ליגת ה-NBA

NBA

עונת 2017/2018 ב-NBA
שם מלא	National Basketball Association
תחום	כדורסל
ארגון	התאחדות הכדורסל הלאומית
מדינות
קבוצות	30
קומישנר	אדם סילבר
שנת הקמה	1946
שמות קודמים	מיזוג של ליגת ה-BAA וליגת ה-NBL
אלופה נוכחית	גולדן סטייט ווריורס
מירב הזכיות	בוסטון סלטיקס (17)
מפעל מקביל	ליגת ה-WNBA
מפעל נמוך	ליגת הפיתוח של ה-NBA
האתר הרשמי של ליגת ה-NBA

ליגת ה-NBA (קרי: אן-בי-איי) היא ליגת הכדורסל הבכירה של ארצות הברית וקנדה, ונחשבת לליגת הכדורסל הטובה בעולם. הליגה מנוהלת על ידי "התאחדות הכדורסל הלאומית" (National Basketball Association), ומשחקות בה 30 קבוצות – 29 בארצות הברית, ואחת בקנדה. אלופת הליגה הנוכחית (2017) היא קבוצת גולדן סטייט ווריורס.

היסטוריה

הקמת הליגה והמיזוג (1946-1956)

אולם המייפל ליף גארדנס שבטורונטו אירח את משחק הבכורה של ליגת ה-BAA ב-1 בנובמבר 1946.

ערך מורחב – ליגת ה-BAA

ליגת ה-BAA‏ (Basketball Association of America, התאחדות הכדורסל האמריקנית), שהפכה מאוחר יותר ל"ליגת ה-NBA", נוסדה בשנת 1946, ומוריס פודולוף, ששימש גם כנשיא ליגת ההוקי קרח AHL, מונה לנשיאה. בשונה מניסיונות קודמים להקים ליגת כדורסל ארצית, ליגת ה-BAA הייתה הראשונה שקיימה את רוב משחקיה באולמות גדולים בערים גדולות, כגון המדיסון סקוור גארדן והבוסטון גארדן. הליגה כללה 11 קבוצות ששיחקו 60 משחקים בעונה הסדירה, לפני שהתחרו בסדרות פלייאוף שקבעו את זהות האלופה. ב-1 בנובמבר 1946, במשחק הבכורה של ליגת ה-BAA, קבוצת ניו יורק ניקרבוקרס ניצחה את טורונטו האסקיז בתוצאה 68-66 בפני 7,090 צופים במייפל ליף גארדנס שבטורונטו. אוזי שכטמן מהניקרבוקרס קלע את הסל הראשון במשחק, שנחשב לסל הראשון שנקלע בתולדות ליגת ה-NBA. באליפות הראשונה בתולדות הליגה זכתה פילדלפיה ווריורס (כיום "גולדן סטייט ווריורס"), לאחר שגברה בסדרת הגמר על שיקגו סטאגס בתוצאה 4-1.

בשנותיה הראשונות, איכות הקבוצות בליגת ה-BAA לא עלתה על זו של קבוצות בליגות כדורסל מקבילות, אך הצטרפות מספר קבוצות חזקות בעונת 1948/1949 - פורט ויין פיסטונס, אינדיאנפוליס ג'טס, מיניאפוליס לייקרס ורוצ'סטר רויאלס - העלתה משמעותית את רמת המשחק והפכה את ה-BAA ליעד מועדף על שחקני מכללות שרצו להפוך למקצוענים.

בשנת 1949, בסיום עונתה השלישית, החליטה ליגת ה-BAA על מיזוג עם ליגת ה-NBL והקמת ליגת ה-NBA. הליגה החדשה קיבצה שש קבוצות מליגת ה-NBL, עשר מקבוצות ה-BAA והוסיפה את קבוצת אינדיאנפוליס אולימפיאנס כדי ליצור ליגה של 17 קבוצות בסך הכול. נכון ל-2015, פועלות בליגת ה-NBA שש קבוצות שלקחו חלק בליגת ה-BAA. לרוב, ליגת ה-NBA מחשיבה את ליגת ה-BAA כחלק מההיסטוריה שלה עצמה.

בעונת 1950/1951 הצטמצם מספר קבוצות הליגה ל-11, במגמה שנמשכה עד עונת 1954/1955, בסיומה נותרו ב-NBA‏ 8 קבוצות בלבד. בתקופה זו הפכה קבוצת מיניאפוליס לייקרס, בראשות הסנטר ג'ורג' מיקן, לקבוצה הדומיננטית הראשונה ב-NBA, כשזכתה בחמש אליפויות בשש עונות (1950-1949, 1954-1952).

