רק מניחה את זה כאן, כדי שלא יחמוק מתודעתינו עוד רצח מזעזע של אשה שכל חטאה היה להתחתן עם פסיכופט שהמדינה הזניחה.
דוגרינט دوغري نت ha compartido el vídeo de מחוץ לבועה.
ראיון עם חדוה לבנת על דוגרינט בתוכנית "מחוץ לבועה" בערוץ 10.
כבוד גדול לספר על דוגרינט בטלוויזיה הארצית! הלוואי ויישמעו יותר קולות שמגיעים מהמקומות הללו, ו"שהמשקפיים הגליליים" יקבלו את הבמה המגיעה גם להם...
צפו בראיון:
דוגרינט دوغري نت ha compartido el vídeo de Make Eat Magazine.
דוגרינט دوغري نت ha añadido 16 fotos nuevas al álbum פתיחת תערוכת הצילומים "אזרחים ללא מען" — con חדוה ליבנת
כשמדברים לידינו או כשכותבים פוסט בשפה שאנחנו לא מכירים, אנחנו ישר חושדים. זה בטח רע, זה בטח עלינו...
יודעים מה יכול להיות הפתרון לבעיה? ללמוד לתקשר עם שכנינו. ללמוד את שפתם. כשם שהם יודעים את שפתינו.
להמשך קריאה:...
http://www.haokets.org/…/%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%94-%…/
بيان للصحافة
مواطنون بلا عنوان – تجمعات سكنية بدوية غير معترف بها في الجليل
معرض صور وثائقية
تصوير عدي سيجال.المبادرة لاقامة المعرض من جمعية دوغري نت
كيف تبدو التّسوية غير المعترف بها؟ كيف تبدو الحياة في غياب البنية التحتيّة، وغياب التّخطيط؟ كيف تبدو تسوية البدو الدّائمة، الذين لا يتنقّلون منذ قرن من الزمان؟ بالقرب أيّ من البلدات العربيّة واليهوديّة تقع؟ وما مدى هذا القرب؟خُصّص معرض الصّور للمصوّرة الفوتوغرافيّة عدي سيجال لكشف هذه الظّاهرة للجمهور العام. وقد أقيم المعرض في إطار التّعاون بين الموقع الإجتماعي "دوغري نت" وجمعيّة بمكوم - مخططون من أجل حقوق التّخطيط.
المعرض مؤلف من 22 صورة، شخصية – بورتريه- الى جانب توثيق أشكال الحياة داخل البيت او الحيز العام في 8 تجمعات غير معترف بها في الجليل. خلال توثيق بيئة الحياة تظهر المميزات الفيزيائية المشتركة لطبيعة الحياة في القرى غير المعترف بها. على الرغم من ذلك، في صور البورتريه بحثت المصورة عن مميزات الإنسان وخصوصيته.
يفتتح المعرض يوم الثلاثاء 28.3.2017 الساعة 18:00 في اتحاد مدن لجودة البيئة، سخنين.
بالاضافة للمعرض ينظم دغري نت زيارة لقرية الفخخيرة (سيرا على الاقدام) الموجودة في جنوبي كرميئيل، وذلك يوم الجمعة 31.3 الساعة التاسعة. تشمل الجولة زيارة للمعرض.
يوجد في الجليل (لواء الشّمال وشمال لواء حيفا) حوالي 30 تجمّع غير منتظم ويبلغ عدد مواطني هذه التجمّعات حوالي 3000 الذين يعيشون خارج بلدة معترف بها. معظم "القرى غير المعترف بها" في الجليل هي تجمّعات لعائلات بدوية التي تسكن حتّى اليوم في الموقع الذي تجمّع فيه أسلافهم حيث لبّى إحتياجات معيشتهم. هذا نتيجة رحلة السّعي من الحياة البدوية إلى الحصول على إقامة دائمة التي جرت على مدى القرن الماضي. يسكن في هذه التجمّعات ما بين 20 إلى 200 شخص، دون الحد الادنى للبنية التحتية، مثل العلاج الصحي، مؤسسات تعليمية، سفريات منظمة للطلاب..وغيرها.
