רקע גלובלי כללי: וירוס הקורונה כאתגר חדש וכפול עבור פעילות המחוקק התפשטות נגיף הקורונה (2019 novel Coronavirus) מציבה אתגר גדול בפני מדינות העולם. הנגיף הוכר כמגפה כלל-עולמית על-ידי ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) ב-11 במרץ 2020,[1] ונכון ליום 26 במרץ 2020, אובחנו במחלת הקורונה (COVID-19) למעלה מ-491,000 חולים מאומתים ומעל 22,000 מתים ב- 183... להמשיך לקרוא ←

אתגרים גדולים עומדים לפתחנו. שלוש מערכות בחירות, תוך פחות משנה, טרם הביאו להקמת ממשלה בישראל. בראש ממשלת המעבר הארוכה ביותר בתולדות המדינה עומד אדם שנאשם בעבירות חמורות בפלילים.[1] ראוי היה שנתניהו יתפטר לאור כתב האישום נגדו וימנע מכולנו את אחד ממבחניה הקשים של הדמוקרטיה הישראלית. ראוי היה שהליכוד יוקיע את נתניהו משהוגש נגדו כתב אישום.... להמשיך לקרוא ←

מבוא במאמרו "מגילת העצמאות והכנסת כרשות מכוננת",[1] טוען אהרן ברק כי הכרזת העצמאות, על כל חלקיה, תוחמת את גבולות סמכותה של האסיפה המכוננת, ומהווה כלי שבאמצעותו מוסמך בית המשפט לבחון אם חרגה האסיפה המכוננת מסמכותה. לכאורה, ניתן לראות את המאמר כהמשך מן הנקודה שבה סיים ברק בפסק דינו בעניין בנק המזרחי, שבו קיבל לתוך שיטת... להמשיך לקרוא ←

אני שמחה להיות כאן היום ורוצה להתחיל גם אני ברמה האישית. אני כמובן לא הייתי מהדור שקלט את פרופ' קליין. וגם לא למדתי אצלו משפט חוקתי. אני עוד מהדור שלמד אצל קלינגהופר, גם הוא קונטיננטליסט. קלוד היה אמנם בכיר יותר ממני, והיה אחר כך דיקן, אבל אנחנו התחלנו כבר עם פחות מרחק. הייתה לנו קבוצת... להמשיך לקרוא ←

בהתאם לגישה המקובלת, חברי הכנסת אוחזים בשני כובעים – זה המחוקק וזה המכונן. בתפקידם כמחוקקים הם יוצרים נורמות בעלות מעמד חוקי רגיל. לעומת זאת, בתפקידם כחברי הרשות המכוננת מוטלת עליהם משימה מיוחדת ומורכבת יותר – כינון חוקה למדינת ישראל. השיח המשפטי רווי בדיונים סביב שאלת הסמכות המכוננת של הכנסת. תרומה חשובה וראשונית לכך בוודאי נזקפת... להמשיך לקרוא ←

מבוא מטרתה של רשימה זו היא להציע עיון מחדש במעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות. הכרזה זו כוללת שלושה חלקים: את החלק הראשון נכנה החלק ה"היסטורי-אידאולוגי"; החלק השני קובע הוראות אופרטיביות באשר להקמת המדינה, לבחירת האספה המכוננת ולכינון החוקה; את החלק השלישי נכנה "האני מאמין והחזון" של העם. הוא "משמש ביטוי להשקפת עולמו של העם היהודי... להמשיך לקרוא ←

עמודי התווך של ערב זה הם קלוד קליין והאסיפה המכוננת, בסדר זה, ולו רק מפני שקלוד קליין הגיע לישראל לפני שהוויכוח על האסיפה המכוננת התחיל בישראל. בזכותו של קלוד קליין אנחנו מתווכחים גם היום בשאלה אם הכנסת העכשווית היא גם האסיפה המכוננת של ישראל. קלוד קליין היה ציוני בצרפת, אפילו פעיל ציוני, כבר בנעוריו. אך... להמשיך לקרוא ←

"תרומה חשובה לבעיית החוקה בישראל ולשאלת סמכותה המכוננת של הכנסת ומעמדה הפרלמנטרי תרם פרופ' קליין.." (הנשיא ברק, ע"א 6811/93 בנק המזרחי המאוחד נ' מגדל, פ"ד מט(4) 221, 354 (1995))   ביום 17 בנובמבר 2019 נערך בבית ספר למשפט הארי רדזינר המרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כנס בנושא הסמכות המכוננת בישראל בסימן... להמשיך לקרוא ←

