אז כדי לתת לספורטאים הללו את הכבוד שמגיע להם, בואו נכיר אותם (הקרדיט על הנתונים לגור גולן מאתר הופס).

קבלו את המשלחת הישראלית למשחקים הפראלימפיים 2016:

קובי ליאון (40) רוכב אופני יד. מדליסט הכסף מלונדון 2012. הוא אלוף הסבב העולמי לשנת 2015 ו-2016.

גדי ירקוני (42) רץ מרתון עיוור. סיים 13 בלונדון.

נדב לוי (37) בתחום הבוצ'יה. מקום שביעי בעולם.

מורן סמואל (34) חותרת פראלימפית. אלופת העולם לשנת 2015 וספורטאית השנה בתחום החתירה לשנת 2015.

יוליה צ'רנוי (35) וראובן מגנאג'י (44), חתירה בסירה זוגית. מקום שמיני באליפות העולם.

שרגא ווינברג (50) טניסאי ישראלי בדרגת נכות קוואד ונושא הדגל בטקס הפתיחה. שתי מדליות באולימפיאדה בזוגות. הספורטאי המבוגר ביותר בספורט יחידני במשלחת הישראלית.

איתי ארנליב (32) טניסאי ישראלי בדרגת נכות קוואד. מדורג חמישי בעולם.

אדם ברדצ'יבסקי (32) טניסאי ישראלי. אלוף ישראל בטניס כיסאות גלגלים ומקום 46 בעולם.

שי סיאדה (37), טניס שולחן בכיסאות גלגלים. בלונדון לא הצליח לעלות משלב הבתים.

קרולין טביב (19) טניס שולחן בכיסאות גלגלים. מדורגת שישית בעולם וזכתה במדליית ארד באליפות אירופה האחרונה.

חגית בריל (41), טניס שולחן בכיסאות גלגלים. מדורגת במקום השלישי בעולם.

דני בוברוב (30), טניס שולחן. מדורג תשיעי בעולם ובאליפות העולם האחרונה הגיע לשלב רבע הגמר.

נבחרת כדור שער נשים – אילהאם מחאמיד, גל חמרני, ירדן אדיקה, ליהיא בן דוד, רוני אוחיון וסיוון אברבאיה. מקום רביעי באליפות אירופה 2015 ואלופות העולם לשנת 2015.

דורון שזירי (49), קליעה. אחד הספורטאים המעוטרים ביותר במשלחת הישראלית: 4 מדליות כסף ו-3 ארד באולימפיאדות.

פסקל ברקוביץ (49), קיאקים. בלונדון 2012 השתתפה במסגרת אופני היד.

דרור כהן, ארנון אפרתי ושמעון בן יעקב, שייט בסונאר. ב-2004 דרור וארנון זכו ביחד עם בני וקסלר במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה. בשנת 2011 הם זכו באליפות העולם.

הגר (46) ומשה (48) זהבי, שייט בסקאד.

ענבל פיזארו (29), שחיינית. זכתה עד היום ב-8 מדליות אולימפיות (4 כסף ו-4 ארד) ונחשבת לאחת משלושת השחייניות הטובות ביותר בדרגת הנכות שלה.

יצחק ממיסטלוב (36), שחיין. יצחק ממיסטלוב מחזיק ב-4 מדליות אולימפיות (2 מזהב), נחשב לאחד השחיינים הטובים ביותר בשחייה הפראלימפית העולמית. הוא מחזיק בשני שיאי עולם בדרגת הנכות הקשה מכולן.

איאד שלבי (29), שחיין. שלבי מתחרה בדרגת הנכות השנייה וב-2007 אפילו זכה בתואר אלוף העולם בשני מקצים.

אראל הלוי (25), שחיינית.

יוליה גורדיצ'וק (18), שחיינית.

יואב ולינסקי (27), שחיין. באליפות אירופה האחרונה יואב זכה בשתי מדליות.

ורונקיה גירנקו (18), שחיינית.

אני מאחל הצלחה גדולה, ממני ומכל עם ישראל, לספורטאים שלנו באולימפיאדה הפראלמפית.

ביקשתי מהיועמ"ש להעמיד בהקדם האפשרי את סגן שר הביטחון על החריגה מסמכותו, שעלולה לעוות את האיזון בין צה"ל לבין גורמים שמחוץ לצבא.

אעדכן.

http://glz.co.il/1138-88419-HE/Galatz.aspx

בתם הסרט, לקחתי חלק בפאנל יחד עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ אבי דיכטר, וח"כ יעקב פרי. היה דיון ענייני שבמהלכו נשאלנו גם על פרשת החייל מחברון. שלושתינו הסכמנו כי המשפט נוצל ״וזוהם״ ע"י פוליטיקאים ובכך נגרם נזק גם לצה"ל וגם לחייל עצמו.

