שנה עברה..

מאז המפגש הראשון שלי. בדיוק שנה, ה – 24.2.06.


ובדיוק יום לפני, הייתי במסיבה אצל מיצי, בדיוק כמו שנה שעברה.


רק שהשנה המפגש קצת הוקדם.


אני זוכרת כאילו זה היה אתמול, חזרתי בשלוש בבוקר בגלל תקלות בהסעה,


וכמעט ולא הלכתי, אבל בכל זאת התעוררתי בשבע כולי אנרגטית לעזריאלי, וזה היה אחד


ה – מפגשים.


בהתחלה נפגשתי עם עטר, כי זה היה מפגש גם של אינויאשה וגם של דה מג'יק,


וגם מפגש יומולדת שלי ושלה.


ואז עלינו לגג, ופגשנו שם את אדר ואלה, ואדר הביאה לי את הכובע הזה וכלב שעדיין


על השולחן שלי, שרשום עליו 'בידידות'.


פגשנו את דביר, ליטל, מיצי וקורו ועוד אנשים מדה מג'יק על הגג,


ואז ירדנו לאוכל ופגשנו את דנדע גלי יערה ואנשים.


אני זוכרת שאז לא הכרתי אותם כמעט.


אז הלכנו אני קורו וגלי לחכות ליעל ברכבת, או שזה היה לפני,


ונורא התרגשתי לפגוש את הילדה שפעם דיברתי איתה מלא בטלפון וכאלה, שעות על גבי שעות.


פגשנו אותה, אחרי זה את פוקע וגאיע (בדיוק העלנו נוסטלגיות במפגש האחרון)


ואז הלכנו לדיזינגוף ודברים. והרגשתי.. שייכת, והיה מדהים.^^ אנשים שמחו שבאתי.


לא הכרתי אותם כל כך, ואז המשכתי לבוא למפגשים, ואז חלק מהם נהיו החברים הכי טובים שלי,


יותר ממחציתם שאני רואה כל יום. 3>.

אז.. את פוסט חמישים.. אני מקדישה לכל אלה שהיו במפגש הראשון~ אוהבתותכם כל כך. 333333333333333333333333333333333333333333>.


(אני שומעת עכשיו שירים של אינויאשה. הנוסטלגיה.)





הא, הצלחתי להעלות חיוך אומשו.


מעניין, אחרי שאתמול בכיתי כל כך הרבה בגלל הכנס ההוא.


שוב, אחרי שנה, אני שוב לא הולכת לאנימה קון. לעזאזל עם ההורים האלה.


הם לא יכלו למנוע ממני ללכת לכנס הקודם  או משהו? דווקא לאנימה קון?


אין לי לב להגיד לכמה אנשים שאני לא באה. בקושי לעצמי אני רוצה להגיד את זה.


נחמד שהם הרסו לי את החודש.


אני שונאת אותם.


 


אני אוהבת אותהה D:::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::::

גזענות, סטיגמות.

בואו נתחיל באובססיה שלי.


הומואים. זה סקסי לדעתי. אבל זה כבר משהו אחר.


זה כמו.. אני לא ממש יודעת לתאר את זה, כי אני לא לסבית, אבל יש לי חברות.


אתה הולך ברחוב ונלדק על מישהו, רק שהוא מהמין שלך.


זה הכל. אלה הרגשות שלהם, הם לא בעלי בעיות, מחלה, ולא יודעת מה עוד.


הם לא איבדו את הדעת, הם בסך הכל אוהבים מישהו מהמין שלהם.


עכשיו, לעשות ביניהם יחסי מין? עזבו את זה שאני אוהבת יאוי, מי שיודע יודע,


יש להם את הזכות המלאה לעשות יחסי מין.


כך גם לסביות. רק המילה מעלה מיד אווירה של גועל ועוד דברים.


זו "קללה". וזה הדבר האחרון שאני אתייחס אליו כקללה.


"הומו, אני אזיין אותך." אוקיי, זה כבר טמטום של אנשים.


אבל זה כמו שתגידו במקום זה 'סטרייט'.


וכל מי שמכיר אותי ואני אומרת לו להפסיק להגיד הומו כשהוא "מקלל" מישהו אחר ככה,


שיידע שזה לא בגלל האובססיה שלי או כל דבר אחר, אני לא מסוגלת לשמוע את זה כקללה.


כמו שיש סטרייט, יש גם הומו ויש גם לסבית, ויש גם דו מיני.


גאד דאמט, אני ממילא יודעת שזה לא יעזור, מכיוון שאם אני אבוא יום אחד לחברים שלי ואגיד שאני לסבית,


חלקם לא יקבלו את זה. זה ייראה להם תוצאה של בעיה פסיכולוגית. (ולא, אני לא לסבית. גם לא דו.)


וזה ממש לא. זה כל כך מעצבן, כל כך מתסכל, לדעת שאנשים חושבים את זה שקללה וכמשהו רע,


בעוד שלי יש חברים וחברות עם אותם סדר עדיפויות.


 


אותו הדבר, בקשר לשאר הסטיגמות המקובלות בחברה.


כולנו אותו אדם. כולנו נוצרנו מאותם החומרים. ואני חושבת, שדווקא אלה שמסתכלים מנקודת המבט שלהם,


על איך העולם שבחוץ מקבל אותם, הם החכמים, הם מבינים יותר מאשר אלה שחיים עם הזרם ולא מקדישים


לכך מחשבה, שאולי בשביל אדם אחר זו דרך חיים.


וכמו שאמרתי, זה תקף לגבי כל סוג של סטיגמה. אלה ששונאים את הערבים, שונאים אותם מסיבה לא ברורה.


אל תשנאו את העם עצמו. מקסימום תשנאו את הספציפים שעושים לנו את זה.


 


עריכה: ליטל, את צודקת, אבל בכל זאת. את מכירה אותי. אני מסוגלת כל כך להתעקש על משהו.


 


אני חושבת שהבהרתי את הנקודה. יום טוב.


 







….



 אם אתה מסוגל לחלום אתה מסוגל לבצע.


 


זה לא תקף אליי. לא כרגע, לפחות.


אני.. אעשה את זה. כי זה חלום, אחרי הכל. אני אגשים אותו. אני חייבת.


 


אני כל כך צריכה כנס. כל כך. אני ממש מקווה שאני אלך אחרת אני.. לא יודעת, אני לא ממש רוצה


לחשוב על זה.


אני כל כך רוצה ללכת.

איקס די.. דידידי.

מחשבה ראשונה אחרי הצפייה בפרק 1 של העונה השנייה של נארוטו:


אומג', זה מדהים. אנימציה טובה D: נוסטלגיות. ^_^ וכמובן קאקאשי.

מחשבה ראשונה אחרי הצפייה בפרק 1 של העונה השנייה של נארוטו בפעם השנייה:

אומג, קאקאשי XDDDDDDDDD.


מחשבה ראשונה אחרי הצפייה בפרק 1 של העונה השנייה של נארוטו בפעם השלישית:


רגע, ממתי הם חברים??! (קאקאשי.קאקאשי.קאקאשי.)


מחשבה ראשונה אחרי הצפייה בפרק 1 של העונה השנייה של נארוטו בפעם הרביעית:


אומג', קאקאשי תעשה לי ילד. כוסע. ודברים D:


מחשבה ראשונה אחרי הצפייה בפרק 1 של העונה השנייה של נארוטו בפעם החמישית:


OMGGGGG קאקאשי.333333333333333333333>.


פרק מדהים, קרוע, מרגש, נוטסלגי, מושלם, ונארוטו לגמרי.

עד לכאן, הפאנגירל החולה שלכם^__^