ברכות חמות לד"ר פינחס מנדל, מרצה למדרש ואגדה במכון שכטר, לרגל הוצאת ספרו החדש: The Origins of Midrash: From Teaching to Text.
הדעה המוסכמת בעולם המחקר היא שהמילים 'דורש' ו'מדרש' מציינות בתנ"ך 'חיפוש האל' בדרכים שונות. בתקופה שלאחר גלות בבל, כאשר נפסקה הנבואה הישירה, נוספה הוראה חדשה למילים, והן מציינות את חיפוש האל דרך העיון בפסוקי התנ"ך. הספר עוסק במילים 'דורש' ו'מדרש' כפעולות הקשורות למנהיגי העם היהודי בתקופת בית שני, מתאר את מוסדות ההנהגה הרוחנית-המשפטית דאז, ומסביר איך קיבלו מילים אלו את משמעותן החדשה בתקופת גלות בבל. הספר כתוב בשפה האנגלית ויצא לאור בהוצאת "בריל". ניתן לרכשו בחנות הספרים של אתר ההוצאה >> https://goo.gl/P14YQQ
בשנת 1904 נפטר בנימין זאב הרצל בעיר וינה, בה הובא לקבורה. בצוואתו כתב כי הוא מבקש להיקבר בארון מתכת פשוט עד שהעם היהודי יעלה את גופתו לארץ ישראל. כ-45 שנה לאחר מכן, וכשנה לאחר שחזונו התממש ומדינת ישראל קמה, קיימה הכנסת הראשונה את צוואתו והעלתה ארונו ארצה, ובכ"ב באב תש"ו, לפני 68 שנה בדיוק, הובא הרצל לקבורה שניה באדמת ירושלים. מלווה באלפים, הובא ארונו אל פסגת הר במערב העיר, מכוסה בפרוכת עליה נרקמו מילים מצוואתו: "והעליתם את עצמותי לארץ ישראל".
הר זה מוכר לכולנו כהר הרצל. כמוה...ו, העיר ירושלים משופעת באתרים לאומיים והיסטוריים אשר מאחורי כל אחד מהם עומד סיפור מרתק. רוצים להכירו? הצטרפו אלינו למסלול ייחודי של לימודי ירושלים וארץ ישראל לתואר שני, בו תכירו את ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והגאוגרפיה של ירושלים וארץ ישראל דרך מחקר, הגות, אומנות ואפילו סיורים בשטח.
יום פתוח יתקיים ביום חמישי, 24.8, בשעות 18:00-12:00. לפרטים נוספים >> https://goo.gl/EvxJ5u
הרגע שכולכם חיכיתם לו: הסרטון המרגש של טקס הסיום לשנת תשע"ז עלה לאוויר העולם! בואו להיזכר ברגעים היפים והמרגשים שבשיאם קיבלו 86 בוגרים חדשים את תעודות המוסמך שלהם.
רוצים גם אתם להיות על הבמה? מוזמנים להצטרף אלינו לחוויית לימודים מעשירה ומלאת עניין, שהיא הרבה מעבר לתואר שני! יום פתוח יתקיים ביום חמישי, 24.8, בשעות 18:00-12:00! לפרטים נוספים >> https://goo.gl/EvxJ5u
בין התגליות המרגשות שמצאו בתוך גניזה של בית הכנסת ע"ש אבן עזרה בפוסטאט (קהיר העתיקה), היה חומר רב על חייהן של נשים, בעיקר בין השנים 1250-950 לספירה. נמצאו שם מכתבים, צוואות, תביעות משפטיות ושאלות ותשובות של נשים. תקופה זו של ימי הביניים לא היתה חשוכה כלל, אלא רוויה בנסיעות ומגעים בין קהילות וארצות שונות, במיוחד באזור של הים התיכון, ואף בתימן ובהודו.
מה מספרות התעודות הללו על חיי יום יום של נשים - פשוטות ומיוחסות, עניות ועשירות, נשים בשיא הקריירה: משוררות, סוכנות, מורות ונשים... במצוקה - באותה התקופה?
התשובות – בסמסטר א' הבא! בקורס "נשים יהודיות מפרספקטיבה היסטורית" בהנחיית פרופ' רינה לוין מלמד, נעסוק בהערכת מעמדה של האישה היהודייה, כפרט וכקבוצה, על פי תעודות היסטוריות מתקופות שונות, ביניהן תעודות מגניזת קהיר, וננתח יחד את המסמכים השונים בהקשר לחברה, לסביבה ולתקופה.