אך מעניין מכל אלו היה לנסות ולהבין, בעיקר עכשיו, רגע לפני דיוני תקציב 17-18, מה בעצם היכולת של ועדת חוץ וביטחון להשפיע ולשנות?

אמרתי כי הנושאים בהם יכולה לטפל הועדה תלויים בשני גורמים - הפתיחות של מערכת הביטחון, שהשתפרה משמעותית בשנים האחרונות, וביכולת האישית של חברי הועדה ושל יו"ר הועדה.

חברי ועדת חוץ וביטחון והיו"ר עשויים להיות לוחמניים יותר ופחות. דבר זה במידה רבה משפיע על התנהלות הועדה וכמה עמוק היא מגיעה בנושאי הביטחון השונים.
אם כן, מה אפשר לעשות כדי לגשר על הפערים הללו? כדי לא להסתמך על האם יו"ר הועדה מוכן לדחוף את ידיו עמוק לבוץ ולנושאים המהותיים?

התשובה היא, בחקיקה שתקבע את הסמכויות ומחויבויות היו"ר וחברי הועדה.

לדוגמא - היום, כל זימון לוועדה של כל גורם בצה"ל, חייב לעבור דרך שר הביטחון - מרב"ט ועד אלוף. שר הביטחון יכול להגיד כן ויכול להגיד לא. זה דבר שכובל את ידיה של הועדה.

דוגמא נוספת ואקטואלית היא בנושא תקציב הביטחון. חלקו הגדול של התקציב הוא בהתחייבויות עתידיות. ולמה הכוונה? משרד הביטחון מתחייב התחייבויות רב שנתית לפיתוח ורכש מערכות נשק שונות. כאשר יבוא המשרד לועדה בחודש הקרוב לאישור תקציב 17-18, תציג מערכת הביטחון מצג על-פיו חלק גדול מהתקציב כבר משועבד לאותן התחייבויות עתידיות מבלי שהנושא הגיע לדיון בועדת חוץ וביטחון.
נחוצה חקיקה שתקבע מה היקף ההתחייבויות העתידיות אותן רשאי משרד הביטחון לקחת על עצמו באופן עצמאי ומתי הוא צריך את אישור הועדה.

ומדוע אין חקיקה כזו?

בדיוק מהמקום בו התחלתי את הפוסט הזה.
אין חקיקה כזו כי לראש הממשלה, לשר הביטחון ולעיתים ליו"ר ועדת חוץ וביטחון חופש פעולה מירבי, והם אינם מעונינים, כלל וכלל, בחקיקה שעשויה להגביל אותם במצבים שונים.

לא מזמן הזמין אותי השר כץ לסיור עמו בתוואי הרכבת הנבנה בין ת"א לירושלים - מרשים.
השר כץ מקדם תוכניות תחבורה שייטיבו עם כל אזרחי מדינת ישראל, חרדים כחילוניים, אנשי הפריפריה כמו כאלו הגרים במרכז.
אבל ביבי מחבל בפועלו של ישראל כץ וצד שתי ציפורים במכה אחת - גם מנחית מכה על ראשו של כץ יריבו על הנהגת הליכוד, וגם מחזק את הברית שלו עם הסיעות החרדיות.
ומי משלם את המחיר?
אנחנו האזרחים – כווולם.
חיילים שיצטרכו להגיע לבסיס, משפחות שחוזרות מסופשבוע ועשרות אלפי אזרחים מכל קצוות הארץ שמשתמשים בשירותי רכבת ישראל, כולל חרדים שחלקם הגדול משתמשים בתחבורה ציבורית.
וזה לא נגמר בכך.
עכשיו רבנים יקבעו מה זה פיקוח נפש ומה היא סכנת חיים ועכשיו יפסיקו לעשות תיקונים הכרחיים במסילות הרכבת בשבתות כאשר אין תנועה, וקצה הקרחון שעד כה רק הוא צף מעל פני המים ואתו אפשר היה לחיות (אומנם בקושי – רכבת אחת במוצ"ש זו לא מציאה גדולה) ילך ויעלה.

אז בפעם הבאה ששואלים אתכם למה לא להצביע לביבי, תשיבו, כי כל מה שהוא עושה,
הכל,
זה כדי לשמור על הכיסא שלו.

