matanbarnir

אז לא נגמר מסתבר: עורכי הדין של הנחקרות מבקשים להגיש ערעור לעליון בכל הנוגע לפרסום תוכן המסרונים. "לא רוצים שהילדים שלהם יראו את זה בבוקר בעיתון", טוען עו"ד של השופטת. השופט מתיר- משהה את ביצוע ההחלטה בכל הנוגע למסרונים.

עורך הדין של השופטת מתרצה מהבהרת השופט. הדיון נגמר. נפגש בדיון על הבקשה להסרת שמן של הנחקרות בשלום, שאמור להערך ב-24 השעות הקרובות.

עורך הדין של השופטת מבקש עיכוב ביצוע. טוען שההחלטה של השופט לא מספיק ברורה. השופט מבהיר: אני אוסר פרסום תוכן כל מסמך המצוי בתיק המשטרה. אני לא רוצה ציטוטים ולא רוצה הודעות וואטסאפ. עורכי-הדין של גלובס והארץ מתרעמים, הטונים עולים.

השופט ממשיך: הותרת איסור הפרסום כפי שהוא מוסיפה על העלטה ועל המבוכה וגורמת נזק לכל הנוגעים בדבר. נציג המשטרה נועד עם מפקדיו במשטרה תוך כדי הדיון. החלטה: צו איסור הפרסום יצומצם באופן שניתן לפרסם פרטים על הפרשה, למעט הפנייה לחומרי חקירה גולמיים וכן למעט פרסום שמות ותמונות הנחקרות

השופט: אני אתיר לפרסם את כל מה שידוע בקשר לפרשה, למעט תוכן מסמכים גולמיים המצויים בחזקת המשטרה. כדי שזכותן של הנחקרות לערער בזכות לא תפגע - אני מחזיר את הדיון לגבי הסרת צו איסור הפרסום לשמן ותמונותיהן של הנחקרות לשלום. מבקש שהדיון יתקיים תוך 24 שעות.

השופט: אני מכיר את החקירה הזאת לפרטי פרטים. אני מעדיף שלא לחוות דעה בקשר לעוצמת החשד הסביר, אבל בוא נגיד ככה - הוא לא מבוטל.

עו"ד של עורכת-הדין שנחקרה: עולה תמונה כאילו גופי התקשורת מחזיקים בחומרי חקירה פר אקלסנס שיש אותם גם למשטרה. אני לא יודע מי העביר את החומרים לעיתונאיים. אני נוטה לחשוד שמישהו מחזיק חומרי חקירה ויודע שהם חומרי חקירה. השופט: הם לא יודעים האם החומרים שקיבלו הם חומרי חקירה.

השופט מדגיש: אני מתכוון שלא יפורסם חומר גולמי מהחקירה, כל השאר ניתן לפרסם

מושקט, מייצג את גלובס: בתגובה של המשטרה לערר שהגשנו שמשום מה לא הגיעה לידי אדוני נכתב כי המשטרה מסכימה להסרת הצו כך שלא יחול על פרטי החקירה. ההצעה שלך מחזירה אותנו אחורה. השופט: המשטרה אומרים שבשליפה הם לא יכולים לנסח הודעה, ולכן מבקשים שתצא הודעה מסודרת מהדוברות.

בנוסף, מציין השופט - המשטרה הסכימה לשקול פרוסם הודעה מסודרת מטעמה כדי להשקיט את חרושת השמועות.

השופט: העלתי שאלות קשות בפני נציג המשטרה. אני רוצה להציע מתווה כזה: הכל מותר בפרסום, למעט תוכן של חומרי החקירה. אשר לפרסום השמות והתמונות של עורכת הדין והשופטת - מכיוון שמדובר בעניין מהותי ביותר וכדי שלא יפסידו זכות ערר, הדיון יוחזר לשלום ויתקיים תוך ימים ספורים.

חזרנו לאולם. בוא נשמע מה יש לשופט להגיד

הטענה של נציג המשטרה מפתיעה מאוד - לטענתו, גלובס לא ערערו על הצו הנוגע לשם הטוב של הנחקרות, אלא רק על הצו הנוגע לפרטי החקירה. טיעון פרוצדוראלי משהו. את הצו על שמן הטוב של עורכת הדין והשופטת, אגב, אף אחד מעורכי-הדין הנוכחים באולם לא הכיר..

השופט: המשך איסור הפרסום מעיב על כולם. גם על השופטת וגם על עורכת הדין. השופט הוציא אותנו מהאולם, ונציג המשטרה מציג לו עכשיו חומר חסוי

השופט לנציג המשטרה: אתם עדיין עומדים על הזכות לשם טוב והחשש מפגיעה בפרטיות כלפי החשודות גם נוכח החשדות שיש לכם נגדן? כשמדובר בחשדות כאלה, איך אפשר לדבר על הפרטיות והשם הטוב?

מעניין שכל העיתונאים באולם, כמו גם עורכי הדין, ראו את ההודעה של המשטרה מליל אמש, ורק השופט קאפח לא קיבל אותה לידיו

נציג המשטרה חוזר על ההודעה שלהם מאמש: מוותרים על איסור הפרסום על פרטי החקירה, משאירים לשיקול דעת השופט את פרוסם שמות החשודות. מסתבר שהשופט לא קיבל את ההודעה, אז עורכי-הדין מקריאים לו מהוואטסאפ את ההודעה שהוגשה...

קאפח: אני לא מצוי ברשתות החברתיות. יש לי וואטסאפ. אבל ממה שהבנתי, ברשתות החברתיות הסוסים ברחו מזמן מאורווה. מושקט: נכון, אבל יש שם גם שמות שלא נכונים.

מושקט: הציבור אומר ברשתות החברתיות - איבדנו את האמון, מערכת המשפט שומרת על עצמה. יש לשנות זאת.

עו"ד יורם מושקט, מייצג את גלובס: יש חוסר אמון טוטאלי במערכת. דווקא כדי ליישר קו ולהביא לכך שהציבור יחזור להאמין במערכת המשפט יש צורך לגלות את השמות. יש 324 שוםטים שמונו בתקופות נוה, ורק אחת חשודה. נוצר מצב שכל ה-324 נחשדות בעיני הציבור.