום לבנות אך ורק אדריכלות ירודה.
בתפר שבין האיכות לדפיקות עשתה הנהלת בר אילן עסקה עם האדריכל משה ספדיה: הוא ערך תכנית אב מהפכנית לקמפוס וגם תכנן וביצע שני מבנים. בשלב מסוים הופסקה עבודתו וכך גם הבניינים שתכנן נראים עד היום בלתי גמורים – אחד מהם הוא בניין מעונות הסטודנטים שממוקם ממש בלב הקמפוס. ספדיה המאוכזב לא מאזכר היום את הפרויקטים באתר האינטרנט שלו ולא בספריו. ועל כך ברשימה זו.
.
מבט למעלה מהחצר הפנימית
.
להמשיך לקרוא ←
מאת מיכאל יעקובסון
|
פורסם באוניברסיטת בר אילן, רמת גן
|
Tagged Habitat 67, moshe safdie, אוניברסיטת בר אילן, בר אילן, ברוטליזם, הביטאט 67, יגאל עמיר, מעונות סטודנטים, משה ספדיה, תכנית ספדיה
|
