עץ שני עמודים ושני אנשים ברפיח על גבול העת החדשה - תחקיר תמונה בין מצרים העתיקה לישראל היום, בין מנדט לפירמאן דרך רומי ויוון, ממרכבות פלישתים ופרשי האנזק ושיירות גמלים ופילים וטנק, בדרך הורוס על פרשת דרכים ועתים, בפתחת רפיח ובפתחת עידן. עמדו עד לא מזמן, שני עמודי שיש עתיקים ועץ דומים זקן, ליד באר... להמשיך לקרוא ←
החלוץ שהיה לאגדה שכוּחה ונקמת סוס הפרא של הפקיד
מרדכי בן-צבי קצפ הקורבן הראשון בחוות כנרת
בואנה אבל איזה רזולוציה
נהרות של להג שנשפך מהאזנים וקצף בכל מקום על השפתיים על הקיר קורא הקול באינץ' גדול וגל גדות והן צוחקות שבא לבכות זה רק בידור קצת שחרור אסקפיזם לא יותר שסתום ללחץ מגהץ אדים כאן מייצרים עיוורים נרצים מגיש הכסף קוקסינל המנחה זונה להפקה נחש לוחש לה מעמוד לתוך שידרה על הספה תותח יורה אז... להמשיך לקרוא ←
אל-שריעה אהובתי
בטבריה ישנה אגדה בת מאה על סירת קיטור עותומנית טבועה אומרים שכשהבריטים כבשו והטורקים ברחו וגם ס'מח נפלה שממש לקראת סוף המלחמה, ההיא הגדולה ולימים הראשונה על סיפונה הם ברחו וגם שמו תיבה ובה מטבעות של זהב משכורות של טורבן לחייליו. וגם מקלע לקרב מגידו הגיע הנרי אדמונד, לימים ויסקונט ועוד בחייו רחוב גדודיו נתקלו... להמשיך לקרוא ←
טקסטונומיה
כשרוח מערב למזרח נשבה, נזקף יוסף וכך קרא אל מול החבל, לפני מאה, בדמשק, והייתה גם מצלמה משטר מוכתר בקשיש יוחלף! אמר וכך קרה. לא חלפה שנה וצבאות הבריט נידפו חיילות טורבן חייל שחור מוכה מלכת לבן, סיפור ישן השייח ברח, ו'אללה ירחמו' אחר כך, וגם על מי שלא שכח. בא עידן של מבואה, מהדקים... להמשיך לקרוא ←
מאבק על קוצו של יו"ד.. או מהומה רבה על חולם חסר
קָמֶץ־אַלֶף: אָ! דקדקן פסק מילה קיפד ראשו של 'קמץ או' כך שיננו ה'אינגלעך' אלף-בית בצליל ואות. מן ה'חיידר' צא בחוץ חולם חסר לו, בעברית אוי גוועלט! אם קריאה?! נימולה יידיש-קייעט כמו בברית. נגנזה לה אשכנז כעורלה מדת משה מה שלי זיכרון הסבתא שם יש קִינְדֶערְלֶעך שרים משמורת עד, ימות משיח בחדרי החרדים. בסעד מרום ולזכר... להמשיך לקרוא ←
לילה עירוני
שקיעה כסופה בין השמשות ורחוב כפס מתחת בניינים מזכוכית תעתוע מראות מדרכת נתונים קולחת רחובות המתכת צורן וברזל מרגיש כמו חלום שחלם דניאל דמדומים בכסוף מגדלים מבבל מגרסת מידע קודחת חשבתי פתאום על ציון שבלב אריה לא שואג חתלתול מייבב ומה יעשה מול זכוכית ומתכת חומרת הפלדה ונחושת הרשת ברזל מזוגג פחיות עם שכל אחוזי-סוללה... להמשיך לקרוא ←
בכיה לנהרות
אדם שחור כמו דם באבן במדבר ציה מקדמת ההר ועדן קלף או נהריים לב אדום תקווה דרור יקרא נפשו פועמת אין בו שקט הומיה חוצה נהר אל היבשת היא נוגשת כמו השמש בחימה שם יחלוץ כל שד וילד תוצרתו ממרח גבינה בורגרונים בדבש פלפלת ובטעם במבה אדומה שטוף מאור בהיר העור שעון העיר רוחשת סובי... להמשיך לקרוא ←
סיפורי שואה לפני השינה
ביום השואה בכתה ז', במקום ביה"ס נסעתי עם אבא לת"א לקנות ציוד פיתוח שחור לבן לחדר חושך מכסף מהבר מצווה, נורא רציתי. אבא בטח דיבר עם יונצ׳י קודם, ה'דוד' הצלם שגם צילם להם בחתונה, הוא לא היה באמת ממש דוד אבל זה מה שהיה. הסתובבנו בין חנויות הצילום באלנבי מתחת למוגרבי, את זו שבה קנינו... להמשיך לקרוא ←
יענק'ל מיט די ליולקע
סבתא 'מאמע' לו קראה ׳מיט די ליולקע׳ יענק׳ל פוץלוחץ חזק מועך ת׳יד, יענק׳ל פוץ יענק׳ל פוץמדי פעם הפתעה.. דפיקה בדלת, לחיצהבלי ממתק אולי צביטה.. מיט די ליולקע יענק׳ל פוץברבקל׳ה היה בוגד.. יענק׳ל פוץ יענק׳ל פוץחור במצח מתש"ח וכשדיבר מוחו רטטתמיד בוולבו ישנה, מיט די ליולקע יענק׳ל פוץ.היה באצ"ל ואת בגין הם החביאו אצל רבקה בארון'המוקיון'..... להמשיך לקרוא ←
מעשה בשושנה
בסידורים האחרונים עם פינוי הבית ניגשתי לטפל בשושנים. בערב קודם עוד מילאתי את הגומות כמו פעם, הפעם כדי לרכך את האדמה. כמה חודשים קודם ההורים הודיעו חגיגית בטלפון ׳מכרנו את הבית׳ ומאותו הרגע טיפלתי בכל נושאי המכירה, קניה והמעבר, 'אבא רצה' בסופו אמא הודתה. וכך, כתליין העורך את סידורי תלייתו השתדלתי לעשות את הכל כשורה.... להמשיך לקרוא ←
למה בכתה אמא
היא עמדה במטבח וברדיו הישן היה שיר ישן בכי שקט, קטן, אבל ראיתי. אמא מה קרה? 'אוי, זה שום דבר'.. ואמרה משהו על אחיה שאיננו ועל אביה ואמה ושכל אחד ו'הפעקאלע' שלו.. סיכמה. גם הזמן חלף מהר כמו שאמרה ודמעה מחניקה ומועקה קורה שמלוות שיר ישן שבא כשאתה לא מוכן בשקט, ברדיו, במטבח. וילדה ששואלת..... להמשיך לקרוא ←
זיכרון שמור בזיכרון יעקב
בית הפקידות, זיכרון יעקב זיכרון שמור בזיכרון יעקב זר לא ירגיש, נעים ושקט במדרחוב הבתים יפים ומשופצים נוספו קירות ומזגנים ונסתמו סדקים. בלילות התנים, רוחות בעצים והשלטים מונחים מתחת לפנסים. היין מתיישן במרתפים קרירים בציר מצינה מאיר וטוב לסיפורי רפאים גם בלי בקבוקים. ריקוד פנינה, מיתה משונה משכב שרתינו מנוחת אילמים. זיכרון פקידות בזיכרון יעקב... להמשיך לקרוא ←
6 ימים בחודש ה6 בשנת 67 של המאה ה20 מחצית 2
מלחמה: 1 ישראל: 779 נהרגו, 2,593 נפצעו, 15 שבויים 46 מטוסי קרב ומטוסים אחרים (נתונים רשמיים) סוריה, מצרים, ירדן, עירק ומשלחות צבאיות מטעם ארצות ערב: 21,000 נהרגו, 45,000 נפצעו, 6,000 שבויים 451 מטוסי קרב (נתונים רשמיים). הנתונים מויקיפדיה בעברית מיום שישי ה 5 ל 5 בשנת 17 במאה ה 21 מחצית 1, 50 שנים למלחמה.... להמשיך לקרוא ←
דברים שאומרים..
כשהופכים להורים.. אומרים אי אפשר להסביר.. במילה אחת. זה הרבה! ובקצרה.. להלן, תקווה וחשש, נזלת גדולה, חיתול ונשיקה, חיבוק אהבה ואשמה. אמרתי הרבה? הרבה מטלה! את ליבך תוציא, ותשים במעיל שיוריד ברחוב, מתרוצץ מביה"ס לחבר. גם אוצר, אך פחות, דאגה של אחר.. ויחזור ויאכל ויכעס, במקום הסבר וזה כי נזכרתי שתמיד אומרים שזר לא ידע.... להמשיך לקרוא ←
טוב שלא נהרגתי
טוב שלא נהרגתי במלחמה או במילואים את זה היום אני יודע כשאראה אותנו בטקסים בבגדים יפים ומסורקים היום כולם ילדים טובים גם הגיבורים וגם הפחדנים היום לדגל מתייצבים אני זוכר היטב טעם נעורים ולכן אני יודע שלא הייתי מסכים ולא הייתי הולך אפילו לצופים אם הייתי יודע שכך פני הדברים באים ובוכים ובערב חוגגים ועד... להמשיך לקרוא ←
ביום הזיכרון
ביום הזיכרון נלבש לבן ונענוד סרט כחול עם מגן דוד על החזה או מעל. בספרי מדינה שמורה הגדרה לגוון. אבל לרקע כתוב רק לבן נלך לכיכר או לבית הספר הקרוב נעמוד בצפירה בראש מורכן או מורם. כמו ביום השואה ומאז ימי אדם כמו יצחק ואברהם. חשוב הטקס מן הקרבן
אמנות; הגדרה
מבע סמלי ואסתטי של רגש. פרמטר יחיד; נחמה מקור ראשוני; זעקת כאב מזה אסתטי? אין הגדרה הזין רק שהחרא הזה טוב.. ובלי מוצא אבל היי, צמצמתי שורה!
אמנות; הגדרה
היא תמונה היא ראי של כאב אנושי היא תחבושת עלה רך ורטוב היא תקל לדקה, תשחרר אנחה היא קרח על גרד תמידי ותמשיך ליומך, קטנות וגדולות תספרי עודף באמצע רחוב. מבט מלווה שעון מורה ערב. לא לילה אבל נגמר כבר היום
הוא הלך בשדות והמשיך עם הכלבים
הוא חי בהרים הוא בשולי הערים הוא הזקן שבמורד הרחוב. קולו רעמים בבוקר בהיר נביא זעם בשערי ניצחון. מדיו טלאים לשון דורבנות הוא זה שתאהבו לשנוא בגינוני קיפודים ואף נשרים זקנו תיל על פני תוכחות. מבטו רחוק, כנשוך כלב ערבות פרש לארזי הצפון, כשברק בעיניו הפנה את הגב ונעלם בשורת העצים ילדים יפחדו אנשים ידברו... להמשיך לקרוא ←
עסקית צהריים
אדמה רוח וים כל טוב הטבע כל מה שחשוב לאדם. הכל בצלחת אחת מוגש מוכן. מכבדים אשראי ומזומן.
