הרי בשביל זה מיועד בלוג, נכון? ועוד כזה שיש לו שני קוראים וחצי.

 

וידוי ראשון – אני לא עולה במעליות. עליתי, בעבר, קיבלתי כמה טראומות, הפסקתי להתאמץ והתחלתי להתאמץ בלעלות במדרגות. שלשום עבדתי. מה שלא נאמר לי, היא שהפעם העבודה היא בפאקינג קומה 16. עכשיו, לילה לפני בקושי ישנתי. מה שהוביל לכך שעם כל הרצון הטוב לא היה בי מספיק ממנו כדי לסגור את עצמי למשך 16 קומות במעלית. אז עליתי. 16. קומות. במדרגות. זה לא קשה כמו שזה נשמע, וגם לא לקח יותר מכמה דקות, אבל ברור לי שלרוב האנשים זה נשמע פסיכי לגמרי. זה מה יש.

כשהגעתי למעלה, אגב, אמרו לי 'כל הכבוד על הכושר'. אני לא עושה את זה בשביל הכושר וגם לא גאה בזה, אבל נגיד

 

וידוי שני – אני טבעונית (לא, זה לא הוידוי) ואני בדרך כלל משתדלת לא להכנס לויכוחים ולא להטיף (אני כן עושה הסברות, בדרך כלל אני נחמדה להפליא ואנשים מגיבים בהתאם) אלא אם כן מדובר במתחכמים מהסוג של: "גם מאריה היית לוקחת את הצבי שלו?". אחי, אתה לא אריה.

בכל אופן – שלחו הודעת 'חג שמח' בקבוצה של הפקולטה. היה לי ברור שזה לא חג שלנו ובלי לעשות יותר מידי בירורים שלחתי 'חג שמח' גם אני.

בקצרה – היום חג הקורבן. הלכתי לקבור את עצמי באיזשהו מקום ביי 

 

עוד וידוי בשביל הכיף – אני כבר חודש מנסה לקום מוקדם והכי קרוב שהגעתי (מלבד ימים בהם הייתי חייבת) היה תשע וחצי. שמישהו יחבוט בי עם לום בבקשה