عدي سيغال: "لا زالت هناك امكانية العمل من أجل تنظيم وضع السكان الذين يعيشون في القرى غير المعترف بها، وعلى ما يبدو الحلول يمكن ان تكون بسيطة. الحل المناسب لإنسان لا يعني المس برفاهية الآخر، انما على العكس، ومع قليل من الارادة والاستعداد الحقيقيين يبدو الحل قابلا للتطبيق.
في ظل الواقع الآخذ بالتطرف لا يزال فيّ أمل حقيقي للتغيير يولد من اللقاء البسيط بين الإنسان وجاره والتفاهم وايجاد الكثير المشترك بيننا كمواطنين شركاء في المصير".
.
المعرض هو مشروع مشترك لدوغري نت – موقع إجتماعي لسكان الجليل، وعدي سيجال – مصورة وثائقية مستقلة
. www.adi-segal.com
دوغري نت – موقع اجتماعي لسكان الجليل.
الموقع ثنائي اللغة يشكل قاعدة مفتوحة وفي متناول يد للجميع، ويشكل ملتقى ومنصة لسكان الجليل، حيث يتم الحوار بصورة متنوعة ومحترمة. دوغري نت ينظم جولات اجتماعية في الجليل، ويخلق شراكات استراتجية مع نشطاء وجمعيات.
www.dugrinet.co.il
للمزيد من المعلومات: حدفا ليفنات، دغري نت -054-2203817
لاجراء مقابلات صحفية:
صلاح سواعد، رئيس لجنة رمية، حي بدوي غير معترف به في كرميئيل. 054-5975958
عدي سيجال: مصورة وثائقية 054-2286122
*مرفق صور للنشر مع الحفاظ على حقوق النشر . تصوير: عدي سيجال
דוגרינט دوغري نت ha compartido la foto de מדע גדול, בקטנה.
במערה קטנה ממש ליד נחל חילזון התגוררה פעם מכשפה. אולי נבקר אותה במסגרת הסיור לפח'יח'רה? נשמע מרתק...
בימינו, טקסים דתיים או חברתיים הם אירוע נפוץ ומהווים חלק מכל חברה מודרנית. בעלי התפקיד המזוהים עם המלאכה הטקסית ¬– כמו רב, כומר או איש חינוך – אף הם תופעה מוכרת... בחברות אנושיות כבר אלפי שנים. תפקידם היה חשוב במיוחד בתקופות קדומות בהן אותה דמות טקסית מילאה תפקיד של שופט, רופא, יועץ ומורה גם יחד. אם כי ישנן עדויות רבות למסורות וטקסים עתיקי יומין, דווקא תגלית ארכיאולוגית בת 12 אלף שנה מהגליל התחתון חושפת רובד אישי מיוחד.
כתב שי שמש
בשנת 2008 התגלה על ידי פרופ' ליאור גרוסמן, ארכיאולוגית מהאוניברסיטה העברית, קבר עתיק על שפת מצוק באזור נחל חילזון, סמוך לכרמיאל. בקבר נמצא שלד של אישה נמוכת קומה, בעלת גוף מעוות ומסביבה שמונים ושישה שריונות צבים, כנף של עיט בעל נוצות מהודרות, עצם אגן של נמר, רגל חזיר, זנב של פר וכף רגל של אדם. אין ספק כי אותה אישה נהנתה ממעמד מיוחס בקהילה שאליה השתייכה, ככל הנראה "שמאנית" או "מכשפה" בטרמינולוגיה מודרנית. זו הפעם הראשונה שמתגלה באזורנו קבר מסוג זה.
