כתבות שלי מכלי תקשורת מגוונים (לרבות ׳עובדה׳, ׳כלכליסט׳ ואפילו רדיו הר הצופים שינוח על משכבו בשלום). הקישורים ייקחו אתכם לשמה.
* לשלל פרסומים חדשים באתר ׳מאה ימים של שקיפות׳
* להוכחה שכל המפלגות על הכוונת
פינות וידאו, לרבות הפינה הג׳ון אוליברית
מפת האינטרסים -פינה קבועה בערוץ הכנסת *
'כתבות ב'הארץ *
מיוחדים מהעבר: הלוביסטים והטיסות המפנקות – כך רצחו את חוק הפרוות, איך זוכים לברכה מרה״מ? בתוך חוג הבית של מנואל טרכטנברג עם האלפיון העליון. הדייטים של נתניהו עם תשובה. איך פרס (לא) ויתר על כספי ציבור.

המיזם בדירוג 100 המשפיעים של "גלובס" ב-2016
ההקלטות הראשונות של כחלון, תרגיל השכר של גדעון סער, הקשרים הצפופים בין יו״ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן והלוביסטית עפרה שקד, וניתוח ראשוני של הוצאות משרדי הממשלה. חשיפת ההסכם הקואליציוני במוסדות הלאומיים
2014: היכן מגייסים חברי הכנסת תרומות, החגיגה של פירון, תחקיר על מפעל הפיס, ועל הספארי של שגריר ישראל ארתור לנק בתכנית של יעקב אילון 'אקונומיקה'. פירוט מלא למטה
מאמר: האם כלי התקשורת צריכים לאמץ אמות מידה ציבוריות? (פורסם ב׳העין השביעית׳)
מה לעזאזל עושים חברי הכנסת היושבים בספסלים האחוריים? (פורסם ב׳ליברל׳)
העורף מתגייס למלחמה – גם בגלל שהוא מובטל (עם טל שניידר. צוק איתן)
סרט מבוגרים: איך נראתה החזרה הזמנית להורים (ynet)
ככה ישראל היום מחסל את מתחריו, וגם איזה עיתון חביב על עובדי משרד רה״מ? (העין השביעית)
כתבות בתכנית 'עובדה' (בהן תחקיר על חברות הגז ומכון התקנים, ופרופיל של שמואל דכנר)
היילייט מהכנסת: הגלידה של ביבי. ה'מדריך' – טור סאטירי שעסק בדרכים להגברת ניגודי העניינים של הח"כים וסקר על הדרך מגוון 'שחיתויות חוקיות'
* בונוס: כתבה לא שלי על עלילות נחמן שי
בתי ראש הממשלה
כל אנשי המעון – סדרת תחקירים שהציגו לראשונה אי פעם את הבזבוזים במעון ראש הממשלה הרשמי ובשני בתיו הנוספים – לרבות חשיפת פרשת הגלידה. בעקבות הכתבה בוטל התקציב שהוקצה לה ונחשף ניגוד עניינים של שרה נתניהו.
המאבק לפרסום הנתונים החל ב-2010 – והחשיפה הראשונה פורסמה ב-2011. שנתיים מאוחר יותר הצטרפה התנועה לחופש המידע. ב-2013 עלתה הסוגיה לסדר היום, והובילה לבדיקת מבקר המדינה, לרבות גילויים נוספים של הסתרת נוהל ההוצאות האישיות של ראש הממשלה. הנוהל נחשף חרף ניסיון ההסתרה
מאחורי הקלעים של הכתבות ופרסום ראשון של הוצאות בית הנשיא
עליית השדלנים
מפת הלחצים הלאומית- מעקב סמוי שארך כחודש על פעילות הלוביסטים של החברות הגדולות במשכן
כיצד גופים הממומנים על ידינו גם מעסיקים שדלנים: גם המוסדות הציבוריים התמכרו ללוביזם, והקשר לסל הבריאות: חולים שאין להם מימון ללובינג ימותו.
כתבות שפענחו את האינטרסים מאחורי ההצעות, את 'המושכים בחוקים'. מקרה בוחן: ידיעה שחשפה את המניע מאחורי חוק להתקנת צגים אלקטרוניים. בעקבות החשיפה –החוק הוקפא, ובהמשך הדרך יוזם החוק הוזמן לעבוד ב-IDB שהייתה צפויה לגרוף ממנו רווחים
שקיפות
כך מסתירים מידע: תחקיר שהציג את הצמתים הקריטיים בהליך קבלת ההחלטות בישראל בהם מושלת אי־שקיפות המאפשרת לנבחרי הציבור לקדם מדיניות ללא מתן דין וחשבון. המבקר התייחס לכתבה.