במטרה להגביר את קצב המשחק ב-NBA, בעונת 1954/1955 נעשה לראשונה שימוש בשעון זריקות המחייב את קבוצת ההתקפה לזרוק לסל תוך 24 שניות. היה זה שינוי אחד מבין מספר שינויים נוספים בחוקת הכדורסל שנכנסו לתוקף, כגון הגדרת "אזור הצבע", בו אסור לשהות יותר משלוש שניות, שיצרו מהפכה בליגת ה-NBA. ממוצע הנקודות לקבוצה בתקופה שקדמה לשעון הזריקות עמד על כ-79.5 נקודות למשחק, וכבר בעונת 1954/55 עלה הממוצע של הקבוצות לכ-93.1 נקודות למשחק.

עלייתה של בוסטון סלטיקס והתרחבות הליגה (1957-1978)

וילט צ'מברליין (עם הכדור) מפילדלפיה 76' מול ביל ראסל מבוסטון סלטיקס, 1966

בעונת 1956/1957 החל לעלות כוחה של קבוצת בוסטון סלטיקס, בעיקר בשל בחירתו בדראפט של הסנטר ביל ראסל. ראסל, יחד עם רכז הקבוצה בוב קוזי והמאמן רד אאורבך, הפך את הסלטיקס לקבוצה הדומיננטית בליגה במהלך שנות ה-60; עד עונת 1969 זכתה בוסטון ב-11 אליפויות, מתוכן שמונה רצופות (1966-1959) שקבעו את רצף האליפויות הארוך בתולדות ה-NBA. בדראפט 1959 בחרה פילדלפיה ווריורס את הסנטר וילט צ'מברליין, שהפך לאחד השחקנים הדומיננטיים בליגה וקבע שיאי נקודות למשחק (100) וריבאונדים למשחק (55) שלא נשברו עד היום. היריבות שהתפתחה בין ראסל וצ'מברליין, שני השחקנים הטובים באותה תקופה אשר התמודדו זה מול זה בשמונה סדרות פלייאוף, נחשבת לאחת היריבויות הגדולות בתולדות הספורט האמריקאי. עם פרישתו של ראסל ב-1969, איבדו הסלטיקס מכוחם וחדלו לשלוט בליגה. בשנות ה-70, לראשונה מאז עונותיה הראשונות של הליגה, לא הייתה אף קבוצה דומיננטית במיוחד ושמונה קבוצות שונות זכו באליפות. במהלך אותה תקופה התרחבה הליגה בצורה משמעותית; בין עונות 1961 ל-1971 הצטרפו 9 קבוצות חדשות, אשר העמידו את ה-NBA עם 17 קבוצות בסך הכול.

בשנת 1967 הוקמה ליגת ה-ABA, שהיוותה ליגה מקבילה ומתחרה ל-NBA. התחרות בין הליגות על צופים וחוזי שידור הובילה למאבק על גיוס מיטב הכדורסלנים. כוכב התיכונים הגדול של התקופה, לו אלסינדור (שנודע כ"כרים עבדול-ג'באר"), אמנם בחר להצטרף ל-NBA, אך ליגת ה-ABA משכה אליה שחקנים מובילים רבים, כגון ג'וליוס אירווינג, ג'ורג' גרווין, ריק בארי ומוזס מלון. המאבק בין הליגות על גיוס שחקנים סייע להגדלת התחרותיות בענף והוביל בסופו של דבר לשיפור ניכר בתנאי העסקה של הסגל המקצועי בענף, בהם שחקנים ושופטים. בשנת 1971, כחלק מחגיגות 25 השנה לייסוד ליגת ה-NBA, הציגה הליגה לוגו חדש, שעוצב בהשראת הלוגו של ליגת הבייסבול האמריקאית. דמותו של כוכב הלייקרס, ג'רי וסט, שימשה כמודל ללוגו המציג צללית לבנה של שחקן כדורסל על רקע אדום וכחול. ב-1976, בשל מחסור בחוזי שידור טלויזיוניים והפסדים כספיים כבדים, חדלה ליגת ה-ABA להתקיים כגוף עצמאי והיא התמזגה לתוך ה-NBA. ארבע מקבוצות ה-ABA - סן אנטוניו ספרס, דנוור נאגטס, אינדיאנה פייסרס וניו יורק נטס - הצטרפו ל-NBA שכללה 22 קבוצות לאחר המיזוג. בסוף שנות ה-70, הפופולריות של ה-NBA הייתה בשפל שהתבטא באחוזי רייטינג נמוכים ותפוסת אולמות נמוכה, בין היתר בשל פרשיות סמים רבות שהעמידו את הליגה באור שלילי.

