תמונה נדירה: זבוב בא לעולם

וואו! תמונה נדירה ומדהימה של יתושה שעליה ביצים של זבוב טפיל ממשפחת האסטריתיים (Oestridae). אחת הביצים בדיוק בוקעת! לחצו להגדלה. צילום: courtesy of Lary Reeves, ©
האנטומולוג לארי ריווס הצליח לתעד בקיעה של ביצת הזבוב אסטרית האדם, שזחליו טפילים של בני אדם ושל יונקים אחרים
את התמונה המדהימה שבראש הרשומה צילם האנטומולוג לארי ריווס (Reeves), כאשר השתמש בעצמו כפיתיון ליתושים בגיאנה הצרפתית שבדרום אמריקה. במהלך הצילומים הוא שם לב כי היתושה נושאת ביצים של זבוב ממשפחת האסטריתיים (Oestridae) וכי אחת הביצים בוקעת ורימה קטנה מבצבצת מתוכה. זו ככול הנראה התמונה הראשונה המתעדת בקיעה כזו.
קראו עוד
רשומה מהעבר: מופע דראג גרסת הדורסים
לכבוד פורים, רשומה מהעבר על זכרים שמתחפשים לנקבות
זו הרשומה הראשונה שפורסמה בבלוג.
זרון הסוף (Photo credit: Wikipedia)
חלק מהזכרים של העוף הדורס זרוֹן הסוּף מתחפשים לנקבות כדי לחמוק מאלימות
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
זכרים ונקבות של העוף הדורס זרוֹן הסוּף (Circus aeruginosus) נבדלים זה מזה בגודל גופם ובצבע נוצותיהם. תופעה זו קרויה דו-צורתיות זוויגית, והיא קיימת גם בטווסים, בבני אדם, באריות ובבעלי חיים רבים נוספים. אצל זכרי הזרון נוצות הזנב והנוצות הסוככות (coverts) אפורות וקצות הכנפיים שחורים, בעוד לנקבות ראש וכתפיים לבנבנים וגוף חוּם ללא כל גוון אפור. כמו כן, הזכרים קטנים בכ-30% מהנקבות. אך מתברר כי לא כל הזכרים מצייתים לקוד לבוש זה. באוכלוסיית זרוני הסוף במערב צרפת, קרוב ל-40% מהזכרים עוטים במהלך כל חייהם "בגדי נשים" – דהיינו, כסות הנוצות שלהם זהה לזו של הנקבות, וההבדל היחיד ביניהם הוא צבע העיניים: לזכרים בדראג, כמו לזכרים רגילים, קשתית צהובה-לבנה ולנקבות אוכרה-חום.
View original post 369 מילים נוספות
פברואר הבודד, או איפה הרשומות של פברואר?
חודש פברואר היה שקט מהרגיל בבלוג – לא פרסמתי במהלכו אפילו רשומה אחת, לכן רציתי לספר לכם מאוד בקצרה חלק מהדברים שכן עשיתי החודש ושקשורים למדע פופולרי ולתקשורת המדע:
קראו עוד
רק החזק מקנח
תכשירים טבעיים המתיימרים "לחזק את מערכת החיסון" לא עובדים, וטוב שכך
ג'רמי סמואל פאוסט | Slate

