עוד לא הוחלט במערכת

הדבר הראשון שעשיתי הבוקר היה לבדוק אם הוא עמד בזה. מאמץ אדיר של למעלה משש שעות בתנאים קשים. הקלדתי Giro stage 10 results

והתברר לי שגיא שגיב שמתחרה בג'ירו הצליח לעמוד בזמנים ולהשאר בתחרות. שאפו. לא שוכח גם את גיא ניב שפרש, אך הוא יצבור עוד נסיון.

אני עוקב אחרי התחרות שאף עברה ליד ביתי וראיתיה מהמרפסת. בשבת האחרונה הם עברו את סלרנו שבאיטליה ונזכרתי בשהייתי באיזור הזה של מפרץ נאפולי לפני 20 שנה. הרצאתי אז בכנס בינלאומי בסורנטו בנושא הדמיות זרימה, הצגתי את התיאוריה ואת האלגוריתם שפיתחתי.

זה היה שיא. חזרתי קודם לכן לארץ משהות בת שנה בפיניקס שם עבדתי ומיד טסתי לשבוע לאיטליה.

אני חוקר עכשיו את מושג הזמן ולאחרונה מצאתי טעות בהרצאתו של פרופ' סוסקינד המתאר את דיאגרמת מינקובסקי וטועה בה (ב-14:29 בסרטון). שלחתי אליו אימייל ועדיין לא קיבלתי את תגובתו (וכנראה שגם לא אקבל…),  אבל גם בכתבה על הג'ירו מאתמול שם נכתב שהרוכבים רכבו יותר מחמש שעות כשבעצם הם רכבו יותר משש שעות, בעצם מה משנה לכתב אם זו שעה יותר או פחות? אבל אם היה רואה אותם מתאמצים בשידור חי לא היה טועה.

הזמן הוא הגורם החשוב ביותר בחיי האדם. אנחנו רוצים לחיות יותר זמן, להיות צעירים יותר ובוודאי לא למות. הפחד מהמוות כשלעצמו הוא דבר שמניע אותנו, עם הידיעה שהזמן עלי אדמות מוגבל.

חוקרים את מושג הזמן מאז יוון העתיקה ועד ימינו אלה. רק אתמול קיבלתי על ידי שליח את הספר האחרון שקניתי באמזון, ששמו 'סופו של הזמן' של הפיסיקאי פרופ' ג'וליאן ברבור. מבחינה כרונולוגית זה אינו הספר החדש ביותר שיצא (יצא בשנת 1999), הספר שאני עדיין קורא הוא של הפיסיקאי פרופ' לי סמולין שיצא בשנים האחרונות. כל אחד מהם טוען טענה הפוכה לשניה, האחד טוען שהזמן אינו קיים והוא אשליה או דמיון והשני טוען שהזמן קיים.

כמה גורמים קשורים במושג הזמן:

1. האם הזמן קיים או דימיוני?

2. האם הזמן הוא ממשי או מדומה?

3. האם הזמן הוא מוחלט או יחסי (או יחסותי)?

4. האם הזמן המשכי או נקודתי?

5. האם ניתן לחזור אחורה בזמן (חץ הזמן)?

6. מהו היחס בין הזמן והמרחב?

…המשך יבוא.

הגשתי אתמול את הפטנט החדש לאותה חברה אמריקאית שהייתי לקוח שלה בעבר, לשם מכירתם. בשנת 2008 הם הציגו את הפטנט הקודם שלי במכירה פומבית שערכו באמסטרדם (הוערך ב- 80 אלף דולר). 50 אחוזים מהפטנטים נמכרו כאשר אחד מהמציגים, ישראלי בשם יעקב טופור מכר פטנט בסכום של מיליון דולר. הפטנט שלי לא היה ביניהם מאחר שלא היו לו עדיין ציטוטים. כיום יש לפטנט האמריקאי  55 ציטוטים וברובם של חברת Apple. ערכו היה רב כיום אבל לאחר המכירה לא המשכתי לשלם אגרות תחזוקה לפטנט. לא יכולתי לשער שלאחר יובש של 8 שנים יתחילו אחריהן 8 שנות מבול של ציטוטים.

פטנטים נרכשים משתי סיבות, האחת היא שימוש בפטנט לשם יצור מוצר חדש או לשימוש במוצרים קיימים של החברה הרוכשת, הסיבה השניה היא הגשת תביעות נגד חברות מפרות פטנט. לסיבה השניה יש חשיבות שישנם ציטוטים לפטנט, אז ניתן לראות אלו חברות פועלות בשוק.

העניין של ציטוטים הוא לא רק בעולם הפטנטים אלא גם בעולם האקדמי עם ציטוטים למאמרים. חברת גוגל פיתחה את האלגוריתם שלה מרעיון הציטוט. הרעיון שלהם נקרא Page Rank והם מחשבים את מס' הכניסות לעמוד מסוים, כאשר מספר גבוה של קשרים איכותיים מסמן עמוד אינטרנטי טוב.

משחק חדש בה לשכונה. האחיינים שלי הראו לי את הסיפינר שמשגע עכשיו את הילדים. בעל חנות הצעצועים השכונתי סיפר לי על המוני ילדים והורים המגיעים לחנותו בחיפושם אחר השגעון החדש. בגלל המחסור בספינרים הוא אפילו נסע לעיר רחוקה בצפון הארץ בערב יום הזיכרון וקודם לכן לאיזה מפיץ מכפר ערבי. עד כדי כך היה הביקוש רב. לאחרונה התפרסמה כתבה על הממציאה היהודיה של הספינר, קתרין הטינגר ואיך היא הגיעה לרעיון.  אילו שילמה את אגרות התחזוקה היו לה זכויות בפטנט עד לשנת 2012 (את הפטנט הראשון היא רשמה בשנת 1992). הקישור לפטנט שלה.

פרופ' אגסי החזיק את הספר בידו ואמר לי: "למורה שלי זה לקח 30 שנים, והוא עוד היה דוקטור". "אבל עכשיו יש אינטרנט" השבתי לו, אבל לא שיערתי לעצמי שנפש האדם לא השתנתה.בבוקרו של אותו יום יצאתי מביתי שבמושב הדרומי לעבר מרכז הארץ כדי להפגש עמו. דקה קלה של נסיעה בתוככי המושב והבחנתי בטרמפיסט המסמן למכוניות לעצור. עצרתי. זיהיתי את אחד מחברי המושב ששאל לאן פני מועדות. לאחר שהשבתי שלהרצליה הוא נכנס לרכב והתחלתי לנסוע. הכרתיו די טוב מאחר שבנו היה בגיל של בתי והיו חברים טובים וביקר רבות בביתנו למשחק בצעצועים. תוך כדי הנסיעה העברנו חוויות על מעשינו, הוא מקדם פסטיבל לסרטים יהודים וצריך להגיע לתל אביב לשם קידום הפרויקט ופגישות שונות. לאחר ששאל למטרת נסיעתי השבתי שאני בדרכי לפרופ' אגסי איתו יצרתי קשר טלפוני קודם וקבענו שנפגש בביתו. ספרתי לו על החברה שהקמתי ועל שני המשקיעים מהמושב שאינם עומדים בהתחייבותם בהעברת הכסף כמתחייב בחוזה. "תתבע אותם" – הוא השיב. הקשבתי לעצתו אבל…..

עברו חודשיים וחצי מאז שכתבתי את הפתיח לפוסט. עזבתי את כתיבתו עד היום, כאשר צירופי מקרים החזירו אותי להמשך הכתיבה.הכל החל כאשר ראיתי בבלוג של נעמה שעומדת להתפרסם כתבה בעיתון אודות חברתה קרן ועליה (התפרסם גם אינטרנטית). שלא כהרגלי הניזון מחדשות דיגיטליות קניתי את העיתון לקרוא את כתבת ההנצחה. הדפדוף בחיפוש הכתבה היה מהיר כך שיתר הכתבות עליהן עברתי לא נקלטו כנראה. לאחר פרק זמן דפדפתי עמוד אחד אחורה, ומצאתי שם כתבה אודות נורית גיא ששכלה את בנה שחר ואת צבי וולך עולה חדש שאימצה כבן. הכרתי את נורית, את בתה עדנה ומשפחתה כתושבים באותו מושב דרומי שהוזכר בפתיח, והיה זה עודד בעלה של עדנה אותו טרמפיסט שתארתי.אבל זה לא סוף הסיפור המוזר עם גיליון העיתון, כי כמה עמודים של דפדוף נוסף וכעבוא יממה, מביא אותי לכתבה על אודי רוט מקיבוץ חצרים שנרצח על ידי מחבלים בשנת 1993. אודי ואני לימדנו בבית הספר אשל הנשיא באותן השנים. הוא לקולנוע ואני לפיזיקה.כנראה שצירוף המקרים הזה הוא שמביא אותי עכשיו להמשך הכתיבה. במיוחד כשהכותרת שרשמתי לו היתה 'המדע מתקדם מהלוויה להלוויה', כנראה שגם אנחנו כאומה.

…. הקשבתי לעצתו לתבוע את המשקיעים אבל נמנעתי מלעשות זאת מסיבה מסוימת. דבר שהתברר מאוחר יותר כטעות. את משפחת גיא הכרנו דרך הילדים שהיו חברים טובים מאוד, וכל כך מצער היה לשמוע כמה שנים מאוחר יותר (בשנת 2007) שבנם גיל (הנכד של נורית) נהרג בתאונת רכיבה על סוס. כאשר התקרבנו לאיזור המרכז הורדתי את עודד כדי שימשיך למחוז חפצו והמשכתי לכיוון הרצליה אל ביתו של פרופ' אגסי. אני זוכר את השער לחצר הבית ברחוב השקט, עברו מאז להערכתי כ-14 שנים, את הפרחים בגינה ואת השולחן בפרוזדור שם ישבנו במהלך השיחה ביננו.פרופ' אגסי שקיבל את פני הוא פילוסוף ישראלי שעשה את עבודת הדוקטורט שלו בהנחייתו של פילוסוף המדע הנודע קרל פופר.

בעת פגישתנו היה כבר יוסף אגסי פרופ' אמריטוס ונראה צעיר בהרבה מ-76 שנותיו. סיפרתי לו על התיאוריה שפיתחתי, אותה הצגתי בהרצאה בכנס מדעי בינלאומי בסורנטו שבאיטליה בשנת 1998, ומאוחר יותר בעוד שני כנסים בינלאומיים בארץ (ושנה לאחר הפגישה גם בכנס נוסף)אודות ממצאים נוספים שמצאתי. על האלגוריתם שפיתחתי שהוא בעל קשר הדוק לתיאוריה ועליו התקבלו פטנטים בארץ ובארה"ב. שתינו משקה חם כלשהוא והוגשו עוגיות שונות. ביקשתי מפרופ' אגסי שיקח ויקרא את הספר שכתבתי ויאמר לי את דעתו. חשבתי לעצמי שהרי הוא למד בעבר לתארים במתמטיקה ובפיסיקה, והתיאוריה שלי עם המתמטיקה התיכונית שבה לא דרשה התעמקות יתרה במשוואות ובמתמטיקה גבוהה שתדרוש צלילה עמוקה לתוכן. הוא סירב, אז אמר את המשפט שלמורה שלו (קרל פופר) זה לקח 30 שנה עד שהתיאוריה התקבלה, והוא עוד היה דוקטור.. (ולי היה בסך הכל תואר ראשון)… יצאתי ממנו בהרגשה קודרת ומאכזבת. שהרי מהי תורתו של פופר, בכדי להפריך תיאוריה מדעית מספיק למצוא טעות אחת, כן טעות אחת שתסתור את התיאוריה. אבל עד שלא נמצאה אותה טעות הרי שהתיאוריה אינה פסולה. ולכן כאשר הצגתי בפניו את הספר, אין הוא יכול לשלול את התיאוריה מכל סיבה שהיא (לא זמן, לא תארים, משאבים וכו').

תמונת סורנטו כפי שצילמתי ממרפסת בית המלון בו שהיתי:

יהיה המשך. בינתיים מאחר שהורדתי חומר מהבלוג שכתבתי בעבר, ניתן להתרשם גם מהאתר שלי שם גם מוצג הפרק הראשון שאף פורסם כאן בעבר.

היום בבוקר בדרך לבנק. הליכה של כחצי שעה. עובר בדרכי את המרכז המסחרי. עוצר. מסתכל מעבר לרחוב אל המספרה של הספר שסיפר אותי עד לפני כשנה וחצי, עד התקרית.

הדלת סגורה, סורגים על החלונות ואיזה שלט גדול תלוי שם. אני מסתקרן והולך לראות במה מדובר. מתקרב כמה מטרים מהשלט עליו כתוב – להשכרה.

אואואוווו  מה זה?? סגר את המספרה? רק לפני כשנתיים או שלוש שנים הוא עבר למקום הזה, לאחר שהמספרה היתה במיקום פנימי יותר בתוך המרכז המסחרי.

בהמשך שורת החנויות, אני מזהה קבוצת גברים, אני מתקרב אליהם. "יופי שהוא סגר" אני מפטיר אליהם. הוא חר* של בנאדם" (או משהו בסיגנון…) ואני ממשיך ומספר להם את תיאור התקרית שגרמה לי לעזוב אותו ולעבור להסתפר במקום אחר.

בתספורת האחרונה שהסתפרתי אצלו הוא סיפר לי על רעיון שלו. הוא כבר שמע ממני בעבר שאני עוסק בפטנטים ויש לי כבר כמה בארץ ובארה"ב. פעם אפילו הבאתי לו תמונה שהדפסתי מהאלגוריתם של פרקטל מגן דוד אותו פיתחתי. הוא שאל אם אני יכול להצטרף אליו
לביצוע הרעיון. הסכמתי להצטרף. הרעיון היה לכתוב ספר דיגיטלי שיתן מידע לשיטה
שפיתח בבחירת צבעים לשיער.

הוא סיפר שקנה ספרים יקרים בנושא ומצא שיטה לבחירת הצבע המתאים.  הוא הצביע על
מס' דוגמיות של שיער, בסביבות עשרה עד חמישה עשר גוונים של שיער קיים, החל משחור,
כמה צבעי שיער בלונדיני, כמה צבעי שיער אדום וצבע לבן.

אמרתי לו שאחשוב על הדברים, אבדוק מה קיים בשוק ואחזור אליו.

כעבור שבוע עד שבועיים יצרתי איתו קשר. סיפרתי לו שעלה לי רעיון חדש, לא כספר pdf אלא
רעיון מתוחכם יותר בדמות אפליקציה לסמרטפון.

קבענו להיפגש כעבור מס' ימים.

הגעתי לפגישה. הקדמתי והצגתי בפניו ממהפטנטים והפרויקטים שביצעתי בעבר. הסברתי עוד
הסברים שונים, ואז הצגתי בפניו את הרעיון שלי.

הקשיב, נשמע לו מעניין. ואז התחלנו במשא ומתן על האחוזים ביננו, אני חשבתי על משהו בסביבות 60 אחוזים לו, 40 אחוז לי, כאשר אני גם אעשה בדיקות פטנטים וארשום אותם ואת דמי הרישום נחלוק ביננו. הוא דווקא חשב על כמות גדולה יותר של אחוזים עבורו. לא התווכחתי, אמרתי לו שזה לא משנה כל כך, כי אם המיזם יצליח זה לא משמעותי עבורי 30 או 40 אחוז, ואם הוא לא יצליח אז בוודאי שזה לא חשוב.

הוא הביא דף והתחיל לרשום זכרון דברים לפי מה שסגרנו. באמצע קיבל איזו שיחה והמשיך לרשום. פתאום הוא קם והתרגז, "זה הרעיון שלי" הוא אמר, קרע את הדף לחתיכות

ריצ'ארד אטמסי פנה אלי באתר לינקדאין. הציג עצמו כמנהל חברת השקעות והביע התעניינות בחברה. יש לו משהו להציע ושאשלח לו אימייל.

………………………………………………………………………………………………………………………………………………..

יום אחד בזמן קריאה של נתונים סטטיסטיים על פטנטים בישראל ובעולם, מקובץ באתר רשות הפטנטים ופתאום אני מגלה שבראש הטבלה, כתוב קיריבטי.

מה זה קיריבטי, מדינה שמעולם לא שמעתי עליה ואיך היא נמצאת בראש הטבלה. אז הטבלה היא של מס' הפטנטים בכל מדינה ביחס לתמ"ג . וקיריבטי נמצאת בראש הדירוג העולמי. התברר לי שקיריבטי היא מדינת איים באוקינוס השקט והיא עומדת בפני הכחדה בשל עליית מפלס המים באוקינוס, וההשערה היא שהם יעלמו עד שנת 2050.

אחת הכתבות על הסכנה בהעלמות האיים:

ולסיום, ניחוח מקומי

אני נוסע………..

אבל מה שכן אעשה זה לרשום את הפטנט שלי בקיריבטי. זה יתאפשר לי לקבל אותו אוטומטית גם שם לאחר שהוא יאושר בבריטניה. קיריבטי היתה שייכת לבריטניה ולכן מערכת הפטנטים שלה נשארה עדיין צמודה לרשות הפטנטים הבריטית. תרומה צנועה שלי לכלכלה בקיריבטי.