פריחת הכדורסל המודרני (1979-1999)

עונת 1979/1980 נחשבת בעיני רבים כתחילתו של הכדורסל המודרני - המאופיין במשחק מהיר ומהנה לצפייה - בעקבות כניסתם לליגה של שניים מגדולי השחקנים בתולדות ה-NBA - מג'יק ג'ונסון ולארי בירד. ג'ונסון ובירד נודעו ביריבות הגדולה ביניהם, שהחלה עוד כאשר נפגשו בגמר טורניר אליפות המכללות ב-1979, ונמשכה כשהשניים הובילו את קבוצותיהם פעם-אחר-פעם להתמודדויות בסדרת הגמר של ה-NBA. במהלך שנות ה-80 הוביל ג'ונסון את הלייקרס, יחד עם כרים עבדול ג'באר, לחמש אליפויות, בעוד בירד זכה בשלוש אליפויות עם הסלטיקס. הצטרפותם של בירד וג'ונסון ל-NBA תרמה רבות לצמיחה בפופולריות של הליגה: לאחר עשור בו סבלה הליגה מרמת עניין נמוכה ומירידה באחוזי הרייטינג, צמח דור אוהדים חדש בעקבות הגעתם לליגה והיריבות שהתפתחה ביניהם. גורם נוסף שהגביר את הפופולריות של הליגה בתקופה זו הוא הוספת קשת השלוש שהייתה נהוגה בליגת ה-ABA, במטרה לעזור לשחקנים הנמוכים לקלוע יותר, לרווח את משחק ההגנה ולעודד משחק מהנה יותר לצפייה.

בשנת 1984 הצטרפו ל-NBA עוד שתיים מהדמויות הבולטות והמשפיעות ביותר בתולדות הליגה - הקומישינר הנכנס דייוויד סטרן, וכוכב השיקגו בולס מייקל ג'ורדן, שנחשב לשחקן הכדורסל הטוב בכל הזמנים. ג'ורדן אמנם כשל בניסיונו להוביל את הבולס לאליפות בשנותיו הראשונות בליגה, אך יכולותיו האתלטיות והווירטואוזיות הגבירו את העניין ב-NBA ברחבי אמריקה ואף מחוצה לה. דייוויד סטרן, במסגרת תפקידו כמנכ"ל הליגה החדש, החל במהפכה שיווקית וניהולית שכללה מספר יוזמות מוצלחות, כגון קביעת תקרת שכר לליגה (על מנת להגביר את השוויון בין הקבוצות), החלת בדיקות סמים נוקשות לשחקני הליגה וקידומי מכירות אינטנסיביים בשיתוף עם חברות מסחריות.

בשנים 1989-1988 נוספו לליגה קבוצות שארלוט הורנטס, מיאמי היט, אורלנדו מג'יק ומינסוטה טימברוולבס, שהרחיבו את מספר קבוצות ה-NBA ל-27 בסך הכול.

מייקל ג'ורדן במדי שיקגו בולס. זכה עם הקבוצה בשש אליפויות NBA.

בתחילת עונת 1991/1992 חשף מג'יק ג'ונסון במפתיע כי הוא נשא את נגיף ה-HIV, הגורם למחלת האיידס, והודיע על פרישה ממשחק. פרישתו של ג'ונסון, יחד עם זו של בירד בסיום אותה עונה, השאירה את ה"שליטה" בליגה בידי ג'ורדן והבולס, שזכו בשש אליפויות תוך שמונה שנים (1993-1991, 1998-1996). את פרישתו הזמנית של ג'ורדן בין עונות 1993 ל-1995 ניצלה קבוצת יוסטון רוקטס, בהובלת הסנטר האקים אולאג'ואן, לזכייה בשתי אליפויות (1995-1994). בשנת 1996, כחלק מחגיגות יובל ה-50 לליגת ה-NBA, נבחרה רשימת 50 השחקנים הטובים בתולדות הליגה עד לשנה זו שנקראו "50 האגדות".

המאה העשרים ואחת

לאחר פרישתו השנייה של ג'ורדן ופירוק סגל הקבוצה של הבולס בסוף עונת 1998, חזרה הלייקרס להיות אחת הקבוצות המובילות בליגה וזכתה בשלוש אליפויות רצופות (2002-2000). השחקנים הבולטים בשורותיה היו הסנטר שאקיל אוניל והקלע קובי בראיינט, ומאמנה היה פיל ג'קסון. לאחר עזיבתו של אוניל וצירופו לקבוצה של הפורוורד הספרדי פאו גאסול, זכו הלייקרס בשתי אליפויות נוספות בעונות 2010-2009. קבוצה בולטת נוספת בתקופה זו היא הסן אנטוניו ספרס, שזכתה בחמש אליפויות (1999, 2003, 2005, 2007, 2014) בהדרכתו של המאמן גרג פופוביץ' ובהובלתו של הפורוורד טים דאנקן. בסך הכול, הלייקרס והספרס חלקו ביניהן 10 אליפויות בין עונת 1999 ל-2014, ומלבדן, הקבוצה היחידה שזכתה ביותר מאליפות אחת בתקופה זו היא מיאמי היט, שזכתה בתואר שלוש פעמים; בעונת 2005/2006 הובילו דוויין וייד ושאקיל אוניל את ההיט לאליפות הראשונה בתולדותיה, ובעונת 2010/2011 חברו אל וייד צמד הכוכבים לברון ג'יימס וכריס בוש, שעזרו למועדון לזכות בשתי אליפויות נוספות בעונות 2013-2012ׂׂׂׂ.

