רשומות

פוסט ישן על דירות. נכתב בספטמבר 2006

ברוח מעבר הדירה הנוכחי של הבלוג נתקלתי בפוסט הזה. משעשע לחזור לשם. כשהפוסט נכתב בספטמבר 2006 התחלנו לארוז את הדירה שגרנו בה וכל זה חודש אחרי הלידה. סביר להניח שהפוסט נכתב ביד אחת.

עברתי דירה כמה פעמים בחיי . אני זוכרת תמיד את זה כחוויה מרגשת שמחה ועצובה.
אני זוכרת  את הסקרנות שבגילוי סביבה חדשה את המפגש המחודש עם חפצים אבודים ואת הצביטה הקלה של המעבר ליד הבית הישן והידיעה שגרים בו אנשים אחרים שמסדרים את הדירה אחרת.
יש במעבר סוג של פרידה מתקופה מסויימת.
בדירה הנוכחית אנחנו גרים כזוג כמעט 7 שנים. יש משהו מאד סמלי בתאריך הכניסה כי נכנסנו אליה בראשון בינואר 2000. אנחנו ניכנס לדירה החדשה בראשון לינואר 2007.
הדירה האומנוצ'ית
הדירה לפני הנוכחית היא הדירה הראשונה שלי מחוץ לבית עם שותפים. עברתי אליה ביום של ליקוי חמה. התאהבתי בחדר הענק והצהוב מאד שהיה חדרי (ירשתי אותו מסטודנט למשחק שאחרי כמה שנים ראיתי אותו בפרסומת נידחת*). הרגשתי גם מאד אומנותית בבית עם רצפה מצויירת ותקרה גבוהה עם שותפה שלמדה באקדמיה למוסיקה והייתה עושה תרגילי פיתוח קול. (אחרי חודש התחשק לי לידות בה את המגפיים הנאציים והא…
כבר 13 שנים שאני חלק מעולם הבלוגים. בהתחלה רק קראתי והתפעלתי מכמות האנשים המגניבים שיודעים לכתוב שקיימת בעולם ואז יום אחד הבנתי שגם לי יש מה להגיד והתחלתי לכתוב בלי לחשוב יותר מדי על כך שגם אותי קוראים. פתחתי בלוג בשנה של מהפכים בחיי. עבודה חדשה, היריון חדש, נישואים וקניית דירה. בשנה אחת הפכתי מנערה לאישה וזאת למרות שהייתי כבר בת 30. הרבה דברים התבהרו בשנה זו . אני כותבת בלוג כבר 12 שנה ובטוחה שהכול יישאר לנצח כי זה אנושי להדחיק מוות ולפני כמה ימים אני מגלה שגם פה אין נצח. ישראבלוג. הפלטפורמה שהייתה הבית הוירטואלי שלי ושל רבים אחרים תיסגר. בכל זאת 12 שנה עוזרות לאדם לקבל פרופורציות לחיים אז הבנתי שאני מתחילה להיפרד מחלק דיגיטלי מסוים מחיי. 12 שנה כי זו דרכו של עולם אבל ברור לי שהפרידה  תהיה יפה. ובכמה ימים האלה אני מגלה הפתעות מגניבות כמו הידיעה שהקהילה הנאמנה של הבלוגרים שהייתי חלק ממנה ממשיכה להיות קהילה ושרבים ורבות מחברי הפייסבוק  שלי שאת חלקם פגשתי גם מחוץ לבלוגוספירה נשארים. והשיא היה שבעקבות יוזמה נפלאה של מעיין אלכסנדר הספרייה הלאומית תגבה את התכנים של ישראבלוג שאני וחברי חלק מהיו…