עָבַד עָלַי הַכֶּלַח. הוּא
צִנֵּן בִּי קֶרַח
שֶׁאֵינוֹ מַחֲזִיק מַיִם.

אתה שוכח. אין לי מה להציע. הנפש שלי מתרועעת עם שדים ועם מכשפות, הקליפה שלי מסובבת ראשים ושוברת מפרקות. אני בונה בתים על קרקעות שאינן בבעלותי; עציצי פרחים וצמחי תבלין הם הדבר הכי חי שתמצא שם. אולי כמה נמלים על השיש, אולי זבובה באפיסת כוחות מדדה בין חריצי מרצפות. למקרה שאתה רעב, במקרר יש עוגת קצפת שהחמיצה יותר מדי הזדמנויות. למקרה שאתה כואב, אני יכולה לעזור לך להפסיק לחיות. לכשתרצה, אנציח אותך בעוד שיר שיתפרסם במוסף הגלריה, או אעלה ילדה מהאוב ואספר לה שהיית לה לאבא. אקרא לה אתנה. היא תאהב אותך כמעט כמו שאתה אוהב אותי.

מלו

חָלַמְתִּי שֶׁאַתָּה מֵת. אַף אֶחָד לֹא אָמַר

זֹאת בִּמְפֹרָשׁ אֲבָל לִי בָּרוּר הָיָה

הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁאַתָּה מֵת. לֹא שֶׁזֶּה כָּל כָּךְ מְשַׁנֶּה הֲרֵי

גַּם בַּמְּצִיאוּת אַתָּה מֵת, אֲבָל

לֹא בֶּאֱמֶת. לֹא הַרְבֵּה אֲנִי זוֹכֶרֶת רַק

שֶׁדְּמָעוֹת קָרְעוּ אֶת קוּרֵי הַשֵּׁנָה כְּמוֹ שֶׁקָרָאתָ

אוֹתִי אָז אֵי שָׁמָּה קָרַעְתָּ בִּי

חָדַרְתָּ לִי אֶל קְרוּם הַשִּׁירָה קָבַעְתָּ בִּי אֶת תְּחוּם הַבְּרֵרָה

בֵּין טוֹב וּבֵין רָע. הִתְעוֹרַרְתִּי כּוֹאֶבֶת

עִם עֵט רוֹעֶדֶת אֶל שִׁגְרַת כֲלִימָה וְשִׂנְאַת מָוֶת

שָׂנֵאתִי אוֹתְךָ לַמָּוֶת אֲנִי

הִמְשַׁכְתִּי לִשְׂנֹא אוֹתְךָ עַד מָוֶת —

לִכְאוֹרָה.