הקשר בין העלאת אחוז החסימה להצפת המשכן בח״כים חובבי אפילה (פורסם במגפון)
דירוג הדוברים – מהלך לבחינת התנהלותם של דוברי ממשלת ישראל. הפירסום הוביל בשנה האחרונה לשינוי גישה של כמה מהם, בעיקר אלו שדורגו במקום נמוך, כך שניאותו לספק מידע מהמגירות הממשלתיות האפילות, והתחילו לסמס (ולא למסמס) לעיתונאים.
דירוג המשרדים ל-2015 – 960 עיתונאים דירגו לבקשתנו את משרדי הממשלה האפלים והשקופים ביותר
ביקורת על התיאבון הממשלתי להסתרת מידע –טור שמפרט את חוסר השקיפות במסדרונות השלטון.
פנייה תקדימית לחשיפת לוחות הפגישות של השרים: כתבה ראשונית שעסקה בלו"ז השרים בלי תיק גילתה – איך מייצרים שקט תעשייתי בממשלה? ובהמשך מעקב אחרי ח"כים שמסרבים לחשוף את הלו"ז שלהם דוגמת שלי יחימוביץ', והפניית זרקור לסירוב לחשוף את שמות המבקרים במעון ראש הממשלה.
מבט על ניגודי עניינים הנוצרים עקב היעדר שקיפות: למשל דרישה מח"כים המשקיעים בסתר בבורסה לפרסם את תיקי ההשקעות, ולחשוף את הצהרות ההון שלהם.
בעקבות הכתבה ח"כ אילן גילאון מקדם חקיקה שתחייב את חברי ועדת הכספים לדווח על סחר במניות.
שינוי נהלי הכנסת כך שיפורסמו לציבור הרחב הלשכות החוץ פרלמנטריות, זאת
בעקבות תחקיר שטח שבו ביקרנו וחקרנו את עשרות לשכות הח"כים ברחבי הארץ.
חשיפת דוחות – בשיתוף שאול אמסטרדמסקי – שמתארים את מדיניות גביית המס המעוותת של ממשלות ישראל, ומסבירים כמה נושא בנטל המאיון העליון. הדוחות גובשו באוצר אך נגנזו עקב חשש מנזק תדמיתי.
שיתוף פעולה של 'כלכליסט' עם העמותה 'הסדנא לידע ציבורי' כדי לאפשר לגולשים לנתח בעצמם את תקציב המדינה לשנים 2013-4.
בימים אלו, אגב, מקודם פיילוט לדירוג השקיפות של משרדי המשלה עם "התנועה לחופש המידע"
כספי ציבור

אני וכרמל שאמה בוועדת הכלכלה
בדיקות ששרטטו את החובבנות בה לעיתים מנותבים כספי הציבור. למשל: כיצד בבית הנשיא בו משל שמעון פרס 'השאילו' 250 אלף שקל מתקציבו של נשיא שנפטר, תאוות הפרסום היקרה של השרים – מעבר למערכי דוברות, כיצד הציבור מממן את תשוקתם לפרסום, השימוש המופרז של יו"ר הכנסת בדימוס במיני-בר, צ'ופרים לאנשי המשמר בניגוד לחוק, וטור בבלוג על ההתעקשות של נבחרי ציבור למצות את זכויותיהם, עד השקל האחרון.
רצף טורים בשם הנה הכסף שבחן לאילו כיסים זורם התקציב. דוגמאות: לסבסוד האחים עופר, ולשימוש סקטוראלי בעיזבונות שהורשו למדינה.
חשיפת הדוח המרתיח של האוצר על השחיתויות ברשת החינוך של ש"ס
הבדיקה המקיפה ביותר על מינויים פוליטיים בחברות הממשלתיות. חשיפת ההליך בו הובאה למנוחות היוזמה לחסל את מפעל הג'ובים האדיר הזה.
מאחורי הקלעים, ניתוחים ומיפויי אינטרסים
גילוי איך נקברה יוזמה אחרת: לעגן לשרים קוד אתי מחייב על ידי שר המשפטים יעקב נאמן. הקוד החיוור שהציע נאמן סוכל, והנושא נותר כיום תלוי ועומד.
