השבוע השתתפתי בפעילות התנדבות, במסגרת מקום העבודה שלי.
הפעילות היא פיזית, במקום פתוח, עם ילדים בעלי קשיים שונים, שעוברים בתחנות בהן הם מבצעים פעילויות שונות, והמתנדבים מסייעים להם. גם בתי הצעירה הצטרפה כמתנדבת, השנה ובשנה שעברה.
זו כבר השנה השניה שאני משתתפת בפעילות הזו, וגם הפעם חזרתי בהרגשת היי מדהימה. זו פשוט הרגשה נהדרת וממלאת סיפוק - הסיפוק שבלראות את הילדים מצליחים להתגבר על קשיים ולבצע פעולות מאתגרות עבורם, הסיפוק שבעזרה להם והאינטרקציה איתם, האוירה המכילה של הצוות, הבונדינג עם בתי הצעירה והסיפוק שבלראות אותה מתנדבת.
למרות שהיציאה לפעילות היתה בשעה מוקדמת מאוד, למרות שהיה חם וארוך, חזרתי בהרגשה נהדרת ועם טעם של עוד.
בפעילות השתתפו מתנדבים נוספים ממקום העבודה שלי, ביניהם גם מישהי שעובדת במקביל אלי, כבר די הרבה שנים.
היחסים בינינו היו תמיד קורקטיים, לא חיבבתי אותה. היא תמיד נראתה לי מהטיפוסים התחרותיים שמוכנים לדרוך על אחרים כדי להשיג מטרה, וגם כשהם נחמדים זו צביעות מזויפת.
בפעילות גיליתי פתאום מישהי אחרת לגמרי. החיבור שלה לילדים היה טוטאלי, והיא פשוט נתנה מעצמה באופן מוחלט כדי לסייע להם וכדי שיצליחו ויהנו. כולנו פעלנו, אבל היא בלטה בטוטאליות המוחלטת ובצורה השקטה שבה פעלה. פתאום ראיתי אותה מזוית אחרת - פשוטו כמשמעו, כאילו סובבו אותה וגרמו לי להסתכל על צד אחר שלה, שהיה חבוי עד כה ופשוט לא ידעתי עליו. גיליתי פתאום מישהי אכפתית, אמפתית, עם נתינה עצומה.
זה שינה לי לגמרי את כל ההסתכלות עליה, וצבע אותה בצבעים אחרים. אני יודעת שמעכשיו אסתכל עליה אחרת, בהרבה פחות שיפוטיות גם כלפי פעולות שבעבר כן שפטתי. זה היה סוג של וואו שגרם לי להתקרב אליה, להעריך ולחבב אותה. שתינו הרגשנו הרגשת היי דומה ולמחרת חלקנו חוויות מסוג- זר לא יבין זאת.
אני מרגישה שלמדתי כאן משהו, ויצאתי מההתנדבות הזאת, בנוסף להרגשת הסיפוק, גם עם תובנה פוקחת עיניים שתשאר איתי. וזה הטעין את היום הזה במשמעות נוספת. כל כך שמחה על כך.
***
וקיטור לסיום, כי בכל זאת אבותי (חלקם) מפולניה -
רצועת השעון שלי נקרעה. זה שעון של סקאגן שיש לו רצועת עור שדי קשה להחליף אותה כי היא מחוברת באופן מיוחד. התקשרתי ליבואן שענה שאין במלאי ויקח חודש וחצי להזמין וגם יעלה המון. איכשהו בפוקס מצאתי קרוב לעבודה שלי, מעבדת שענים שכזו כמו של פעם - בדירה ישנה עם שענים ותיקים, שמבצעים את כל התיקונים, מהר ובזול.
השארתי את השעון לתיקון וקיבלתי אותו אחרי כמה ימים, מבסוטה עד הגג.
אבל, למחרת כשהתכוונתי לענוד אותו עם הרצועה החדשה, הוא נפל והזכוכית שלו התנפצה. אז עכשיו יש לי שעון שבור עם רצועה חדשה....