דונה קובה
דונה קובה נשואה לשניים כמו בסרט הזה.. קובה של גברים כמו קסטרו וצ'ה. מהלווית הקומנדנט חזרה עם הדוד הלא רזה. כשהיית של גווארה היה לך זין מברזל! וביצים של פלדה מפידל מילפ"ית אקזוטית, מה תצפה? בוטוקס לפנים וסיליקון לחזה. Eretz-Catit Eretz-Gat
משלוח אחרון מרמות השרון
קחו פרח של טיסה במקום משלוח טיולי כיתה. תנו לו איזה "F" אחד חדש כמו שהגיע, בלי דגל בלי צביעה. סגסוגת מעודכנת, לעילא ולקטילה. לימינו תצלום של בחורה, לא סמל! עוד לא קיבל דרגה אחד יפה, שחצן, שקיבל הכל בקלות, אחד חרא, בן של זונה תנו לו שיקרע לאושוויץ את הצורה! לא זכר, לא נעליים,... להמשיך לקרוא ←
יודע אני ימיני ושמאלי
לא יודע ממתי אך תמיד הייתי שמאלי. שמאלי אך לא איטר ימיני. ביד שמאל אני כותב מאז שאני זוכר את עצמי. אך כל השאר ביד ימין. באמת.. זה סיפור אמיתי. כששיחקתי בכדור וכשעשיתי 'פיו' ברובה. וגם בטניס, ארבעה שיעורים ושבועיים ימים, יד ימין מחזיקה במחבט. כך בצבא וגם במשחקי מחשב, תמיד רק ימין על ההדק,... להמשיך לקרוא ←
שאלת מורשת בשיעור חשבון
שמי הוא דור, דור שׂני, ופניו זה אני. אדום סגרירי זהו שמי השני, ומיליון יתומים הם לי הפרטי כמה אם כך יהיו לבתי? אקרא לה אם כן ישראלה, כמו ארצה, וארצי. אז כמה עכשיו זה יוצא לה?
ספרי לי ארץ
ספרי לי ארץ, סיפורי חלוצים ספרי לי שוב עלילות גיבורים ספרי איך אנו באנו, ופה נשארים על פן וזייד ומעשה אלכסנדרונים ספרי לי סיפור לפני השינה ומורה לילדים תדקלם בכיתה. ספרו ביצות וקדחת ומחרשה אקליפטוס ובית וילדה קטנה. ספרו שאנו משמרת לאדמה ספרו כי לנו היא, ולנו חיכתה ועל חלום העמק והפרחת השממה ספרי כבר... להמשיך לקרוא ←
מלך השכונה
בריון, בן של פטרון, מסתובב בשכונה עם החזה מורם. נותן הוראות, מצהיר הכחשות, ובעיקר יודע מה צריך לעשות כל שכונה וגורלה בידי תרנגול קטן עם ביצה גדולה. מי שמדבר את הדיבור והולך את ההליכה, כולם חושבים שזה מוצדק. ככל שהשכונה יותר גדולה כך גם מצב הביצה, שעליה יושב תרנגול קטן למשמר. קטן, אך עם ביצה... להמשיך לקרוא ←
משושה וצהוב וחד בקצה
אני רוצה לכתוב בעיפרון. לא במקלדת. רק בעיפרון. אקח עיפרון צהוב ישן ומחדד מתכת כבד. ואת חודו אחדד, עד שיהיה כל כך חד. חד ומדויק בקצה עד כדי כך. שאם ארים את היד האוויר ישמיע גניחה. וידקור גם את כנפי השכינה. Blind pencil seller 1900 Library of Congress Eretz katit Eretz Gat
מחור למכורה בקצרה וחד משמע
בארץ 'אנו באנו' שבו בנים לאמץ מכורה, וארמון לה בנו בחולות עזובה. מורשת צדקנו קצרה וברורה, תנ"ך גלות שואה תקומה! כשבאנו הקפה היה חם, והבית שממה, הלכה! או שברחה או שנשארה בחצר.. בסוף הזיזו את הגדר. לא התרחקה לא רצתה לוותר, אז בואי, צריך לסדר ולנקות לבנות עוד תקומה. ליתר ביטחון, לך תדע כבר קרה!... להמשיך לקרוא ←
שיר שכאבתי על חאלב
Anatolian refugees, Aleppo, Syria [1915-1916]