ישראבלוג חזר, לעכשיו.

וואלה.

כבר התכוננתי לכתוב את הפוסט הזה
בוורדפרס אחרי שאעביר את שאר הבלוג לשם – אבל אני שמחה שזה כאן לעת עתה.

יש לי מלא עבודה לעשות אז אכתוב אותו
בחלקים.

פריז הייתה.

ויותר חשוב, יו ג'קמן היה. ואו. אני עדיין לא
מאמינה שכבר עבר שבוע ועוד מעט יעברו שבועיים ובהמשך גם שנים ואני כנראה עדיין לא
אקלוט שראיתי את האיידול שלי, את אחד האנשים שאני הכי מעריצה בעולם הזה ממש מולי
על הבמה.

קשה לקלוט גם כי הייתי ממש רחוקה.

כשקניתי את הכרטיסים בעיקר קניתי למה שהיה פנוי
ונראה לי באמצע, בפועל זה היה די רחוק מהבמה ונוט טו סלף – להביא משקפת בפעם הבאה.
אבל היו מסכים (מה שלא עזר לסוריאליזם) וההופעה עצמה.. ואו. לא יודעת אם הייתי
קוראת לזה הופעה, יותר מופע. תקחו כל כישרון שאתם מכירים – שירה, ריקוד, מספר
סיפורים, משחק.. היה שם הכל. אני נשמעת כל כך דרמטית והאמת היא שזה ממש חלקיק ממה
שאני באמת רוצה לכתוב.

חצי מהמופע אמרתי לעצמי: 'זה יו ג'קמן!! במרחק
כמה פאקינג מטרים!!!' וחצי אחר פשוט התרגשתי בטירוף. אני כבר לא מאושרת, אבל זה
היה הכי קרוב שהגעתי לזה בשנים האחרונות.

מילה על הקהל – חוץ משני אמריקאים ממש מוצלחים
שזכו לעלות על הבמה (הם באו מאמריקה כשיש לו מופע באמריקה עוד חודש – זה נקרא
השקעה) שאר הקהל הפריזאי ברובו היה די מאופק. אני רגילה שבהופעות בישראל אנשים
מגיעים עד הבמה ואני די בטוחה שאם היינו בישראל זה בדיוק מה שהיה קורא (אני קצת
שמחה בשבילו שזה לא מה שהיה) והייתי צריכה לרסן את עצמי מהתלהבות יתר. אבל בסך הכל
גם הקהל שיתף פעולה והיה מהמם.

הכרתי את רוב השירים ונהנתי גם מאלו שלא (Old Broadway classics).

אני לא מתחרטת לרגע שקניתי את הכרטיסים בתקופה
הכי לחוצה בחיי בערך, בלי עבודה באופק וכמעט בלי גרוש. מאז כמובן שהספקתי לעבוד
כמה חודשים אחרת אני לא בטוחה אם באמת הייתי יכולה לטוס, אבל כמו שכתבתי במקום אחר
– חלומות נועדו בשביל שיגשימו אותם.

ואו, אני יכולה לכתוב על זה כל כך הרבה – אולי
כדאי להפסיק לעכשיו.

אחרי ההופעה יצאנו לשתות עם בן דוד שלי – אני כבר
הייתי בהיי מההופעה ולא הייתי צריכה אלכוהול בשביל לשיר ברחובות פריז 'From now on'.

משם התחיל הרגע שקצת חששתי ממנו – בן הזוג שלי,
שלא דובר מילה בצרפתית ובן דוד שלי, שלא דובר מילה בעברית ואני  – שלא מדברת עם קרובים שלי באנגלית – הייתי
צריכה לנהל איכשהו את השיחה הזו ולנוע בתרגום הלוך וחזור עם האלכוהול שהשפיע מהר
מדי.

פריז הייתה מושלמת כהרגלה, אבל המקומיים קצת עלו
לי על העצבים – לא ארחיב על זה כי אני באמת מתה להתקלח אחרי היום הזה. אז אולי
בפוסט אחר.

טיילנו יחסית בקלילות, היינו כבר בפריז ובאופן
אישי הייתי כבר פעמיים באייפל אז דילגנו עליו (כמובן שהלכנו לצלם אותו כי חייב)
וסוף סוף נכנסנו ללובר עם הכנה מוקדמת וכרטיסים מראש. כמה חנויות קומיקס טובות (למרות
שלא היה לי תקציב לכלום כמעט ואת המתנה שלי כבר קיבלתי..).

בסך הכל טיול טוב, בהשוואה לקודם ובכלל – היילייט
מטורף.

עם זאת, אני באמת חייבת לצאת מאירופה בקרוב. או
אמריקה או אפריקה או, אולי.. יפן???

בדיוק היום בבוקר הודיעו על טיסות ישירות מאלעל
החל משנה הבאה. האמת היא שלא בדיוק בניתי על טיסה ישירה כי אני לא רואה את עצמי
שורדת 12 שעות במטוס (בטיסה חזרה מפריז ממש סבלתי) ואני מעדיפה טיסת קונקשיין.

עכשיו אני חוזרת לעבודה ולעבודה נוספת מהבית,
בנוסף ארגון שהצטרפתי אליו ועוד משהו שאני רוצה להתחיל בקרוב.. אני לא טובה עם לחץ,
אז, נקווה לשרוד.

 

בינתיים, עד שאעשה פוסט נוסף – תמונה אחת מכל זה: