ה ח ד ש ו ן - רק מה שמעניין

  ומה ישירו, יזמרו וירננו יחדיו ביום הכפורים?  בין היתר, את תחינת "יה שמע אביוניך", מן המזמורים המעוררים התלהבות רבה, התרוממות הרוח, בעת שהנפש משתוחחת, ענוה וכנועה, לחלות את פני האל למחול על עוונותיה. הניגוד בין התרוממות הרוח לשלותה מוסבר באמונה הרבה, שבקשת הסליחות והרחמים תיענה על ידי רבון העולמים, מגן אברהם.  ובכל זאת, מן ההבט המוזיקלי קים הבדל ניכר בין לחני העדות. בעוד שהלחן הפרסי שומר על מקאם נדיר השואב הישר מן המקור בפרס ,הרי שהמקאם בלחנים הלובי והעראקי מושפעים מן ההתפתחות הערבית של המקאם, הנגזרת מזה הפרסי. תודה לאתר בית אבי חי על הדברים. הביצועים השונים והנהדרים של מורין נהדר ופייטני הנציגות הלובית והעראקית - לפניכן ולפניכם. בהבט הלשוני אנו נוכחים לגלות, שהמילה אביון בה השתמש רבי יהודה הלוי במאה ה - 11 לספירה עבור מזמור זה, היא אחת מכמה וכמה מילים לתאור היות האדם חסר כל ומלבדה קיימות: עני, דל, רש קבצן, והן כולן מנוגדות למילה אחת בלבד - עשיר.  מענין מאד ההבט התרבותי - היסטורי, שיכול לעמוד בבסיס הגיוון המילולי מאחורי מצבו של המסכן חסר הכל. יתכן שהוא נובע מן העתיד הטוב והר

                                                                          הבלון שנושא את האנטנה של נאס"א השבוע דווח כי נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, מצאה בניסוי באנטארקטיקה כי חלקיקים זעירים בעלי מאסה השואפת לאפס, יכולים להכנס לכדור הארץ, לשנות התנהגות ולצאת ממנו, כשבזמן המסע הם נעים אחורה בזמן. לא רק חלקיקים מחוץ לכדור מתנהגים כך, חלקיקים זעירים המכונים טאו ניוטרונים יכולים לנבוע מתוך כדור הארץ ולצאת ממנו בכיוון ההפוך הצפוי לאופן תנועתם. הניסוי נערך באנטארקטיקה, מעליה האויר יבש וקר ואינו נתון להשפעות של גלי רדיו, באמצעות אנטנה מיוחדת הנישאת על ידי בלון ענק. ההשערות לאופן התנועה ההפוך מתיחסות לקיומו של יקום מקביל לכדור הארץ שלנו ונוגעות לטענה כי בעת הווצרות הכדור במפץ הגדול, לפני כ 13.8 מיליארד שנים, קם לו עולם נוסף. בעולם מקביל זה חוקי הפיזיקה והתנועה הפוכים לאלו שאנו מכירים ואחת ממשמעויותיהם היא שביקום זה הזמן זורם לאחור. מבחינה מחשבתית יתכן שאדם מקביל לנו, בן דמותנו מיקום ב', חי מרגע מותו אחורה, עד הפיכתו לעובר. אם מפתחים מחשבה זו אפשר להגיע לאפשרויות מרתקות ב

                                       השביעיה מרוות הנחת סגר, הגבלות, ריחוק חברתי, תקשורת סלולרית ודיגיטלית ביתר שאת, שהות מוגברת בחדר/חלל העבודה במשרדים, מסכי מחשב, יוטיוב, ווטסאפ, טלוויזיה, פרסומות... האדם הצטמצם לד' אמות ומוחו הופך לעיסה דיגיטלית. מה עושים? באחד מפרסומינו הבאנו המלצות על מקלחת יער. הבוקר טבלתי בטבע בחגיגת גווניו האביבית-קיצית. מסכה, בדיקת חום והנה אתם עוברים אתי את ספה של משתלה. העין לא יודעת די, היד חומדת כל צמח, הנפש מלבלבת כפרח. סקיבולה, וינקה, פטוניה, צפורן, גרניום ואנג'ליונה מדברות על לבי למצוא להן משכן חדש לפריחתן וכבזק משתכנות אלו לצד רעותן בקופסת הקרטון שבידי. שש נקבצו להן ובאו. שבע הוא מספר טיפולוגי. מי תשלים שביעיה? בוערת באדום, צהוב וסגול קוראת הצלוסיה: אני, אלא מי? כרבולת לי, קחני! אכן מי יעמוד בקסמה? חיש קל מתנחלת אצל אחיותיה, לארח להן לחברה. עכשיו, משסופק צמאוננו לצבע הטבע, התעורר לו יצר הלשון. צלוסיה "מכורבלת", הננו לדרוש קמעה בשמך: מהי צלוסיה? היא נגזרת מן המילה היוונית keleos שמשמעה "בוער או לוהב". זאת על