בעשור האחרון פרופ' ליאור גרוסמן ופרופ' נטלי מונרו מאוניברסיטת קונטיקט חפרו וחקרו את מערת הקבורה המכונה מערת חילזון תחתית. במערה נקברו כשלושים בני אדם בתקופה הנאטופית המאוחרת, בשלהי התקופה הניאוליתית, כ-10,000 שנים לפני הספירה וכאלפיים שנים לפני תחילת המהפכה החקלאית ויישובי הקבע. רוב השלדים נמצאו בשלושה קברים משותפים גדולים. הקבר המשמעותי ביותר, שהוא גם הקדום ביותר ושסביבו למעשה הוקם בית הקברות, הוא קברה של השמאנית, אשר גודלו הוא כ 1.8 מטר.
במשך שלוש עונות חפירה חפרו החוקרים לעומק של 50 סנטימטרים בלבד, אך עושר הממצאים היה ייחודי. במאמר שהתפרסם בחודש אפריל 2016 בכתב העת האמריקני Current Anthropology מפרטות החוקרות את ממצאי הקבר ואת שלבי הקבורה, שמעידים על טקסיות רבה בהתחשב בתרבות האנושית של אותה התקופה. על פי המחקר, בשלב הראשון חצבו בני האדם בור סימטרי ואובאלי במערה, והבור טויח בטיט, בוץ ובלוחות אבן. בשלב השני הם הניחו אבנים גדולות וביניהן השאירו קרן של צבי, צדפים, גושי אבן צבעונית, צב שלם וכן קערת בזלת שבורה, שככל הנראה היתה בשימוש ונשברה בכוונה בעת הקבורה כאקט סמלי. בשלב השלישי מילאו את הקבר בעצמות של חיות שנאכלו, באבני צור מסותתות ובאפר כדי ליישר את פני השטח. בשלב הרביעי הוכנסה הגופה לקבר יחד עם עצמות או חלקי בעלי חיים – עצם אגן של נמר, כחמישים שריונות צבי יבשה, רגל של חזיר, שתי גולגולות של דלקים (טורף קטן ממשפחת הסמוריים), זנב של פר ומעל הכול כף רגל של אדם, שממדיו היו גדולים משמעותית מממדי האישה. בשלב החמישי מולא הקבר שוב בעצמות צבאים ושריונות צבים. ריבוי עצמות של צבאים צעירים מעיד על כך שהקבורה היתה ככל הנראה באביב. בשלב האחרון הניחו אבן גולל משולשת וגדולה על הקבר. הצורה הייחודית של הקבורה, הטיפול המיוחד בגופה והמאמצים שהושקעו בעיצוב הקבר מעידים שמדובר בשמאנית בעלת מעמד מכובד במיוחד בקהילה.
השמאנית בעצמה היתה אישה בת כ-45, גיל מבוגר למדי באותם ימים (נראו סימני זקנה בשלד), נמוכה מאוד על סף הגמדות, וסבלה גם ממחלות ועיוותים שככל הנראה הפכו אותה לבעלת מראה יוצא דופן, מה שמחזק את המיתוס הידוע של ה"מכשפות", בתרבויות רבות, בו מיוחסים כוחות מאגיים לאנשים בעלי פגמים. בחברות שבטיות רבות, תפקיד השמאן היה לבצע פעולות מאגיות ולגשר בין בני הקהילה לבין עולם הרוחות, ובמקומות שונים בעולם תפקיד זה קיים במידה מסוימת עד היום. במקרים רבים ברחבי העולם נהוג היה לקבור את השמאנים יחד עם פריטים אשר העידו על הכוחות הרוחניים שלהם, בעיקר על הקשר עם ישויות מעולם החי שמהם מבקשים השמאנים עזרה.
מציאת קברה של המכשפה מהגליל וחקירה בת כמעט עשור של הממצאים אפשרה לנו להציץ לרגע לטקס קבורתה של אישה משמעותית אחת, לפני 12 אלף שנה. הממצא הזה יכול אולי לאפשר לנו להתבונן בפרספקטיבה על מקורם ומשמעותם של דימויים וטקסים בחברות אנושיות משחר ההיסטוריה ועד ימינו.
תמונה באדיבות פרופ' ליאור גרוסמן.
