אין לי מושג איך הגעתי למצב הזה, אבל כבר שלושה ימים שאני משתתפת בדיון, או יותר נכון ניסיונות שכנוע בפרסום אנטי-ישראלי וצה"לי ברשת.
בדרך כלל אני לא נכנסת לזה כי האנשים שמגיבים שם אינם בדיוק כאלו שניתן לשוחח איתם בלשון המעטה, אבל החלטתי לקחת את עצמי ולרשום תגובה ארוכה ומנומסת – בעיקר כי אני לא סובלת שאנשים חושבים דברים שקריים וזה בדיוק קפץ לי בפיד.
כמובן שזה לא מנע משאר התגובות להיות אלימות ותוקפניות, ואיכשהו יצא שאני עונה לאנשים האלו כבר שלושה ימים, מקבלת מלא לייקים לתגובה וכמה הצעות חברות. אין לי מושג מי האנשים האלו חושבים שאני, אבל עד כה זה די משעשע – הוסיפו אותי מפקיסטן, מברלין וגם מישראל. בדרך כלל אני מאשרת כי אין לי יותר מידי בעיה ואני גם מברכת אנשים מחו"ל שבאמת רוצים לדעת את האמת, אבל אין לי מושג מה הם מצפים למצוא.
אני בכלליות לא ממש מתחילה ויכוחים והפייסבוק שלי הוא עמוד שמשקף בעיקר את התחביבים שלי.
מעניין.
נ.ב: עד כה קראתי מספר קונספירציות הזויות לחלוטין גם כאשר מדובר בקנה מידה אמריקאי – שאין מה לעשות, יש להם מאגר לא מבוטל של קונספירציות.
עדיין לא החלטתי אם הבעיה היא בהסברה שלנו או שאין מה לעשות בנושא..
*עדיין חושבת על הדבר האחרון שרשמתי כאן.
עכשיו יותר מתמיד, הייתי רוצה לחזור לאותו יום לפני כמעט עשור.
זוכרת אותך כל כך לטובה.
עדכון לאחר כמה ימים (מפרסמת את שני הפוסטים ביחד, זה לא טוויטר):
הוסיפו אותי מכל קצוות העולם בערך. מה אני עושה איתכם עכשיו?