דיווחה של מיכל ווינטר מסורו, דנמרק: "ביום ה- 4 במאי, הדנים מדליקים נר החלון הבית לציון הניצחון וסוף הכיבוש. הערב ירד ויצאתי לצעוד ולהתרגש ממראה החלונות המוארים בנרות.  1945 ב- 4 במאי: עם סיום מלחמת העולם השנייה, אחרי שנים של הכיבוש הגרמני שהחל ב 9 באפריל 1940, סוף סוף אזרחי דנמרק שמעו ברדיו את ההודעה על שחרור דנמרק מגרמניה הנאצית. לאורך שנות הכיבוש הדנים השחירו את חלונותיהם בעזרת וילונות כבדים ושחורים וביום השחרור הדנים הסירו את הווילונות ואנשים נהרו לרחובות, מנופפים בדגל הדני ורבים מהם אף שרפו את וילונותיהם השחורים. חלונות דנמרק הוארו בנרות המסמלים את השחרור והחופש. כיום 75 שנה מאוחר יותר מציינים את היום הגדול בנר דולק בחלון הבית. הימים שלאחר השחרור היו ימים של שמחת השחרור וזעם על אלפי הנשים הדניות שחברו, בילו, ילדו ילדים ואף נישאו לחיילים הגרמנים. חגיגות השחרור כללו גם אירועי תוקפנות קשה כלפי נשים אלו שנחשבו "משתפות פעולה" וכעונש ראשיהן גולחו וגם בילדיהן דבקו כינויי בגידה כמו בן זונה- "horeunger" ו "בן דרקון"-  drageyngel בו ז

מדינות רבות חוגגות לכבוד העצים ואילנות אבל רק מדינה אחת בעולם קרויה על שם עץ. הוא בעל גזע כתום אדום, משמש לבניית כלי קשת ובפורטוגזית הוא מכונה "בראסה", שמשמעותה גחלת, על שום צבעו האדום. השם שניתן לו על ידי חוקרים פורטוגזיים הוא "פאו ברזיל" והוא גדל בחופים לאורך נהרותיה של ברזיל, הנקראת על שמו. המלחים מפורטוגל שנחתו על חופי ברזיל בשנת 1500 גילוהו ואת הפוטנציאל המסחרי שטמון בו. הן לבניית קשתות והן לייצור אבקה בגוון אדום (ברזילין) ששימשה לצביעת קטיפה, במיוחד בתקופת הרנסאנס. הפורטוגזים ואומות נוספות, שחמדו את אוצרה זה של ברזיל, הביאו את העץ כמעט לידי כליה. הזן מסווג כמין בסכנת הכחדה ותעשיית הקשתות לכלי הקשת סובלת ממחסור בשל הצורך להגן עליו. לכן קיימת יוזמה לשימוש בעצים אחרים כשבמקביל נעשה מאמץ כספי לשתילת שתילים חדשים של העץ. לעץ פריחה צהובה בעלת מרכז אדום ועלים ירוקים, שלי הם מזכירים את צבעי הדגל הברזילאי. היום 3 במאי מצוין בברזיל יום העץ הלאומי. מקור: ויקיפדיה יום החגיגה של העץ בפורטוגזית: O dia da celebração da árvore סרטון קצר על המנהג סרטון על שמ

ברוכים הבאים לבלוג " ה ח ד ש ו ן " ! בבלוג זה אשתדל לשתף אתכם בכל מה שעשוי לעורר סקרנות ולחשוף אותנו לנושאים חדשים לנו, נושאים שטמונה בחובם האפשרות להפיק הנאה, שעשוע, עניין ורצון להרחיב. יש בהם נושאים כגון הבטי לשון וסיפורן של מלים ונושא היצירתיות - בהם עוסק המחבר בסדנאות ובהרצאות שהוא מקיים. ויש רבים אחרים. הבלוג שואף לגלות וללמוד על תחומי דעת והעשרה החומקים מעינינו, הרגילות לאתרי החדשות המרכזיים במרחב הדיגיטלי. עם זאת וככלל - לא נעסוק בפוליטיקה. הבלוג והכותבים בו מפרסמים נושאים ותכנים לטובת הכלל וללא כוונות מסחריות. הבלוג וכותביו אינם אחראים לכל שימוש שהוא שייעשה במידע, אם ייעשה, על ידי הקוראים את התכנים. כל שימוש שייעשה בתכנים, אם ייעשה, הוא על אחריות הקורא בלבד.  הבלוג ישמח לקבל תגובות, בקשות והתיחסויות. מאחל הנאה ובריאות. אהרן כהן