את שנת 2020 פתחתי עם שפעת (נראה לי מהשבוע השני של השנה) שהשביתה אותי לשבועיים ולקח לי עוד חודש חודשיים לחזור לעצמי.
אני לא אשכח שבעבודה צחקו עלי ואמרו שיש לי קורונה שאז בדיוק התחילה
כי השתעלתי כמו בן אדם שחולה ב.... ובכן אתם מבינים
סך הכל אם מורידים את ענייני הקורונה זו הייתה שנה לא רעה כל כך
למדתי המון דברים בעבודה
המנהל שלי התחלף ובמקום ווייפר הגיע מנהל אחר שידע להעריך אותי ואת הכישורים שלי
אמנם במהלך השנה ווייפר דאג שיגייסו מישהו במקומי אבל הוא גם דאג שיציעו לי תפקיד אחר במקום
גם זה לא היה רע
עברנו לעבוד מהבית, המשרה שלי הפכה להיות משרת אמון
עם המון ציוד יקר שהגיע מהעבודה אלי וממני לעובדי חברה לאחר התקנות
הייתה תקופה שחששתי לצאת מהבית (יש פה פריצות מפעם לפעם) בגלל הציוד היקר שהיה פה (בשיא היה אצלי ציוד בשווי 120K והבי שלי נראה כמו מחסן)
היו לי המון שידרוגים לדברים שקניתי לבית ולעצמי בעצם.
דברים שהייתי צריכה, לעצמאות שלי פה.
וגם כשעובדים מהבית שמים לב יותר לחסרונם.
כן העבודה מהבית בפעם הזאת הראתה לי שזה לא נורא כל כך לעבוד מהבית
כשעבדתי בצינוק זה היה נוראי מכל הבחינות.
האמת שבזמנו תימללתי את השיחה שהייתה לי עם אריאל (כי הקלטתי אותה), וקראתי את הדברים שוב ממש לאחרונה וזה נשמע כל כך הזוי לקרוא את זה ממרחק של שנתיים. איזה בן אדם נפוח ויהיר! שחושב שהשמש זורחת לו מהתחת! בחיי אני לא מאמינה שהחשבתי אותו אי פעם כחבר/ידיד.
המקום עבודה האחרון שלי היה תיקון לכל כך הרבה דברים מאותה תקופה...
בלימודים סוף סוף נרשמה התקדמות
מבחנים בתקופת הקורונה זה לא כייף בכלל
מה גם שעכשיו האוניברסיטה רוצה שנתקין תוכנת ריגול על המחשב כדי שיוכלו לעקוב אחרינו בזמן המבחן, רק שהתוכנה שהם בחרו מסכנת את כל מה שנמצא על המחשבים האישיים מבחינת אבטחת מידע. ובנוסף זו חדירה לפרטיות.
זה אמנם לא בכל הקורסים ככה אבל זה הכיוון.
כמות ההעתקות שיש היא עצומה אז אני מבינה את הצורך
אבל לא את הבחירה בתוכנה שמסכנת את המחשבים האישיים של הסטודנטים.
אני מבחינתי לחזור לעשות מבחנים בכיתה כמו שצריך
ככה גם אותו ידיד שלי שלא דיבר איתי חודש בגלל שלא עזרתי לו לרמות במבחן, לא יוכל לבקש ממני לעזור לו.
ואם כבר הזכרנו אותו, לאחרונה גיליתי שאם אני אתאמץ ממש אני יכולה לסיים את התואר תוך 3-4 סימסטרים.
הוא פתאום לא סגור על המסלול שהוא רוצה ללמוד (במקור הוא עושה תואר אחר משלי ויש לו כמה קורסים חופפים).
לי לא מתאים עניין הסימן שאלה שלו וגם זה שהוא רוצה לעשות יחד איתי קורסים (להידבק אלי).
כשאמרתי לו שאם אני אקח 3 קורסים בסימסטר אני אוכל לסיים את התואר יותר מהר, הוא עיקם את הפרצוף (כי הוא לוקח רק קורס אחד בסימסטר והשד יודע מתי הוא יסיים את התואר ככה), כמובן שהוא התלונן על זה ובתגובה אמרתי לו שזה לא הוגן לבוא ולהגיד לי תיקחי רק 2 קורסים או אחד כי "לי זה לא מתאים".
