והספינה שטה

איזו מילה נהדרת היא המילה 'תגובה'. ראשית, היא מראה לנו שאנחנו לא לבד בעולם – יש כוחות טבע ויצורים חיים נוספים שם מלבדנו, שפועלים עלינו, ומזמינים אותנו להגיב אליהם.

ושנית, היא מאפשרת לנו לבחור מתוך קשת אינסופית של אפשרויות, איזה תוכן אנחנו רוצים לצקת לתוכה – כיצד להגיב.

ומכאן והלאה, זה תלוי רק בנו.

אשה צעירה ויפה מלטפת כלב. שמש הסתיו הרכה מפזרת כתמים של אור וצל בין שולחנותיו העגולים של בית הקפה. אצבעותיה העדינות מונחות בקלילות על פרוותו של הכלב הגדול, במגע דק מן הדק שאני מכיר היטב. פניה המשורטטות, שסוודר הגולף הורוד שלה הולם אותם כל כך, קפואות בהבעה של הנאה וריכוז. המקום אחר מאוד אבל זו היא. זאת הבת שלי.

היה לי לילה מּלא בחלומות מייסרים. לא ממש סיוטים – כי התחושה הדומיננטית שהם עוררו בי לא הייתה פחד, אלא בושה: חלמתי שאני נמצא בסיטואציות לא נעימות ומביכות, שאני נכשל ומבוייש וכולם לועגים לי, וייחלתי להתעורר כבר.

ואז באה האזעקה.

א

הבת פסעה במהירות ובקוצר-רוח. החצאית, הגופיה ומשקפי-השמש פילחו את האוויר. רק המבטים העצבניים ששילחה מדי פעם לאחור רמזו על כך ששתי הנפשות שהשתרכו במרחק כמה מטרים קשורות אליה בצורה כלשהי. הזקן הדומם בכיסא הגלגלים והעובד הסיעודי ההודי שדחף אותו.

ב

ידעתי שיש סוכה מאחורי השיחים, אבל שמעתי את קולות הילדים שבה עוד לפני שראיתי אותה. הם שרו בקולות דקים ומהוססים – רוצים מאוד להאמין אבל לא לגמרי בטוחים:

ישראל, בטח בהשם

עזרם ומגינם הוא

ג

אני כותב את הדברים האלה מיד אחרי שקרו – יושב על ספסל וממתין למישהו. הזבובים עטים על בשר רגליי וידיי החשופות. אני מגרש אותם ללא הרף ומרגיש חי מאוד.

גם בערבות הסוואנה של הנפש

אורבים הטורפים ובוחנים

שמא נחלשת מעט האם

זו אכן צליעה קלה שם

ברגל שמאל מזכרת

לפצע נושן בלבך

שהנה זה שב ונפתח

אדם יושב על הספה וכותב

הוא בעולם

והעולם בו

ואין דבר

זולתו

אלה שעות אחר הצהריים של ערב יום כיפור. הרחוב שקט, ירח חיוור מקדים ומציץ מן החלון והמים רוחשים בסיר לקראת הסעודה המפסקת. עוד מעט תרד עלינו השלווה המוכרת.

לא השנה.

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:
ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:
ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:
ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:
ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:
ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

מה נשתנה ראש השנה הזה

מכל ראשי השנים

שבכל ראשי השנים

הבוקר שקט ונוצץ

באורו העז של הסתיו

ויונים עוטות-טלית

מתעופפות בנועם-התכלת

השנה הזו

השנה הזו

שורשי אוויר באור

פנס רחוב

ערב סתיו

שנה טובה!