הם בטח מחליפים שם גם את הזכוכית....
הפעילות היא פיזית, במקום פתוח, עם ילדים בעלי קשיים שונים, שעוברים בתחנות בהן הם מבצעים פעילויות שונות, והמתנדבים מסייעים להם. גם בתי הצעירה הצטרפה כמתנדבת, השנה ובשנה שעברה.
זו כבר השנה השניה שאני משתתפת בפעילות הזו, וגם הפעם חזרתי בהרגשת היי מדהימה. זו פשוט הרגשה נהדרת וממלאת סיפוק - הסיפוק שבלראות את הילדים מצליחים להתגבר על קשיים ולבצע פעולות מאתגרות עבורם, הסיפוק שבעזרה להם והאינטרקציה איתם, האוירה המכילה של הצוות, הבונדינג עם בתי הצעירה והסיפוק שבלראות אותה מתנדבת.
למרות שהיציאה לפעילות היתה בשעה מוקדמת מאוד, למרות שהיה חם וארוך, חזרתי בהרגשה נהדרת ועם טעם של עוד.
בפעילות השתתפו מתנדבים נוספים ממקום העבודה שלי, ביניהם גם מישהי שעובדת במקביל אלי, כבר די הרבה שנים.
היחסים בינינו היו תמיד קורקטיים, לא חיבבתי אותה. היא תמיד נראתה לי מהטיפוסים התחרותיים שמוכנים לדרוך על אחרים כדי להשיג מטרה, וגם כשהם נחמדים זו צביעות מזויפת.
בפעילות גיליתי פתאום מישהי אחרת לגמרי. החיבור שלה לילדים היה טוטאלי, והיא פשוט נתנה מעצמה באופן מוחלט כדי לסייע להם וכדי שיצליחו ויהנו. כולנו פעלנו, אבל היא בלטה בטוטאליות המוחלטת ובצורה השקטה שבה פעלה. פתאום ראיתי אותה מזוית אחרת - פשוטו כמשמעו, כאילו סובבו אותה וגרמו לי להסתכל על צד אחר שלה, שהיה חבוי עד כה ופשוט לא ידעתי עליו. גיליתי פתאום מישהי אכפתית, אמפתית, עם נתינה עצומה.
זה שינה לי לגמרי את כל ההסתכלות עליה, וצבע אותה בצבעים אחרים. אני יודעת שמעכשיו אסתכל עליה אחרת, בהרבה פחות שיפוטיות גם כלפי פעולות שבעבר כן שפטתי. זה היה סוג של וואו שגרם לי להתקרב אליה, להעריך ולחבב אותה. שתינו הרגשנו הרגשת היי דומה ולמחרת חלקנו חוויות מסוג- זר לא יבין זאת.
אני מרגישה שלמדתי כאן משהו, ויצאתי מההתנדבות הזאת, בנוסף להרגשת הסיפוק, גם עם תובנה פוקחת עיניים שתשאר איתי. וזה הטעין את היום הזה במשמעות נוספת. כל כך שמחה על כך.
***
וקיטור לסיום, כי בכל זאת אבותי (חלקם) מפולניה -
רצועת השעון שלי נקרעה. זה שעון של סקאגן שיש לו רצועת עור שדי קשה להחליף אותה כי היא מחוברת באופן מיוחד. התקשרתי ליבואן שענה שאין במלאי ויקח חודש וחצי להזמין וגם יעלה המון. איכשהו בפוקס מצאתי קרוב לעבודה שלי, מעבדת שענים שכזו כמו של פעם - בדירה ישנה עם שענים ותיקים, שמבצעים את כל התיקונים, מהר ובזול.
השארתי את השעון לתיקון וקיבלתי אותו אחרי כמה ימים, מבסוטה עד הגג.
אבל, למחרת כשהתכוונתי לענוד אותו עם הרצועה החדשה, הוא נפל והזכוכית שלו התנפצה. אז עכשיו יש לי שעון שבור עם רצועה חדשה....
הם בטח מחליפים שם גם את הזכוכית....