הקורס יתקיים בימי חמישי, בין השעות 10:00-8:30 במסגרת לימודי התואר השני אך ניתן להצטרף אליו גם כשומעים חופשיים - לבוגרי מכון שכטר חינם! נשמע מרתק? בואו ליום הפתוח שיערך ביום חמישי, 24.8, בשעות 18:00-12:00! לפרטים נוספים >> https://goo.gl/EvxJ5u
הוא נולד, נפטר ונקבר בצרפת, אך 20 שנה לאחר מכן עצמותיו הובאו למנוחת עולמים בישראל. איך כל זה קשור לאנגליה?
אין כמעט מי שלא ביקר בגני רמת הנדיב, גנים מלבלבים ורחבי ידיים שהוקמו באזור זיכרון יעקב סביב חלקת הקבר של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ בתקופת העלייה הראשונה ומי שכונה "הנדיב הידוע".
למרות שהגנים וחלקת הקבר כה מוכרים, ההיסטוריה שלהם נותרה מעורפלת ואפופת שאלות: מתי בנו את קברו של הברון? מי עיצב אותו ופיתח את המקום בצורת גן מרשים? ומדוע דווקא... שם?
בפסח האחרון פרופ' דורון בר נסע לאחוזת וודסדון השוכנת מצפון ללונדון, במטרה למצוא את חלקי הפאזל החסרים. באחוזה המרשימה, בה התגורר בנו של הברון רוטשילד ולימים הפכה לאתר מורשת לאומי בריטי ראשון במעלה ואתר תיירותי חשוב, מצוי ארכיון המשפחה. לרגל יום הולדתו של הברון רוטשילד שנולד לפני 172 שנה, אשר חל היום, ט"ז באב, משתף אותנו פרופ' בר בחוויותיו משם, מלוות בתמונות מרהיבות. אז אם אתם מתכננים טיול לאנגליה, וגם אם לא, קראו את מאמרו >> https://goo.gl/qszKnn
היום זה קורה! טובי המרצים במכון שכטר ישוחחו על מפעלו הפילוסופי והחינוכי של פרופ' אליעזר שביד ועל תרומתו המשמעותית למחקר העולם היהודי והחברה הישראלית, בערב עיון חגיגי שיערך כהוקרה לפועלו.
האירוע יתקיים הערב, יום שלישי, ט"ז באב תשע"ז, 8.8.2017, בשעה 19:45 במכון שכטר. יהיה מחכים, יהיה מרתק! הכניסה חופשית. לפרטים והרשמה>> https://goo.gl/qXeQCR
"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב... שבהן בנות ירושלם יוצאות וחולות בכרמים".
ט"ו באב נחגג כחג האהבה היהודי ומצוין כיום של שמחה ופיוס בעם.
הסיבות לכך חלוקות: ט"ו באב היה היום בו הותרו הנישואין בין השבטים השונים בעם ישראל, לאחר זמן רב שהתקיימו בתוך כל שבט, מה שיצר בידול בעם ומתח בין השבטים. ט"ו באב מצוין גם כיום בו הותר שבט בנימין לבוא בקהל ולהנשא לבנות ישראל לאחר מלחמת האחים שהייתה בעקבות פרשת פילגש בגבעה. מנגד, יש המשערים כי ט"ו באב הוא חג חקלאי קדום, הקשור לכרמים. הקשר... בין כרמים לאהבה חוזר על עצמו פעמים רבות, למשל בשיר השירים: "אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי".
ישנם מקורות נוספים לחגיגות ט"ו באב, אבל רגע, מי צריך סיבות כדי לאהוב? ט"ו באב שמח ומלא אהבה לכולנו!
'אני רואה את כל השמונה החיים במחבוא כאילו אנחנו פיסת שמיים כחולים מוקפים בעננים שחורים ומאיימים. החלקה המושלמת והעגולה עליה אנחנו עומדים עדיין בטוחה, אך העננים סוגרים עלינו, והטבעת שסביבנו והסכנה המתקרבת הולכים ומתהדקים. אנחנו מוקפים על ידי חשכה וסכנה, ובחיפוש נואש אחר הדרך החוצה אנו נתקלים אחד בשני.' מתוך יומנה של אנה פראנק, יום ב' בערב 8 בנובמבר 1943.
לפני 73 שנים, בי"ב אב תש"ד (1 באוגוסט 1944), כתבה אנה פראנק את הדף האחרון ביומנה. שלושה ימים מאוחר יותר פרצו למחבוא קצין גס...טפו ואתו שלושה שוטרים מן המשטרה ההולנדית ועצרו את קבוצת המסתתרים. זמן קצר אח"כ שולחו כל המסתתרים אל מחנות ההשמדה בפולין.