תיקון 8 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952[1] שאושר בשנת 2012 מעניק למדינת ישראל חסינות טוטאלית מפני אחריות לתשלום פיצוי בגין כל נזק שנגרם לנפגע הנמצא בשטח מחוץ לישראל ואשר הממשלה הכריזה עליו בצו כ"שטח אויב", וזאת גם אם הנזק נגרם מפעולה של הצבא הישראלי שאינה פעולה מלחמתית. בחודש אוקטובר 2014 ובהסתמך על חוק זה... להמשיך לקרוא ←

למעלה מעשרים שנה חלפו מאז נחקקו חוקי-היסוד שבישרו על עידן הזכויות בישראל.[1] המהפכה החוקתית יצרה שינוי מתודולוגי וסובסטנטיבי במשפט הציבורי,[2] אך השפעתה במשפט הפרטי מעורפלת. תחולת הזכויות החוקתיות במשפט הפרטי נמצאת במחלוקת, הנחלקת לשני רבדים: הראשון עוסק בעצם תחולת הזכויות. במידה שהתשובה היא שקיימת תחולה במשפט הפרטי, ישנה מחלוקת ברובד שני אודות המתודה, האופן והמידה... להמשיך לקרוא ←

ביום 26.7.2018 כוננה הכנסת את חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (להלן: חוק-יסוד הלאום), בגדרו ביססה את הקביעה לפיה ״מדינת ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית״.[1] במסגרת חקיקת יסוד זו פירטה הכנסת את משמעות אופיה היהודי של המדינה, בין היתר, באמצעות... להמשיך לקרוא ←

מר ניסים פדידה, ששובץ במקום התשיעי ברשימת מועמדים בבחירות לכנסת העשרים ושתיים מטעם מפלגת "הימין החילוני - בראשות רון קובי", פנה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-22 (להלן: "הוועדה"). בקשתו של מר פדידה מן הוועדה הייתה כי זו תקבע, כי לא דבק בו קלון נוכח הרשעותיו בעבירות שונות, ובהן בעבירה של העדר מן השירות ללא רשות... להמשיך לקרוא ←

בג"ץ מתווה הגז,[1] שבו נדונה חוקיותה של החלטת ממשלה המעגנת עסקת ענק בין הממשלה לתאגידי אנרגיה בדבר מתכונת האסדרה העתידית של גז טבעי שגילו בים התיכון, הוא אחת ההכרעות החשובות והבולטות שניתנו בשנים האחרונות בתחום המשפט הציבורי.[2] במאמר חדש,[3] אני מנתחת את השימוש שבית המשפט עשה בשתי דוקטרינות מרכזיות שנידונות בפסק הדין בהרחבה – דוקטרינת... להמשיך לקרוא ←

הערת העורכים: פוסט זה מבוסס על נאום שנישא על-ידי דינה זילבר בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה ביום 6.12.2019, במושב שעניינו "על תפקיד היועץ המשפטי והמשפט הציבורי".   חברי למושב, קהל נכבד "ליאת בן ארי צריכה לשבת בכלא", "שי ניצן ואביחי מנדלבליט מצפצפים על החוק", "שי ניצן מושחת", "לפטר את היועמ"ש", "אכיפה סלקטיבית", "פליליזציה של הפוליטיקה",... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסימפוזיון בנושא מוסד מבקר המדינה, בהשתתפות (לפי סדר א'-ב') מתניהו אנגלמן, מתנאל בראלי, אהרן ברק, סלים ג'ובראן, מתן גוטמן, אהרן גרבר, מיכל טמיר, אלי מרזל, דורון נבות, ענבל עפרון-וינשטיין, גדעון פישר, יורם רבין, אלון רודס, דן שווץ, ויוסף חיים שפירא. תודה מיוחדת נתונה לד"ר מתן גוטמן על ייזום ועריכה משותפת של... להמשיך לקרוא ←

א. מבוא תכנית החומש של המל"ג למסלולים בהפרדה בין המינים הציתה פולמוס ער. עד כה הוא הספיק להניב שתי עתירות לבג"ץ מנקודות מבט הפוכות (שהח"מ מייצג באחת מהן)[1]; שלל כנסים אקדמיים; אינספור טורי-דעה בעיתונות; ויבול נאה של כתיבה בבמות אקדמיות, לרבות זו.[2] התעוררות הפולמוס דווקא כעת טעונה הסבר, שהרי השכלה גבוהה בהפרדה קיימת בישראל עשרות... להמשיך לקרוא ←

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים בבלוג המבוססים על הרצאות שניתנו בכנס "דעת יחיד" לזכרו של השופט חשין, במרכז הבינתחומי הרצליה ביום 1.11.2018.   בהלכת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים[1] בית המשפט העליון דן בפעם השנייה בחוקתיות חוק-יסוד שנחקק על דרך הוראת שעה ועניינו תקציב דו-שנתי. התקציב הדו-שנתי הוסדר בחוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות... להמשיך לקרוא ←