ניסיון למתן הטבות פרסונאליות: למשל, כיצד שר הפנים הקודם אלי ישי נכשל בניסיונו 'לתפור' פנסיה מוגדלת למקורבו או מתן הפטור בסתר מארנונה לישיבות והעלאת שכר הרבנים.
ניתוחים – עלות המנגנון לשירותי דת שיצרה ש"ס והאלטרנטיבות אליו. המשרדים הממשלתיים שאפשר לבטל, וכתבות שהראו שוב ושוב את התפשטות ההפרטה במשרדי הממשלה – כיצד הייעוץ המשפטי, רואי החשבון שמוודאים את תקינות הפריימריס ואף כתיבת תגובות למבקר – הכל חולץ מידי המדינה והועברו ליועצים חיצוניים, חרף סכנה לניגודי עניינים.
בדיקות עומק במשכן
ניתוח ראשון מסוגו של תקציב קשר עם הציבור של חברי הכנסת, על פני קדנציה שלמה ופילוח שמסביר מדוע האופוזיציה כושלת בתפקידה. פרצה קוראת לתורם – טור שחשף את הקלות בה ניתן לרכוש ח"כים.
עוזרים פרלמנטאריים: כתבה שגילתה את הפטנט של הח"כים: שלושה עוזרים במחיר של שניים. הנהלים שונו בעקבות החשיפה.
'משרתיהם של שני אדונים'– תחקיר שחשף כיצד העוזרים משלימים הכנסה. בעקבות הכתבה היועמ"ש של הכנסת ניסח תקנון חדש אולם חברי הכנסת סירבו לאשרו.
חשיפת פניהם של כלבי השמירה הדמוקרטיים מחד ושל אלו שמתווים את המדיניות הכלכלית מאידך:
נערי האוצר החדשים, יועצי נתניהו – אנשי המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, והפקידים מאחורי מדיניות הדיור הממשלתית.
מצד שני מתן במה לגופים כמו הסדנא לידע ציבורי- החבר'ה שמפתחים מאגרי מידע שמקלים על הציבור לפקח על השלטון, או המשמר החברתי– גוף שמשמש במשכן תזכורת נושמת לקריאה לצדק חברתי.
ובכלל כיצד ניתן 'להפוך את הפרדיגמה' ולערב את הציבור בנעשה גם לאחר הבחירות
————————————————————————————
כתבות עבר
ynet ; לשנות סטטוס לסינגל: פרידה נוסח פייסבוק
Themarker: למה אני לא רוצה להיות חבר של זיו קורן, דור התסכול. האינטרנט כנושא שיחה, על אנטישמיות ופייסבוק בספרד, האתר שמחליף את הקירות בשירותים
ירושלמי: ראיון עם הג'ירפות (וכתבות רבות ומשעשעות בהארד קופי).
Canvassing For Obama – מהשנה שלי בקנדה
Tomer Avital – תומר אביטל



פינגבק: קישורים- שירה, כתבות ושחוקים | תומר אביטל
פינגבק: המושכים בחוקים: מה שמחכה לח"כים במושב הקיץ | תומר אביטל
פינגבק: המושכים בחוקים: מה שמחכה לח"כים במושב הקיץ | תומר אביטל
פינגבק: המושכים בחוקים: מה שמחכה לח"כים במושב הקיץ | תומר אביטל
פינגבק: למה כדאי לפעמים להחליף סַפָּר – מאחורי הקלעים של 5 כתבות | תומר אביטל
פינגבק: מהממשלה לטייקוניה – גרסת העיתונות | תומר אביטל
פינגבק: ככה השקיפות תציל את אמון הציבור בתקשורת הישראלית | תומר אביטל
פינגבק: איפה לעזאזל חברי הכנסת? הטיסות המפגרות, ההעדרויות האינסופיות והשאלה אליכם | תומר אביטל
פינגבק: תומר אביטל | פוטוסוגסטיה
פינגבק: למה כדאי לפעמים להחליף סַפָּר – מאחורי הקלעים של 5 כתבות | תומר אביטל
פינגבק: אין מפלגות נקיות ואין פרות קדושות – כלל הנבחרים על הכוונת. להוכחה: | תומר אביטל
פינגבק: אין מפלגות נקיות ואין פרות קדושות – כולם תחת זכוכית מגדלת. להוכחה: | תומר אביטל