פרימו לוי אמר ש'אנה פרנק אחת מרגשת אותנו יותר מאין ספור אחרים, שסבלו כמוה אך פניהם נותרו בחשיכה. יתכן ועדיף כך; אם היינו יכולים להכיל את כל הסבל של כל אותם אנשים לא היינו יכולים לחיות.'
אין ספק שסיפורו של כל אדם פרטי שהיה שם, ומעל הכל – הסיפורים האישיים של הילדים שהיו שם, שעברו את התופת – חודרים ללבנו וממחישים את שנות הזוועה יותר מכל.
בקורס 'מה אספר לילד: ספרי שואה לילדים ולנוער', אנו מבקשים גם להדליק נר זיכרון לילדים שנרצחו בשואה וגם לבחון כיצד ניתן להעביר בעדינות וברגישות את זכר מה שהיה שם – לילדים של היום". (ד"ר רבקה גולדברג)
הקורס יתקיים בסמסטר א' הקרוב, בימי חמישי, בין השעות 18:30-17:00 בהנחיית ד"ר רבקה גולדברג וניתן להצטרף אליו כשומעים חופשיים - לבוגרי מכון שכטר חינם! מתחברים? הצטרפו אלינו >> https://goo.gl/EvxJ5u
דת ומדינה, בעיות הנוער והחינוך היהודי במדינת ישראל, התפתחות היהדות כתרבות ואתגריה, ההתמודדות עם בעיית האמונה בשואה, יחסה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית לערבים, פלסטינים ומדינות ערב. אלו רק חלק מתחומי עיונו ומחקרו של פרופ' אליעזר שביד, חתן פרס ישראל למחשבת ישראל לשנת תשנ"ד, חוקר משפיע ומרצה מוערך הנמנה על מקימי מכון שכטר.
לכבוד יום הולדתו ה-88 וכהוקרה לפועלו, מכון שכטר שמח לארח ערב עיון חגיגי לכבוד פרופ' אליעזר שביד, שייערך בשיתוף עם ההיברו יוניון קולג'.
רוצים לשמוע על הגותו ועל השפעותיו החינוכיות? הצטרפו אלינו והאזינו לטובי המרצים - פרופ' יוסף טרנר, פרופ' אבי שגיא וד"ר ענבר גלילי שכטר - שידברו על מפעלו הפילוסופי והחינוכי ותרומתו המשמעותית למחקר העולם היהודי והחברה הישראלית בת זמננו. הערב יתקיים ביום שלישי, ט"ז באב תשע"ז, 8.8.2017, בשעה 19:45 במכון שכטר. הכניסה חופשית! לפרטים והרשמה>> https://goo.gl/qXeQCR
"אתמול ציינתי את תשעה באב בצום, בקריאת איכה ובשאר מנהגי אבלות, וביום חמישי הקרוב אצעד במצעד הגאווה בירושלים. אני אדם דתי, שמציין את מועדי ישראל ומחויב להלכה. אני מתאבל על חורבנה של ירושלים, ועל חורבנם של בתי המקדש, אני משתדל ללמוד הלכה מידי יום, ולקיים הלכה, אבל למרות זאת, ואולי ליתר דיוק בגלל זאת, אצעד במצעד ביום חמישי".
כך כותב הרב אבי נוביס דויטש, דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, במאמרו "הציר המשולש של חודש אב". מדוע לדעתו השתתפות במצעד הגאווה היא מצווה, ואפילו חובה? ואיך זה קשור לשתיקתם של חכמים לנוכח עלבונו של בר קמצא במעשה שקדם לחורבן הבית? להמשך קריאת המאמר>>http://schechter.org.il/archives/1431
שלושה מועדים, לכאורה שונים ומנותקים זה מזה, יחולו השנה בחודש אב: תשעה באב וט"ו באב כבכל שנה, ומצעד הגאווה והסובלנות בירושלים בי"א באב. מהי המשמעות המשותפת שטומנים בחובם?
