הבוקר רציתי לכתוב פוסט ממורמר, ואחרי שקיבלתי את אחד הציונים הסופיים רציתי לכתוב פוסט ממורמר עוד יותר.
עם זאת, עדיין לא יצא משהו מלכתוב פוסט שחור ודיכאוני בבלוג.
כמה נקודות בכל זאת:
-אחרי ההתלהבות הראשונית מפוקימון, הגיעו מלא תגובות על כמה שהמשחק ילדותי, אידיוטי כולל ירידה על
השחקנים עצמם.
עכשיו, בתור אחת עם תחביבים רבים שחלקם אינם שכיחים במיוחד אני רגילה להתעלם מתגובות כאלו, בעיקר אם הן מגיעות מאנשים שאני לא מכירה ושאינם חולקים את אותם תחומי עניין. אבל לכתוב משהו כזה בקבוצת גיקים שהמטרה שלה היא מקום לאנשים עם תחביבים כאלו בדיוק, ועוד לרדת על האינטליגנציה של אותם אנשים?! באמת שבאותו רגע ירדה לי קצת ההתלהבות. בכל אופן אמשיך לנסות ליהנות (כשהפלאפון לא נתקע) כמה שאפשר.
– בהמשך לכותרת ולפסקה הראשונה – כרגע נראה שהתכנית עליה עבדתי כל השנה האחרונה בערך לא ממש קרובה להתממש ויש צורך לחשוב על תכנית חלופית. ייתכן שזו תכלול לעבור עיר – משהו שאני מאד לא מעוניינת בו. עברתי המון דירות ומקומות ואני אוהבת את העיר הנוכחית שאני גרה בה.
בכל אופן זו אפשרות – עדיין חסר מידע.
-בזמן חשיבה על תכנית ב' אני בתהליכי מציאת עבודה – מסתבר שאי אפשר לעשות כסף מחרישה על Witcher.
מצד שני, לא בטוח שאצליח
לסיים את המשחק העצום הזה גם אם יהיה לי חודש חופש. בכל אופן משחק מדהים ומומלץ בהחלט. ♥
בינתיים נפגשתי עם כמה אנשים ואפשר לומר שרוב הזמן נוצל כהלכה. קוספליי גם בדרך, מקווה לסיים אותו בקרוב.
-הפוסט הזה נמחק לי כשכמעט סיימתי לכתוב אותו, פעם הבאה אכתוב מראש בוורד!
-רציתי לשתות היום קצת אלכוהול עם הספר שלי (רעיון שהגיע מהדמות באותו ספר – ובמפתיע שילוב מדהים) ואז חשבתי על זה ששתיתי כבר יומיים ברצף. אז כנראה שפעם הבאה.
-נקודה אחרונה: פרק 469 של נארוטו היה הדבר הכי מדהים בעולם וחיכיתי לו מלא זמן, אני כל כך שמחה שהם עשו את זה. 3>

עריכה: משהו שאני שונאת במיוחד הוא עקשנות, בעיקר מצד ההורים. כאילו, אם הייתי ילדה טובה (באמת שאני לא מכירה ילדה יותר טובה ממני, ולא, זה לא דבר טוב) ועקבתי אחרי מה שאמרתם לי כל הזמן וזה -לא- הלך, למה שאמשיך?! ואם זה ככה, אולי די להתעקש?