צילום: William Brawley, CC-BY.
טיפולים בתסמינים הנגרמים מנגיפי הצטננות מדכאים את תגובותיה הגסות והמגושמות של מערכת החיסון המולדת שלנו, ולא מחזקים אותן.
אם תבחנו את שורות המדפים המוקדשים להצטננות ולשפעת בבתי המרקחת, או תצפו ברופאים מסוימים בטלוויזיה, תפגשו לא מעט מוצרים המתיימרים לחזק את מערכת החיסון שלכם באופן "טבעי". מחקרים שבדקו מוצרים אלה הראו כי הם פלצבו יקר. עם זאת, רבים משוכנעים כי השיקויים האלה יכולים לשמור על בריאותם. מיליוני אנשים הולכים שולל אחר השיווק הידידותי לכאורה (אך למעשה ציני) של מוצרים אלה, ומשלמים ממיטב כספם תמורת "כוסות רוח למת" במקרה הטוב. לכל המאמינים מביניכם (וכן לספקנים המחפשים כמה טיעונים חדשים), שִקלו זאת: חיזוק מערכת החיסון שלכם הוא רעיון גרוע למדי, לאמיתו של דבר. גם לו מוצרי הריפוי והמניעה האלה היו עושים את שהם מתיימרים לעשות, לא הייתם רוצים שיעשו זאת.
קראו עוד
עוד שנה עברה, 2015
סיכום שנת 2015 בבלוג ומחוצה לו
כדור הארץ השלים הקפה נוספת סביב השמש, וכרגיל – כמו במקומות רבים אחרים – זו התקופה לפרסום רשומת סיכום שנה.
תודה לכל הגולשים לבלוג במהלך 2015 וקראו רשומות על טבע, על מדע, על תקשורת המדע ועל מעט נושאים אחרים שמעניינים אותי (לכל הרשומות שפורסמו בשנת 2015: לחצו כאן). לשמחתי גיליתי כי בניגוד לשמועות שמפיצים על גולשי אינטרנט, לקוראי הבלוג אין בעיה עם רשומות ארוכות. כפי שתראו שלוש מתוך חמש הרשומות הנקראות ביותר בבלוג השנה הן רשומות ארוכות למדי. גם הרשומות הנקראות ביותר מעולם בבלוג הן רשומות ארוכות. אני מרוצה 
קראו עוד
קחי טסטוסטרון, נווטי כמו גבר(?)

שושנת רוחות. צילום: marfis75, CC-BY-SA.
יכולות מסוימות הקשורות לתפיסה מרחבית השתפרו בנשים שקיבלו טסטוסטרון
סביר כי כל אחת מהקוראות שמעה בדיחות על יכולת הניווט של נשים, או ספגה ביקורת על יכולות הנהיגה שלה – כמו למשל של שולה נמירוביץ' נמיר הסקסיסטית מהתוכנית "אחד העם 1":
בדיחות אלו כמובן מוגזמות לחלוטין, אולם מוחות של גברים ומוחות של נשים אכן נבדלים זה מזה בתכונות מסוימות. כתוצאה מכך אפשר למצוא הבדלים בין גברים ונשים בשכיחותן של מחלות שונות (אוטיזם נפוץ בהרבה בגברים, נשים פגיעות יותר למחלת אלצהיימר) וכן ביכולות שונות, כגון חלוקת קשב או התמצאות במרחב. עם זאת, ההבדלים הם לרוב זעומים: יש חפיפה גדולה בין "סוגי" המוחות. ההבדלים הם בין מוח ממוצע של גבר לבין מוח ממוצע של אישה, כפי שגבר ממוצע גבוה מאישה ממוצעת, אך יש חפיפה גדולה בגבהים של המינים.
קראו עוד
מרפואה סינית מסורתית לרפואה אמיתית ולפרס נובל
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2015 יוענק היום לחוקרת הסינית טו יויו על פיתוח תרופה נגד מלריה מצמח המרפא לענה חד שנתית
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

טו יויו גילתה בעזרת ספרים סיניים עתיקים את הצמח לענה חד שנתית. לאחר שנות עבודה רבות היא הפיקה ממנו תרופה נגד מלריה. צילום: © The Nobel Assembly at Karolinska Institutet, מתוך אתר פרס נובל.
"לפי הגדרה", אני מתחיל,
"רפואה אלטרנטיבית," אני ממשיך,
"או שלא הוכחה כיעילה,
או שהוכחה כלא יעילה.
את יודעת איך קוראים לרפואה אלטרנטיבית
שהוכחה כיעילה?
רפואה."
ב-5 באוקטובר 2015 הוכרז כי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יוענק השנה לשלושה חוקרים שגילו ופיתחו תרופות נגד טפילים. פרופ' וויליאם קמפבל ופרופ' סאטוֹשי אוֹמוּרה יחלקו מחצית מהפרס על גילוי האברמקטינים – חומרים בעלי פעילות נגד נמטודות (תולעים נימיות או תולעים עגולות) טפיליות – ועל פיתוח נגזרות סינתטיות של חומרים אלו. המחצית השנייה של הפרס תוענק לפרופ' טוּ יוּיוּ (屠, Tu) על גילוי ובידוד החומר ארטֶמיסינין לטיפול במלריה.
קראו עוד