המקורות עליהם מתבסס הפוסט בתגובה הראשונה.
דוגרינט دوغري نت ha añadido un evento.
9:00 - ביקור בתערוכת הצילום "אזרחים ללא מען"- התיישבות בדואית לא מוכרת בגליל.
נסיעה לכרמיאל ויציאה לסיור רגלי של כ-4 ק"מ לפח'יח'רה- נקודת ישוב לא מוכרת מעל נחל חילזון.
ההשתתפות מותנית בהרשמה מראש.
חדוה ליבנת: 054-2203817
עלות ההשתתפות כולל קפה וכיבוד- 60 ש"ח.
דוגרינט دوغري نت ha añadido un evento.
תערוכת צילום דוקומנטרי של ההתיישבות הלא מוכרת של בדואים בגליל.
דוברים באירוע הפתיחה: עדי סגל, נציג התושבים, נציגת דוגרינט, ניציג איגוד ערים סחנין.
צלמת: עדי סגל Adi Segal Photographer
יוזמה והפקה: עמותת דוגרינט דוגרינט دوغري نت...
בשיתוף עם: Bimkom بمكوم במקום הקרן החדשה לישראל איגוד ערים לאיכות הסביבה- סחנין
התערוכה תהיה פתוחה למבקרים בימים ראשון- חמישי בין השעות 9:00-16:00.
ניתן גם לתאם מראש ביקורים מחוץ לשעות הפתיחה:
כותבת מייל: info@dugrinet.co.il
נייד: 054-2203817
אנו מזמינות אתכם לתערוכה שלנו "אזרחים ללא מען" בה יוצגו עבודותיה של הצלמת עדי סגל בנושא הכפרים הבדואים הלא מוכרים בגליל.
כך עדי מספרת:
"היוזמה הייתה של דוגרינט. הם הציעו לי לעבוד על תערוכה שמטרתה להעלות את המודעות לכפרים הבדואים הלא מוכרים בגליל. עד אותו הרגע הייתי מודעת במידה מסויימת אך לא הבנתי את היקף התופעה ולא הכרתי את הבעיה לעומקה. יש בגליל כ-3,000 אזרחים שלא מחוברים למים ולתשתיות, ולא מבחירה. מהרגע שהתחלנו לבקר בכפרים הלא מוכרים השונים, התחלתי פתאום להבחין בהם בעצמי... בנוף בצידי הדרכים והבנתי כמה זה לא מובן מאיליו.
בשנים האחרונות דוגרינט למדו ותיעדו את הנושא הזה על כל צדדיו. בכל כפר בו ביקרנו מצאנו אנשים שיספרו לנו על המקום ועל חייהם ואני הצטרפתי בתור צלמת. ביקרנו בשמונה מקומות שונים, ראיינו וצילמנו.
המטרה היא להמשיך לבקר בעוד מקומות בגליל ושהצילומים יהיו פלטפורמה לשיחה- גם לחשוף וגם לספר את הסיפור דרך מפגש אישי של הצופים עם המצולמים. השאיפה היא שזה לא יישאר רק ברמה השטחית אלא שיתעורר שיח שיוביל לשינוי מלמטה- דרך אזרחים ועד למקבלי החלטות."
(מתוך הראיון המלא שיתפרסם בימים הקרובים באתר דוגרינט)
Adi Segal Photographer
Bimkom بمكوم במקום
תודה רבה גם לאגודת הגליל ולאיגוד ערים סחנין על האירוח.
דוגרינט دوغري نت ha compartido el vídeo de כרמיאלי - מחוברים להצלחה.
משפשפת את עיני בתדהמה: הבטיחו ובאמת קיימו, הייתכן?
הבוקר חזינו בהיסטוריה מתרחשת! נסיעת הרכבת הראשונה בתוואי של כרמיאל. התחילו נסיעות הניסיון.