בחודש יולי השנה, בין שתי מערכות הבחירות, נערך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מפגש פתוח לכל המרצים והמרצות למשפט ציבורי תחת הכותרת "המשבר החוקתי – ארבעה פתרונות תיאורטיים ומעשים". במרכזו של הדיון במפגש היו ארבעה טקסטים קצרים של מרצים ומרצות ותגובות להם, שדנו בפתרונות/הצעות/מחשבות לגבי מה שמכונה באופן כללי "המשבר החוקתי" ומתייחס למתחים החריפים שמלווים את... להמשיך לקרוא ←

בחודש יולי השנה, בין שתי מערכות הבחירות, נערך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מפגש פתוח לכל המרצים והמרצות למשפט ציבורי תחת הכותרת "המשבר החוקתי – ארבעה פתרונות תיאורטיים ומעשים". במרכזו של הדיון במפגש היו ארבעה טקסטים קצרים של מרצים ומרצות ותגובות להם, שדנו בפתרונות/הצעות/מחשבות לגבי מה שמכונה באופן כללי "המשבר החוקתי" ומתייחס למתחים החריפים שמלווים את... להמשיך לקרוא ←

בחודש יולי השנה, בין שתי מערכות הבחירות, נערך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מפגש פתוח לכל המרצים והמרצות למשפט ציבורי תחת הכותרת "המשבר החוקתי – ארבעה פתרונות תיאורטיים ומעשים". במרכזו של הדיון במפגש היו ארבעה טקסטים קצרים של מרצים ומרצות ותגובות להם, שדנו בפתרונות/הצעות/מחשבות לגבי מה שמכונה באופן כללי "המשבר החוקתי" ומתייחס למתחים החריפים שמלווים את... להמשיך לקרוא ←

בחודש יולי השנה, בין שתי מערכות הבחירות, נערך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מפגש פתוח לכל המרצים והמרצות למשפט ציבורי תחת הכותרת "המשבר החוקתי – ארבעה פתרונות תיאורטיים ומעשים". במרכזו של הדיון במפגש היו ארבעה טקסטים קצרים של מרצים ומרצות ותגובות להם, שדנו בפתרונות/הצעות/מחשבות לגבי מה שמכונה באופן כללי "המשבר החוקתי" ומתייחס למתחים החריפים שמלווים את... להמשיך לקרוא ←

בחודש יולי השנה, בין שתי מערכות הבחירות, נערך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מפגש פתוח לכל המרצים והמרצות למשפט ציבורי תחת הכותרת "המשבר החוקתי – ארבעה פתרונות תיאורטיים ומעשים". במרכזו של הדיון במפגש היו ארבעה טקסטים קצרים של מרצים ומרצות ותגובות להם, שדנו בפתרונות/הצעות/מחשבות לגבי מה שמכונה באופן כללי "המשבר החוקתי" ומתייחס למתחים החריפים שמלווים את... להמשיך לקרוא ←

מהפכות תורת-משפטיות: בין אהרן ברק לאלכס שטיין אהרן ברק חולל בפסיקותיו שורה של שינויים תורת-משפטיים. ראשית, עד ברק נמצאו בפסיקותיו של בית המשפט העליון, אלו לצד אלו, הנמקות פורמליסטיות והנמקות ערכיות, ואולם משקלן של ההנמקות הפורמליסטיות היה גדול בהרבה בפסיקה של תקופה זו ממשקלן של ההנמקות הערכיות. ברק שינה בפסיקותיו את המינון שבין שני סוגי... להמשיך לקרוא ←

הנימוקים שפרסם בית המשפט העליון בשבוע שעבר להחלטותיו בעניין פסילת רשימות ומועמדים ערב הבחירות לכנסת ה-21, מחזיקים כ-100 עמודים קומפקטיים למדיי. לפי המסורת של ההרכבים המורחבים של הדור האחרון, למרות שברוב העניינים הייתה הסכמה גורפת בין השופטים, כל אחד ואחת מתשעת חברי ההרכב כתבו דעות פרטיות, שהצטרפו לתוצאה הידועה מראש: רוב של עשרה שופטים נגד... להמשיך לקרוא ←

הקואליציה שהוקמה מקרב המרצים והמרצות למשפטים: יש לחזור ולהדגיש את החובה לציית לפסיקות בתי המשפט, כחלק מהחובה הכללית לציית לחוק הקואליציה למען שלטון החוק – קבוצת מרצים ומרצות למשפטים ממגוון פקולטות ובתי ספר למשפטים – מבקשת לגנות את המתקפות הפוליטיות הקשות על בית המשפט העליון. יש בינינו עמדות מגוונות ושונות על פסיקותיו של בית המשפט בתחומים שונים,... להמשיך לקרוא ←

