קמפוס אוניברסיטת תל אביב היה בראשיתו כר נרחב למימוש עבודותיהם של אדריכלים צעירים שאפילו לא עברו את ה-30. זה הגיל בו עדיין האגו לא מנופח כמו בלון פורח והיצירתיות והאמירה הרבה יותר מרתקות מאשר כל אותן עבודות שמביאים לנו החתיארים שאנו מוקפים בהם היום עד כדי חנק.
הישראלי המצוי סולד מהבטון החשוף והאפור אך נראה לי שאם לומדים להבין את הערכים שאותו סגנון מנסה להנחיל – ניתן להעריך את אותן יצירות תרבות מחדש ואפילו לאהוב אותן. בקמפוס ישנם לא מעט מבנים המשתייכים לאותו דור, בניין מקסיקו בתכנונם של האדריכלים דן איתן ויצחק ישר הוא אחד מהם. פירסומו בא לו בעיקר בשל מיקומו המרכזי וייעודו המאכלס את אחת מהפקולטות היותר רעשניות באוניברסיטה, אך ברשימה זו אנסה להבליט דווקא את הבניין עצמו.
.
חזית הבניין הראשית הפונה לכיוון דרום ולרחבת הקמפוס המרכזית / משמאל: פסלו של יגאל תומרקין "התרחשות"