קרדיט: יובל קיסוס
~ שמחים להזמינכם לתערוכת הצילומים ~
'אזרחים ללא מען' - הכפרים הבדואים הלא מוכרים של הגליל
שיתוף פעולה בין הצלמת עדי סגל לאתר "דוגרינט"
...11 למרץ – 18 לאפריל
איגוד ערים סכנין
דוגרינט دوغري نت ha compartido una publicación.
סופת ברקים מעל הר כמון
העמותה "שלום סלאם - מרכז לאומנויות רב תרבותי" אירחה בכרמיאל את המרצה יוסף אסדי בערב ספרות ושירה 'תרבות בסלון'.
מטרות העמותה: להקים מרכז לאומנויות וספורט עממי רב תרבותי לקירוב לבבות, שכנות טובה, קבלת האחר וסובלנות, באמצעות פעולות תרבות, חינוך, ימי עיון וסדנאות. המרכז יהווה בית לקבוצות וארגונים שיש להם מן המשותף עם מטרות העמותה, דרך מפגשים ורבעון משותף.
תמונה קטנה מהתערוכה שלנו "אזרחים ללא מען" המוקמת בימים אלה בסחנין, המציגה צילומים של הצלמת עדי סגל, אשר כולם עוסקים בבדואים הלא מוכרים בגליל.
פרטים בקרוב, בהחלט יש למה לצפות...
והגדת לבתך / מיה טבת דיין
אֵינֵךְ צְרִיכָה לָדַעַת כְּלוּם בְּשׁוּם שָׁלָב
לֹא מָה תִּהְיִי כְּשֶׁתִּהְיִי גְּדוֹלָה
לֹא מָה תִּהְיִי עַכְשָׁיו,
לֹא אִם הוּא הַגֶּבֶר הַנָּכוֹן, ...
לֹא אִם הוּא יֹאהַב אוֹ לֹא יֹאהַב.
אֵינֵךְ צְרִיכָה לָדַעַת מָה לִלְבּוֹשׁ
לֹא מָה לוֹמַר,
הַאִם הַיּוֹם מֵכִין נָכוֹן אֶת הַמָּחָר.
וְאַל תִּתְבַּלְבְּלִי מִכָּל מִי
שֶׁנִּרְאֵית לָךְ בְּטוּחָה,
יוֹדַעַת, מְתוּכְנֶנֶת אוֹ יוֹתֵר שְׂמֵחָה.
אַתְּ נֵצֶר לְשׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל נָשִׁים שֶׁלֹּא יָדְעוּ,
אֲבָל הִרְגִּישׁוּ בְּלִיבָּן גַּם כְּשֶׁכּוּלָּם טָעוּ-
שׁוֹשֶׁלֶת שֶׁל נָשִׁים חֲסְרוֹת
אִירְגּוּן וְסֵדֶר וְתָוכְנִית,
כְּאֵלֶּה שֶׁבְּכָל חַנְיוֹן תָּמִיד
אִיבְּדוּ אֶת הַמְּכוֹנִית,
הֲיִי כְּמוֹהֶן, אַל תְּפַחֲדִי לִכְעוֹס אוֹ לְאַבֵּד,
וִּתְנִי לַלֵּב שֶׁלָּךְ לוֹמַר
מָתַי הוּא בֶּאֱמֶת רוֹקֵד,
הֲיִי לְבַד, הֲיִי בְּיַחַד,
תָּמִיד אַתְּ עִם עַצְמֵךְ,
זִכְרִי שֶׁאֵין מָה לְהַפְסִיד:
קוֹלֵךְ הוּא מְקוֹמֵךְ,
תֵּלְדִי שִׁירִים אוֹ יְלָדִים ונודִי בְּעוֹלָם -
הָאוֹהֲבִים אוֹתָךְ לֹא יִמְשְׁכוּ אַף פַּעַם אֶת
אַהֲבָתָם.
בִּתִי,
אֵינֵךְ צְרִיכָה לָדַעַת כְּלוּם בְּשׁוּם שָׁלָב
כּוֹחֵךְ טָמוּן בָּאַהֲבָה
וְיֵשׁ לָךְ לֵב זָהָב.