אני יושבת כאן וחושבת שזה הערב הכי ארוך שהיה אי פעם.
ברצינות, השנה הזו מסרבת להגמר. לא שאני ממהרת לתוך 2019, כי זה מספר לא משהו ואני לא מרוצה כשהזמן עובר מהר מדי, אבל בהחלט מיציתי את השנה האחרונה שהייתה די מזעזעת.
היו דברים טובים, כמובן, והצלחתי לגרד תשע תמונות ל best nine שהולך באינסטגרם – וגיליתי שהלכתי לשתי הופעות, שתי מדינות וכמה טיולים. אז בהחלט היה נחמד מהבחינה הזו. היו לי כמה מהשיחות הכי מדהימות וחשובות שהיו לי אי פעם, והרגשתי שיש לי חברים שוב, חברים קרובים שאני לא מדברת איתם פעם ב- רק דרך המסנג'ר כי כולנו גרים במרחק שלוש נסיעה לכל כיוון.
אבל זו גם הייתה השנה בה החלום שלי התנפץ לגמרי, התרוששתי כי ניסיתי להגשים את החלום שלי ומאז אני מרגישה שאני עושה הכל לא נכון ואני רק רוצה להתרחק מהעיר הזו ולהתחיל מחדש.
אני יודעת ש – "משנה מקום משנה מזל" לא בהכרח משפט נכון ושאם אני לא אשנה משהו בדרכי הפעולה שלי ואקבל החלטות אחרות שום דבר לא ישתנה, אבל אני מרגישה שמאז שהגעתי לצפון החיים שלי לא התקדמו לטובה. כלומר, הם התקדמו, עד השנה בה הכל התפרק לגמרי וחזרתי לאותה נקודה בדיוק שהייתי בה לפני חמש שנים, רק עם פחות כוחות וכסף.
לחדשות אחרות והחלטות לא בריאות – הייתי בעוד ראיון עבודה, וכנראה שאני מתחילה סופית לעבוד עוד שבועיים.
זה מה שעשיתי לפני שהתחלתי ללמוד, ואני מאד לא מעוניינת, אבל אני לא יכולה להמשיך להתמהמה עוד הרבה. אז אקח את מה שיש, ואסבול, כנראה, עד שאמצא משהו אחר.
הייתי במוקד היום חצי שעה וקיבלתי פלאשבקים מהמוקד הקודם. כל כך לא רציתי לחזור לשם וחשבתי שהלימודים יגאלו אותי ממקומות עבודה מזעזעים כאלו בהם כל מה ששומעים זה לקוחות שכועסים עלייך, אחמ"שים שצועקים עלייך ושירי מזרחית ברקע (למה יש בכלל שירים במוקד??? לא מספיק שחמישים אנשים מדברים בו זמנית?!).
אז חתמתי על חוזה, ויש לי שבועיים למצוא משהו אחר – נראה איך זה יילך
זה הכל, שתהיה שנה נסבלת, או שיגיע סוף העולם!
דרך אגב, ביום הזה לפני שנה ישראבלוג היה אמור לרדת. אמנם שנה אחר כך, אבל ייתכן שיהיו חדשות בקרוב לגמרי המצב הלא – ברור הזה.
שנה טובה.
הלכתי לשתות יין ולאכול דונאטס (טבעוניים)