קבוצות נוספות שזכו באליפות בשנות ה-2000 הן דטרויט פיסטונס המאוזנת (2004), בוסטון סלטיקס של "שלושת הגדולים" - פול פירס, קווין גארנט וריי אלן (2008), דאלאס מאבריקס בהובלת הפורוורד הגרמני דירק נוביצקי (2011) וגולדן סטייט ווריורס בהובלת ה-MVP של הליגה סטפן קרי (2015). בעונת 2015/2016 המשיכה גולדן סטייט להפגין דומיננטיות כשרשמה את מאזן העונה הסדירה הטוב בתולדות ה-NBA‏, 73-9. מאזן היסטורי זה לא סייע לה לזכות באליפות באותה עונה, שבה נוצחה בסדרת הגמר על ידי קליבלנד קאבלירס בהנהגת לברון ג'יימס וקיירי אירווינג. זכייה זו באליפות הליגה הייתה לזכייה הראשונה של הקאבלירס בתואר מאז ומעולם. בעונת 2016/2017 הייתה ברורה בדומיננטיות של גולדן סטייט ווריורס וקליבלנד קאבלירס; שתיהן הפכו לראשונות להיפגש שלוש פעמים ברציפות בסדרת הגמר ושתיהן רשמו מאזן 8-0 בתום שני סיבובי פלייאוף. גולדן סטייט אף הרחיקה לעשות ורשמה את הפלייאוף הטוב בהיסטוריה: 16 ניצחונות והפסד רק במשחק פלייאוף אחד, בסדרת הגמר לקליבלנד, וסיימה עם מאזן 16-1.

קבוצות ומבנה

ערך מורחב – מבנה ה-NBA

בליגה יש בסך הכל 30 קבוצות המחולקות לשני מחוזות של שלושה בתים, כאשר בכל בית יש חמש קבוצות. בעונה הסדירה כל קבוצה משחקת 82 משחקים, 41 בבית ו-41 בחוץ. כל קבוצה משחקת 4 פעמים נגד כל קבוצה המשתייכת לבית שלה (16 משחקים מול ארבע קבוצות), נגד שאר הקבוצות מהאזור הראשי שלה- 3 פעמים (12 משחקים מול ארבע קבוצות) או 4 פעמים (24 משחקים מול שש קבוצות), ופעמיים נגד כל הקבוצות מהאזור הראשי האחר (30 משחקים מול 15 קבוצות).

בסיום העונה הסדירה, מכל מחוז מעפילות למשחקי הפלייאוף שמונה הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר, כאשר מקומן של מובילות הבתים מובטח בין ארבעת המקומות הראשונים בכל אזור.

הערות

1. כוכבית (*) מייצגת מועדון שעבר מיקום מאז הצטרפותו לליגה.
2. פורט ויין פיסטונס, מיניאפוליס לייקרס ורוצ'סטר רויאלס הצטרפו לליגת ה-BAA ב-1948 לאחר שעזבו את ליגת ה-NBL המתחרה.
3. סירקיוז נשיונלס וטרי-סיטיז בלאק הוקס הצטרפו ב-1949, בעקבות מיזוג ליגת ה-BAA עם ליגת ה-NBL.
4. אינדיאנה פייסרס, ברוקלין נטס (לשעבר ניו-ג'רזי), סן אנטוניו ספרס ודנוור נאגטס הצטרפו לליגה ב-1976, עם מיזוג ליגת ה-NBA עם ליגת ה-ABA.

הקומישנרים (נציבים) של הליגה

• מוריס פודולוף, בשנים 1956-1963
• ג'יימס ולטר קנדי, בשנים 1963-1975
• לארי או'בריין, בשנים 1975-1984
• דייוויד סטרן, בשנים 1984-2014
• אדם סילבר, בתפקיד מאז 2014

דראפט

ערך מורחב – דראפט ה-NBA

לפני תחילת כל עונה נערך הדראפט, הליך שבמסגרתו בוחרות קבוצות הליגה שחקני כדורסל שאינם משחקים בליגה. אלו בעיקר שחקנים מליגת המכללות שגמרו ללמוד או החליטו להפסיק את לימודיהם, אך גם שחקנים אירופיים. במשך תקופה מסוימת היו מספר שחקנים, כמו קובי בראיינט וקווין גארנט, שהגישו את עצמם לבחירה בדראפט מייד לאחר התיכון. נוהג זה בוטל על ידי הקומישינר של ה-NBA, דייוויד סטרן, שחייב "שנת צינון" לפיה שחקן חייב לחכות שנה אחת לכל הפחות בין סיום התיכון לבין הצגת מועמדותו בדראפט. בעקבות ביטול נוהג זה רוב השחקנים כיום הולכים למכללה למשך שנה אחת לפחות לפני שהם ניגשים לדראפט אך יש יוצאי דופן: ברנדון ג'נינגס, משחקני הכדורסל הצעירים המבטיחים ביותר בארצות הברית, כשל במבחני הכניסה לאוניברסיטת אריזונה ובחר לעבור לשחק באירופה ככדורסלן מקצועני בקבוצת לוטומטיקה רומא למשך שנה לפני שהגיש את עצמו לבחירה בדראפט. סדר הבחירה נקבע לפי מאזן הקבוצה בעונה הקודמת כאשר הקבוצות בעלות המאזן הגרוע ביותר עורכות הגרלה מי תבחר ראשונה. קבוצות יכולות להעביר את מקום הבחירה שלהן לקבוצה אחרת בתמורה לשחקנים. כיוון שהקבוצות שסיימו במאזן גרוע הן אלו שבדרך כלל בוחרות ראשונות, השחקנים המצטיינים בליגת המכללות מגיעים אליהן בדרך כלל.

העונה הסדירה

בסוף כל עונה סדירה הקבוצות יוצאות לפגרה עד לחודש אוקטובר, שבו הן מתחילות במחנות אימונים. המחנות מאפשרים לצוות המקצועי של כל קבוצה להעריך שחקנים שנבחנים בה, לאתר את נקודות החוזק והתורפה של הקבוצה, להכין את השחקנים לעונה הבאה ולגבש את 12 השחקנים שיהיו בסגל הפעיל שישחק במהלך העונה. בנוסף, בכל קבוצה יכולים להיות עד 3 שחקנים לא פעילים. לאחר שהקבוצות מסיימות את מחנות האימונים הן נוהגות לשחק ביניהן במשחקי אימון ולעתים נגד יריבות שלא שייכות לליגה. משחקי האימון מסתיימים מספר ימים לפני תחילת העונה הסדירה בנובמבר.

כל קבוצה בליגה משחקת במהלך העונה 82 משחקים, המחולקים שווה בשווה בין משחקי בית למשחקי חוץ:

כל קבוצה משחקת 4 פעמים נגד הקבוצות מהבית שלה (סה"כ 16 משחקים), 4 פעמים נגד שש קבוצות מאותו אזור, מבתים אחרים (נקבעות ע"פ הגרלה, סה"כ 24 משחקים), 3 פעמים נגד שאר ארבע הקבוצות מאותו האזור (סה"כ 12 משחקים) ושתי פעמים נגד כל קבוצה מהאזור השני (30 משחקים).

משחק האולסטאר

ערך מורחב – משחק האולסטאר של ה-NBA

משחק האולסטאר של ה-NBA מתקיים באמצע העונה. במשחק זה משתתפים טובי שחקני הליגה שנבחרים על ידי האוהדים. שתי הקבוצות במשחק זה מייצגות את שני האזורים הראשיים של הליגה - המזרח מול המערב. בנוסף למשחק המרכזי מתקיימות תחרויות שונות במספר תחומים בין שחקני הליגה. האירועים והתחרויות, כגון תחרות ההטבעות ותחרות השלשות, נמשכים שלושה ימים והנהלת הליגה קובעת כל שנה באיזו עיר הם ייערכו.

פרסים

גביע ה-MVP של סדרת הגמר

בסיום כל עונה מחולקים ב-NBA מספר פרסים, שנקבעים על ידי צוות בחירה המורכב מכתבי ספורט ושדרי ספורט בארצות הברית ובקנדה. הפרס שנחשב לחשוב ביותר הוא פרס ה-MVP של העונה הסדירה. פרס MVP אחר מוענק ל-MVP של סדרת הגמר. מחולקים פרסים גם לרוקי המצטיין, למאמן השנה, שחקן ההגנה, מנהל השנה, השחקן השישי (המוענק לשחקן מצטיין שבמרבית משחקי קבוצתו במהלך העונה לא נכלל בחמישייה הפותחת), השחקן המשתפר, ה-MVP של משחק האולסטאר, גביע האזרחות של ג. וולטר קנדי, פרס הספורטיביות והפרס לחבר הקבוצה של השנה על שם טווימן-סטוקס. בנוסף מוכרזות בסיום העונה חמישיות העונה, המורכבות מהשחקנים המצטיינים. חמישייה ראשונה, שנייה ושלישית של כלל השחקנים המצטיינים ב-NBA. חמישייה ראשונה ושנייה של השחקנים שהצטיינו בהגנה במהלך העונה וחמישייה ראשונה של רוקיז.

בנוסף לפרסים המחולקים בסיום העונה, מחולקים לאורך העונה מדי שבוע תואר שחקן השבוע, אחד במזרח ואחד במערב, וכן בסיום כל חודש מחולק תואר שחקן החודש, אחד במזרח ואחד במערב.

הפלייאוף

בתום העונה הסדירה מתחילים משחקי הפלייאוף שאליהם מעפילות 16 קבוצות (8 מהמזרח ו-8 מהמערב). 8 הקבוצות בכל אזור מתמודדות על אליפות האזור בשלושה סיבובים: רבע גמר, חצי גמר וגמר.

הקבוצות מדורגות מ-1 עד 8 לצורך קביעת סדר המשחקים ביניהן. בכל מחוז 3 הקבוצות שזכו באליפות של הבתים שלהן, וקבוצה נוספת בעלת המאזן הטוב ביותר במחוז, מדורגות מ-1 עד 4 לפי המאזנים שלהן. 4 קבוצות נוספות מכל מחוז מדורגות מ-5 עד 8 לפי המאזנים שלהן. במקרה שלשתי קבוצות (או יותר) אותו דירוג, אז הדירוג ביניהן נקבע לפי שוברי השוויון הבאים:

1. ראש בראש (הקבוצה שזכתה ביותר משחקים ביניהן במהלך העונה הסדירה)
2. מאזן בבית בו הקבוצה משחקת (אם הקבוצות מאותו הבית)
3. מאזן במחוז
4. מאזן מול שאר הקבוצות מאותו המחוז שמשחקות בפלייאוף
5. מאזן מול שאר הקבוצות מהמחוז האחר שמשחקות בפלייאוף
6. מספר הנקודות שנקלעו בכל המשחקים בעונה הסדירה

ברבע הגמר משחקת הקבוצה שמדורגת במקום הראשון באזור נגד הקבוצה שמדורגת במקום השמיני, השנייה משחקת נגד השביעית, השלישית נגד השישית והרביעית נגד החמישית. בחצי הגמר משחקת המנצחת במשחק בין הראשונה והשמינית לבין המנצחת במשחק בין הרביעית והחמישית. בחצי הגמר השני משחקת הקבוצה שניצחה במשחק בין השנייה לשביעית מול הקבוצה שניצחה במשחק בין השלישית לשישית. המנצחות בחצאי הגמר עולות לגמר אזורי, והמנצחות בו עולות לגמר ה-NBA, המכריע את האליפות.

הסיבובים הם לפי שיטת הטוב משבעה, שתי הקבוצות משחקות עד שאחת מהן מנצחת ארבעה משחקים, ובכך מעפילה לסיבוב הבא.

הסיבובים משוחקים לפי מבנה 2-2-1-1-1, כלומר הקבוצה בעלת יתרון הביתיות מארחת את משחקים 1, 2, 5 ו-7 והיריבה מארחת את משחקים 3, 4 ו-6. משחקים 5 עד 7 משוחקים לפי הצורך. יתרון הביתיות של קבוצה במהלך הפלייאוף נקבע לפי מאזן הקבוצה בעונה הסדירה בלבד. בעבר שוחק גמר הפלייאוף לפי מבנה 2-3-2, (הקבוצה בעלת יתרון הביתיות אירחה את משחקים 1, 2, 6 ו-7 והיריבה את משחקים 3, 4 ו-5.) אך החל מגמר 2014 בוטלה שיטה זו וגם הגמר עבר למבנה 2-2-1-1-1.

אליפות ה-NBA

טבלת זכיות באליפות

להצגת הטבלה לחצו על "הצגה" משמאל
קבוצה	אליפויות	סגנות	סדרות גמר	עונות כאלופה	עונות כסגנית
בוסטון סלטיקס	17	4	21	1957, 1959, 1960, 1961, 1962, 1963, 1964, 1965, 1966, 1968, 1969, 1974, 1976, 1981, 1984, 1986, 2008	1958, 1985, 1987, 2010
לוס אנג'לס לייקרס	16	15	31	1949, 1950, 1952, 1953, 1954, 1972, 1980, 1982, 1985, 1987, 1988, 2000, 2001, 2002, 2009, 2010	1959, 1962, 1963, 1965, 1966, 1968, 1969, 1970, 1973, 1983, 1984, 1989, 1991, 2004, 2008
שיקגו בולס	6	0	6	1991, 1992, 1993, 1996, 1997, 1998	-
סן אנטוניו ספרס	5	1	6	1999, 2003, 2005, 2007, 2014	2013
פילדלפיה/סן פרנסיסקו/גולדן סטייט ווריורס	5	4	9	1947, 1956, 1975, 2015, 2017	1948, 1964, 1967, 2016
סירקיוז נשיונלס/פילדלפיה 76'	3	6	9	1955, 1967, 1983	1950, 1954, 1977, 1980, 1982, 2001
פורט ויין/דטרויט פיסטונס	3	4	7	1989, 1990, 2004	1955, 1956, 1988, 2005
מיאמי היט	3	2	5	2006, 2012, 2013	2011, 2014
ניו יורק ניקס	2	6	8	1970, 1973	1951, 1952, 1953, 1972, 1994, 1999
יוסטון רוקטס	2	2	4	1994, 1995	1981, 1986
בולטימור/וושינגטון בולטס (כיום וושינגטון ויזארדס)	1	3	4	1978	1971, 1975, 1979
סנט לואיס/אטלנטה הוקס	1	3	4	1958	1957, 1960, 1961
סיאטל סופרסוניקס/אוקלהומה סיטי ת'אנדר	1	3	4	1979	1978, 1996, 2012
פורטלנד טרייל בלייזרס	1	2	3	1977	1990, 1992
קליבלנד קאבלירס	1	3	4	2016	2007, 2015, 2017
דאלאס מאבריקס	1	1	2	2011	2006
מילווקי באקס	1	1	2	1971	1974
רוצ'סטר רויאלס (כיום סקרמנטו קינגס)	1	0	1	1951	-
בולטימור בולטס (התפרקה ב-1954)	1	0	1	1948	-
ניו ג'רזי נטס (כיום ברוקלין נטס)	0	2	2	-	2002, 2003
אורלנדו מג'יק	0	2	2	-	1995, 2009
פיניקס סאנס	0	2	2	-	1976, 1993
יוטה ג'אז (בעבר ניו אורלינס ג'אז)	0	2	2	-	1997, 1998
אינדיאנה פייסרס	0	1	1	-	2000
שיקגו סטאגס (התפרקה ב-1950)	0	1	1	-	1947
וושינגטון קפיטולס (התפרקה ב-1951)	0	1	1	-	1949