דיי, נמאס לי שבכל פעם מישהו אחר נדבק אלי בלימודים של התואר ומעכב אותי.
בכל מקרה הייתה לנו שיחה בו הבהרתי לו את הכוונות שלי.
הוא אמר לי שביאסתי אותו, כי זה אומר שלא נלמד יחד (גם ככה אני לא רוצה ללמוד יחד איתו).
ואז הוא לא דיבר איתי כמה ימים.
מישהו פה שם לב למוטיב חוזר?
האמת שעכשיו זה לא באמת משפיע עלי כמו אז, אז ממש נפגעתי ממנו
עכשיו זה אמנם יפריע לי אם הוא יעלם לי מהחיים, אבל אני כבר לא מתרגשת מההצהרות שלו.
יש לי חבר טוב שבכל פעם שאני מספרת לו על משהו אישי שלי או משהו שקורה לי בעבודה הוא משליך את זה על החיים שלו והעבודה שלו (כאילו שזו מין תחרות "שלי יותר גדול")
כשסיפרתי לו על איך אני מרגישה ביום האחרון שלי של העבודה.
והוא בא ואומר לי שהוא מבין כי גם הוא מרגיש ככה.
ואמרתי לו שהוא לא מבין, כי הוא עובד, אמנם הוא לא מת על העבודה שלו והוא סובל שם
אבל זה לא מרגיש אותו הדבר כמו לעזוב מקום עבודה שאתה אוהב לעבוד עם אנשים שהיה לך נחמד לעבוד איתם ושבסופו של דבר אתה עוזב בגלל החלטה שרירותית של צימצומים (ולא כי הגעת למיצוי בתפקיד או שאמרו לך שאתה לא בסדר).
מפריע לי בכל פעם מחדש שיוצא לי לדבר איתו על דברים שקשורים אלי והוא ישר משליך את זה אליו.
זו לא תחרות או משהו כזה.
ואני יודעת שהמצב שלו בעבודה לא טוב, אבל זה לא אותו הדבר ואפילו לא בר השוואה (חוץ מזה שהוא לא עושה שומדבר כדי לשנות את מצבו בעבודה).
חוץ מזה שאני לא מבינה מה הבעיה לגלות אמפתיה למצב של בן אדם מבלי להשליך את זה על החיים האישיים שלו.
השושנה שלי עדיין לא עזבה
לפחות לא לפי בדיקות הדם שעשיתי
אבל לא חזרתי עם זה לרופא שלי
סביר להניח שאעשה אליו תור טלפוני
בינתיים אני מעדיפה להיות בלי אנטיביוטיקה.
אני מקווה שבינתיים המצב ישתפר והשושנה תעזוב אותי
ולא שאצטרך לחזור לאנטיביוטיקה שוב כי באמת חודשיים הספיקו לי.
שנת 2020 הייתה עבורי שנה של צמיחה והתפתחות
אבל אם אפשר לסכם אותה במשפט אני בהחלט יכולה לקרוא לה wake up calling
מבחינתי בהרבה מאוד תחומים שכל הזמן דחיתי את הטיפול בהם
השושנה, היוותה חלק משמעותי בזה.
כי היא הכריחה אותי לעצור ולעשות שינוי.
את תחילת 2021 התחלתי עם ביטול כרטיס האשראי שלי.
קיבלתי SMS מחברת האשראי על ניסיון לחיוב של 300 אירו בחו"ל.
התקשרתי אליהם כדי לוודא שזה באמת נכון ולא סתם ניסיון עוקץ.
זה אכן היה נכון, ואי לכך ובהתאם לזאת ביטלנו את הכרטיס (והם מוציאים ושולחים אלי חדש).
זה מרגיש מוזר בלי כרטיס אשראי במיוחד בתקופה הזאת שחלק ניכר מהקניות נעשות אונליין.
הנציגה במוקד של חברת האשראי אמרה לי שמזל ששמתי לב לזה כי רוב האנשים מתעלמים ולא יוצרים קשר בכלל!
עוד יגיעו ימים טובים יותר (ולא שעכשיו כל כך גרוע).