כבר בכנסת הקודמת הגשתי את הצעת חוק "פערי התיווך" שהגבילה את "פערי התיווך" ובין היתר קבעה שרשתות השיווק תהיינה חייבות להציג שני מחירים בסופר: האחד המחיר לחקלאי והשני המחיר לצרכן בסופר. דמיינו למשל שבסופר אחד לצד העגבנייה יהיה הפער נניח פי 4 ובסופר שכן פי 3. לאיזה סופר תכנסו בפעם הבאה? לצערי שר האוצר בסיוע שר החקלאות טירפדו את הצעת החוק הזו.

בשוק פגשתי במקרה את נועם טור (כאן בתמונה). נועם דור שני למשפחת כוורנים, הבן של מנחם ז"ל שהיה איתי בסיירת מטכ"ל. בכנסת הקודמת פגשתי את מנחם כאשר הוביל את מחאת מועצת הדבש מול משרד החקלאות.

המבחן לאורך זמן להצלחת שוק האיכרים בעמק חפר כמו גם במקומות אחרים בארץ טמון במחיר שגובים החקלאים. כל עוד הוא יהיה קרוב יותר למחיר אותו הם מקבלים היום מהרשתות ורחוק מהמחיר בו הרשתות מוכרות אותו לנו, יהיה כדאי לכל משפחה גם באופן קבוע לצאת מדי שישי ולקנות תוצרת חקלאית בשוק. במידה ויתפטו החקלאים למכור את תוצרתם במחיר הנמוך רק במעט ממחיר אותה סחורה בסופר, עם הזמן היוזמה הזו תגווע. בואו נקווה שתבונת ההמונים גם במקרה זה תשפיע על אופן הצריכה.

שתהיה שבת שלום!

יצחק פנה אלי ולאחר שפניתי לגורם רם דרג במשרד החינוך, הגענו יצחק ואני למסקנה שנכון בתחילה לנסות ולפעול ברמה המקומית.
פניתי לישראל זיו מזכיר העבודה באותה עיר ויחד אתו לאחר הרבה "לך ותשוב" ו"נודיע לך" כאשר החול בשעון החול הולך ואוזל לקראת תחילת הלימודים.

לבסוף, הצלחנו לשכנע את הגורמים הרלוונטים באגף החינוך באותה עיר.

והילדה התחילה היום בבוקר עם כל בני כתתה את הלימודים באותה חטיבת ביניים.
האם זה תקין? בוודאי שלא. האם אין אפליה וגזענות בישראל 2016? לצערי בוודאי שיש.
אך מטרתנו היא לצמצם את העוול עד שהעוול וחוסר הצדק ימוגרו. והם ימוגרו!

אז בנימה זו אני מאחל לכל ילדי ישראל שיתחילו את שנת הלימודים עם עיניים פקוחות לרווחה וידיים חזקות לשינוי.

שנת לימודים מוצלחת.
https://www.youtube.com/watch?v=OlFvQ697Y6Q

במציאות שבה "חוק העמותות" הוא רק הטריילר, וצפויים עוד סרטי המשך, הילדים שלכם יתחילו בראשון לספטמבר את שנת הלימודים מבלי ללמוד איך בראשית המאה הקודמת, הפכו בתוך עשרים שנה כמה מהדמוקרטיות האירופיות המפוארות למדיניות פאשיסטיות.
איך אמר יגאל אלון על עם שאינו יודע את עברו?
ש"ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל",
בצער רב אני אומר היום כי מסתמן ששר החינוך שם לו למטרה להוכיח זאת.

http://news.walla.co.il/item/2992871

אני קורא לשר ארדן לבחור להעמיד את נושא האלימות המשטרתית כנגד יוצאי אתיופיה בראש רשימת המטלות שלו ולהצהיר מיידית על אימוץ מסקנות דו"ח פלמור.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4848218,00.html

בכל בוקר אנו מתעוררים לכותרת חדשה הנוגעת בגזענות ואפליה כלפי בני הקהילה האתיופית, אבל לתופעה הזו של "גטאות לילדים אתיופים" חייב להיות תאריך תפוגה ואנחנו נדאג שהוא יגיע בהקדם.

במדינת ישראל של העם היהודי לא יהיו בתי ספר שסוגרים קהילות בינן לבין עצמן ולא תהיה אפליה על רקע צבע עור.

בני הקהילה האתיופית עברו מסע ארוך וקשה כדי לעלות ארצה, אל הארץ המובטחת ולממש את החזון הציוני.
לא יתכן שב-2016 המסע הזה עדיין לא תם.

אני מזמין אתכם/ן להצטרף לדף שלנו - יוצאי אתיופיה במחנה הציוני - בו אנחנו מעדכנים באופן שוטף על פעילות בנושא.

קשה להאמין.
זו מדינת רווחה?
זה צדק חברתי?
ותאמינו לי, לא מדובר פה במעמד הביניים, כי אם במעמד ״הרואה ואינו נראה״.