למעלה מ-150 מומחי משפט מהאקדמיה מודיעים על הקמת הקואליציה של הפקולטות למשפטים למען שלטון החוק. תוך כ-48 שעות מהקמתה, הצטרפו לקואליציה כ-158 מרצות ומרצים למשפטים, המייצגים מגוון רחב של מוסדות ומגוון של עמדות פוליטיות והשקפות חוקתיות, לרבות פרופסורים הידועים בהתנגדותם לאקטיביזם שיפוטי. בהודעתם מסרו חברות וחברי הפורום: יש בינינו דעות שונות בנושאים כגון שפיטות, ביקורת... להמשיך לקרוא ←

הנימוקים לפסק הדין בעניין פסילת מועמדותו של בן ארי לכנסת[1] עדיין לא ניתנו, והדבר מחייב זהירות רבה בכתיבה על פסק הדין. עם זאת, ניתן כבר כעת, לאור התוצאה, תמצית הנימוקים, וחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, להעיר כמה הערות על פסק הדין. ברשימה זו אדון בשאלה האם תוצאת פסק הדין יכולה להתיישב עם הפסיקה בעבר.... להמשיך לקרוא ←

כעת משתמה מערכת הבחירות לכנסת ה-21 עברו המפלגות לשלב הבא לקראת הרכבת הממשלה ה-35 של מדינת ישראל: המשא ומתן להרכבת הקואליציה וניסוח ההסכמים הקואליציוניים שיהיו הבסיס לפעולתה של הממשלה הבאה, ובמידה רבה לפעילותה של הכנסת בשנים הקרובות. ברשימה קצרה זו ברצוני לעמוד על הגורמים העומדים בבסיסה של תופעה חוקתית ייחודית, ולפיה בפועל להסכמים הקואליציוניים יכול... להמשיך לקרוא ←

בתקופת הבחירות לכנסת הפריחו פוליטיקאים רעיונות לביטול הוועדה לבחירת שופטים ולשנות את השיטה כך שהשופטים ייבחרו ישירות על-ידי הממשלה והכנסת. על רקע הקריאות האלה, כדאי לחזור ולעיין באופן שבו אומצה שיטת בחירת השופטים שלנו בשנת 1953. במיוחד מרתק להשוות זאת להתנהלות ולאמירות בלתי ממלכתיות של נבחרי ציבור בקשר לשופטים ולהליכי בחירתם. לשיא שלילי של העדר... להמשיך לקרוא ←

מבוא השאלה האם זכויות האדם נעצרות בחומות הכלא מעסיקה חוקרים ומשפטנים כבר למעלה מחצי מאה, מאז מלחמת העולם השנייה. המושג "זכויות אסירים" לא עמד מלכתחילה במרכז שיח זכויות האדם, ולכן היו מי שראו בו הרחבה של השיח. עם השנים הפסיקה והחקיקה בישראל הכירו בזכויות אסירים מתוך תפיסה רחבה של כבוד האדם, תפיסת האדם באשר הוא... להמשיך לקרוא ←

אקדמות מילין הסוגיה של "זכויות אסירים" מצויה על סדר יומן של שיטות משפטיות רבות העולם המערבי-דמוקרטי-ליברלי. גישת היסוד שלהן היא שגם מאחורי חומות הכלא האסיר אינו מאבד את זכויותיו. הפגיעה הקשה בחופש התנועה שלו – עקב היותו עציר או אסיר – אינה מבטלת את שאר זכויותיו, אם כי היא עשויה לצמצם את היקפן. בפועל, קיים... להמשיך לקרוא ←

שני פסקי דין שניתנו לאחרונה בבית המשפט העליון עוררו את שאלת הייצוג הנפרד בבג"ץ: האם, ואימתי, יכולה רשות שלטונית לטעון לטובת עמדה השונה מעמדת ה"מדינה" הנקבעת ומיוצגת על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. פסק הדין הראשון הוא תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל נ' שר האוצר, ופסק הדין השני הוא פרופ' יעל אמיתי נ' שר המדע... להמשיך לקרוא ←

הוועדה לזכויות האדם של האו"ם מורכבת מ-18 מומחים שנבחרו לתפקיד על-ידי 172 המדינות החברות באמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR) על-מנת לפקח על האופן בו האמנה מיושמת על-ידן. הוועדה דנה בדוחות תקופתיים על מצב יישום האמנה על-ידי המדינות החברות (כמו גם ב"דוחות צללים" שמגישים ארגוני חברה אזרחית), וממליצה למדינות על שינויים בחקיקה ובמדיניות שיסייעו להן... להמשיך לקרוא ←