שיאי NBA

להלן שיאים שונים מליגת ה-NBA.

שיאי NBA בעונה הסדירה

שיאים קבוצתיים במשחק בודד

• שיא נקודות: דטרויט פיסטונס, 186 נקודות מול דנוור נאגטס ב-13 בדצמבר 1983 (לאחר שלוש הארכות).
• שיא נקודות של שתי הקבוצות: דטרויט פיסטונס ודנוור נאגטס, 370 נקודות ב-13 בדצמבר 1983 (לאחר שלוש הארכות).
• שיא הפרש נקודות: קליבלנד קאבלירס, 68 נקודות מול מיאמי היט ב-17 בדצמבר 1991.
• שיא ריבאונדים: בוסטון סלטיקס, 109 ריבאונדים מול פורט ויין פיסטונס ב-24 בדצמבר 1960.
• שיא ריבאונדים של שתי הקבוצות: לוס אנג'לס לייקרס וסירקיוז נאשיונלס, 188 ריבאונדים ב-24 בדצמבר 1960 (לאחר 3 הארכות).
• שיא אסיסטים: מילווקי באקס, 53 אסיסטים מול דטרויט פיסטונס ב-26 בדצמבר 1978.
• שיא אסיסטים של שתי הקבוצות: דטרויט פיסטונס ודנוור נאגטס, 93 אסיסטים ב-13 בדצמבר 1983 (לאחר 3 הארכות).
• שיא חטיפות: סיאטל סופרסוניקס, 27 חטיפות מול טורונטו ראפטורס ב-15 בינואר 1997.
• שיא חטיפות של שתי הקבוצות: גולדן סטייט ווריורס ודנוור נאגטס ב-21 בינואר 1974, פילדלפיה 76' ודטרויט פיסטונס ב-11 בנובמבר 1978, גולדן סטייט ווריורס וסן אנטוניו ספרס ב-15 בפברואר 1989, עם 40 חטיפות כל זוג.
• שיא חסימות: טורונטו ראפטורס, 24 חסימות מול גולדן סטייט ווריורס ב-7 בנובמבר 2001.
• שיא חסימות של שתי הקבוצות: דטרויט פיסטונס ווושינגטון בולטס, 34 חסימות ב-19 בנובמבר 1981
• שיא שלשות: קליבלנד קאבלירס, 25 שלשות מול אטלנטה הוקס ב-4 במרץ 2017.

שיאים קבוצתיים בעונה

• רצף הניצחונות הארוך ביותר: לוס אנג'לס לייקרס בעונת 1971/1972, עם 33 ניצחונות רצופים.
• רצף ההפסדים הארוך ביותר: פילדלפיה 76' בין עונות 2015-2016, עם 28 הפסדים רצופים.
• פתיחת העונה הטובה ביותר: גולדן סטייט ווריורס בעונת 2015/2016, עם מאזן של 24-0 (24 ניצחונות, 0 הפסדים).
• פתיחת העונה הגרועה ביותר: ניו ג'רזי נטס בעונת 2009/2010 ופילדלפיה 76' בעונת 2015/2016, עם מאזן של 0-18 (0 ניצחונות, 18 הפסדים).
• מספר הניצחונות הגבוה ביותר: 73 ניצחונות - גולדן סטייט ווריורס בעונת 2015/2016. (73 ניצחונות, 9 הפסדים)

שיאים אישיים במשחק בודד

• שיא דקות משחק: דייל אליס, 69 דקות במדי סיאטל סופרסוניקס מול מילווקי באקס ב-9 בנובמבר 1989.
• שיא נקודות: וילט צ'מברליין, 100 נקודות במדי פילדלפיה ווריורס מול ניו יורק ניקס ב-2 במרץ 1962.
• שיא ריבאונדים: וילט צ'מברליין, 55 ריבאונדים במדי פילדלפיה ווריורס מול בוסטון סלטיקס ב-24 בנובמבר 1960.
• שיא אסיסטים: סקוט סקיילס, 30 אסיסטים במדי אורלנדו מג'יק מול דנוור נאגטס ב-30 בדצמבר 1990.
• שיא חטיפות: לארי קינון במדי סן אנטוניו ספרס מול קנזס סיטי קינגס ב-26 בדצמבר 1976 וקנדל גיל במדי ניו ג'רזי נטס מול מיאמי היט ב-3 באפריל 1999, עם 11 חטיפות כל אחד.
• שיא חסימות: אלמור סמית', 17 חסימות במדי לוס אנג'לס לייקרס מול פורטלנד טרייל בלייזרס ב-28 באוקטובר 1973.
• שיא שלשות: סטפן קרי במדי גולדן סטייט ווריורס מול ניו אורלינס פליקנס ב-8 בנובמבר 2016, עם 13 שלשות.

שיאים אישיים בעונה

• שיא שלשות: סטפן קרי עם 402 שלשות בעונת 2015/2016.
• שיא איבודים: ג'יימס הארדן עם 464 איבודים בעונת 2016/2017.

שיאי קריירה

• שיא משחקים: רוברט פאריש, 1,611 משחקים.
• שיא דקות משחק: כרים עבדול-ג'באר, 57,446 דקות.
• שיא נקודות: כרים עבדול-ג'באר, 38,387 נקודות.
• שיא ריבאונדים: וילט צ'מברליין, 23,924 ריבאונדים.
• שיא אסיסטים: ג'ון סטוקטון, 15,806 אסיסטים.
• שיא חטיפות: ג'ון סטוקטון 3,265 חטיפות.
• שיא חסימות: האקים אולאג'ואן, 3,830 חסימות.
• שיא שלשות: ריי אלן, 2,973 שלשות.

שיאי NBA בפלייאוף

שיאים אישיים במשחק בודד

• שיא דקות משחק: רד רוצ'ה ופול סימור, במדי סירקיוז נאשיונלס מול בוסטון סלטיקס ב-21 במרץ 1953, עם 67 דקות כל אחד (לאחר 4 הארכות).
• שיא נקודות: מייקל ג'ורדן, 63 נקודות במדי שיקגו בולס מול בוסטון סלטיקס ב-20 באפריל 1986 (לאחר 2 הארכות).
• שיא ריבאונדים: וילט צ'מברליין, 41 ריבאונדים במדי פילדלפיה 76' מול בוסטון סלטיקס ב-5 באפריל 1967.
• שיא אסיסטים: מג'יק ג'ונסון במדי לוס אנג'לס לייקרס מול פיניקס סאנס ב-15 במאי 1984 וג'ון סטוקטון במדי יוטה ג'אז מול לוס אנג'לס לייקרס ב-17 במאי 1988, עם 24 אסיסטים כל אחד.
• שיא חטיפות: אלן אייברסון, 10 חטיפות במדי פילדלפיה 76' מול אורלנדו מג'יק ב-13 במאי 1999.
• שיא חסימות: מארק איטון במדי יוטה ג'אז מול יוסטון רוקטס ב-26 באפריל 1985 והאקים אולאג'ואן במדי יוסטון רוקטס מול לוס אנג'לס לייקרס ב-29 באפריל 1990, עם 10 חסימות כל אחד
• שיא שלשות: קליי תומפסון, עם 11 שלשות במדי גולדן סטייט ווריורס מול אוקלהומה סיטי ת'אנדר ב-29 במאי 2016.
• שיא נקודות בהארכה: סטפן קרי, 17 נקודות במדי גולדן סטייט ווריורס מול פורטלנד טרייל בלייזרס ב-9 במאי 2016.

שיאי קריירה בפלייאוף

• שיא דקות משחק: טים דאנקן עם 9,370 דקות.
• שיא נקודות: לברון ג'יימס עם 6,163 נקודות.
• שיא ריבאונדים: ביל ראסל עם 4,104 ריבאונדים.
• שיא אסיסטים: מג'יק ג'ונסון עם 2,346 אסיסטים.
• שיא חטיפות: סקוטי פיפן עם 395 חטיפות.
• שיא חסימות: טים דאנקן עם 568 חסימות.
• שיא שלשות: ריי אלן עם 385 שלשות.

ראו גם

	ספר: ליגת ה-NBA
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• ליגת הקיץ של ה-NBA
• ליגת הפיתוח של ה-NBA
• ליגת ה-WNBA

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליגת ה-NBA בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ליגת ה-NBA
• שחקני ה-NBA
• ציפי שמילוביץ', המשחק האחרון, באתר כלכליסט, 17 בנובמבר 2011
• אסף שלו, הידעתם? האמת שמאחורי שמות הקבוצות ב-NBA, באתר ONE‏, 2 במרץ 2013