המועד אשר מאז ומתמיד עמד במרכז חודש אב, הוא תשעה באב, המציין את שני חורבנות בית המקדש ובכללם בית המקדש השני שחרב בגלל שנאת חינם. המועד הנוסף, ט"ו באב, זוכה בשנים האחרונות למעמד מחודש בלוח השנה ונחגג כחג האהבה היהודי. מצעד הגאווה והסובלנות, שיתקיים השנה בחודש אב, מפנה זרקור לאתגרים ולקשיים של קהילת הלהט"ב ולצו...רך לאפשר לחבריה לחיות חיים מלאים של כבוד ואהבה, ומשום כך, למרות היותו חג אזרחי, הוא נשען על יסודות חשובים במסורת היהודית כמו "לא תוכל להתעלם", "לא תעמד על דם רעך" ואף על "ואהבת לרעך כמוך".
שלושה מועדים אלו, הנראים כה רחוקים זה מזה, חוברים אחד לשני בכך שמדגישים את חובתנו לאהוב, לדאוג ולפעול בחמלה, כלפי הקרובים לנו והרחוקים יותר.
(הרב אבי נוביס-דויטש)
"אם נחרבנו ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות והעולם עמנו ייבנה על ידי אהבת חינם", כותב הרב קוק בתגובה לדברי התלמוד הבבלי, כי בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם.
במאמר אישי מיוחד לתקופת "בין המצרים", תקופת אבלות וחשבון נפש לאומי בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב ולרגל ערב ט' באב שיחול מחר, מספיד הרב דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר בדימוס, את דודו, הרב ברוך גרשון גולדשטיין זצ"ל, אדם שהיווה סמל ומופת לאהבת חינם. לקריאה>> goo.gl/rXBM1L
סדר היום המחקרי של פרופ' אליעזר שביד מתפרס על כלל המחשבה היהודית לדורותיה, בדגש על התפתחות המחשבה היהודית בעת החדשה. כיצד משמש מפעלו המחקרי הנרחב את הגותו הפילוסופית והחינוכית?
בהרצאתו: "יאנוס: בין הגות ומחקר במפעלו האינטלקטואלי של אליעזר שביד", יעסוק פרופ' יוסי טרנר, מרצה למחשבת ישראל במכון שכטר, באופנים בהם משמשים מחקריו של פרופ' שביד את הגותו, הנוגעת לקיום היהודי בתקופות שונות, ובתועלת שניתן להפיק מהם.
ההרצאה תתקיים במסגרת סמינר חוקרים והוגים על מפעלו של אליעזר שביד שיערך בקונגרס העולמי למדעי היהדות. הסמינר יתקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית, ביום חמישי, י"ח באב, 10.8, בין השעות 19:30-11:30. הרצאתו של פרופ' טרנר תתקיים בין השעות 19:30-17:30. ההשתתפות בתשלום. לפרטים נוספים>>goo.gl/qXeQCR
החומה השלישית היא המאוחרת מבין החומות שהקיפו את ירושלים בתקופת בית שני, והיא המשקפת את התרחבותה של העיר ירושלים צפונה. זוהי החומה אותה הבקיע הצבא הרומי במהלך המצור על ירושלים. במשך שנים רבות חיפשו חוקרים את שרידיה, אך לשווא.
לאחרונה, במסגרת חפירות ארכיאולוגיות נרחבות במגרש הרוסים, נחשפו שרידי חומה ומגדל ולמרגלותיהם מפוזרות עשרות אבני בליסטראות. הארכיאולוגית שניהלה את החפירה, רינה אבנר, סבורה כי במקום נחשפו שרידי החומה השלישית. הממצא הארכיאולוגי לא רק עונה על שנים רבות של חיפוש שרידי החומה, אלא גם שופך אור על הקרבות הקשים שהתנהלו סביב העיר ובתוכה במהלך מלחמות החורבן.
במאמרו המיוחד לימי בן המצרים: "חורבן ירושלים ובית המקדש בשנת 70 לסה"נ במבט ארכיאולוגי", סוקר בפנינו פרופ' דורון בר, את העדויות הארכיאולוגיות לחורבנה הקשה של ירושלים. לקריאת המאמר >> goo.gl/kQQsEo
מתחברים לעשייה חברתית? עוסקים בפעילות קהילתית וחינוכית?
אנו שמחים לשתף אתכם בסרטון החדש של התכנית "מנהיגות קהילתית ברוח היהדות" לתואר שני במכון שכטר.
מקב"י היא תכנית ייחודית המשלבת בין מתן הכלים המקצועיים הדרושים לעבודה בקהילה לבין המסורת היהודית, הטומנת בחובה ידע עיוני ומעשי בן אלפי שנים על קהילתיות.
חושבים שאתם מתאימים? הצטרפו אלינו>> https://goo.gl/nguvY2
