השוטה של השולטאן התערב עם השולטאן שיש התנצלויות שהן יותר גרועות מהמעשה עצמו. כמה ימים לאחר מכן השולטאן הרגיש צביטה חזקה בעכוזו. כשהסתובב ראה לפניו את פניו המחייכות של השוטה. 'אוויל! איך העזת!' זעם השולטאן. 'מצטער, הו ח'ליפה,' אמר השוטה. 'חשבתי שהמדובר בגבירה אשתך'.
'בדברי התכוונתי למפלגה פוליטית מאוד מסויימת'. נכון. יא חתיכת שקרן, מסתכל לי בעיניים ומשקר. כולנו זוכרים איך שלטון הליכוד עמד בסכנה בגלל 13 המנדטים הקבועים של תקרת הזכוכית של הרשימה המשותפת. הם אלו שסיכנו את שלטון הליכוד, שבגללם היה צריך לגייס את אחרון הליכודניקים. באמת תירוץ נהדר. על פתקים כאלה המורה שלי הייתה אומרת ביסודי 'בפעם הבאה תשתדל יותר'.
לא איכפת לו מהערבים. לפני שנה בערך כשהיה גל הסכינאות שהתחיל לסחוף את ערביי ישראל (ונעצר בכוח של אנשים שבאמת רצו שלום, ורצו קירוב לבבות, ולמשל צעדו יד ביד בצומת משגב) אולי זה היה הזמן למחווה של פיוס. אז זה לא קרה. מה קרה עכשיו? אני מנחש אחד משני דברים. הקשר אזורי עם הגנרל הסעודי שביקר בארץ וכל זה, או תנאי של הממשל האמריקאי לחתום מהר על החוזה הבטחוני לפני שהקלף הבלתי צפוי טראמפ מחליף את אובמה (או מה שייתכן שיותר גרוע, הכתף הקרה של קלינטון שזוכרת את ביבי עוד מהכהונה ב-96 ומנחש שהזכרונות לא מי יודע מה משהו להתרפק עליו). כל קשר לערביי ישראל הוא מקרי. מישהו אנס אותו, רק צריך לברר מי.
אבל בואו ניתן לו צ'אנס. נאמר שהפעם הוא דובר אמת, נגד כל הסיכויים, נגד הניסיון עם ביבי. פעם אחת דובר אמת. אז יש לי רעיון. מחר מתכנסת בכנסת וועדה להשבת עקורי איקרית וברעם. גם ראש המפלגה שלך, זה ההיסטורי, בגין (כן, הצליל העמום שאתה שומע מכיוון הר הזיתים זה בגין מתהפך בקבר לאור מה שעשית למדינה שלו ולמפלגה שלו) חשב שהם צריכים לחזור. אז תבוא, תראה את הפנים שלך שם, למרות שיהיו שם בעיקר אנשים מהמפלגה הפוליטית המאוד מסויימת, ותתקן עוול היסטורי בן שישים ושמונה שנה. תראה רצינות. אתה יכול, אם אתה רק רוצה.
לא יקרה, נכון? ביבי זה ביבי. מילים יפות לא יכסו על זה שהוא מוביל את הממשלה הכי גזענית מיום שקמה המדינה, שפועלת בחוזק יד לרסק את שרידי הדו-קיום שעוד נותרו כאן, ושרק לאחרונה הובילה את חקיקת 'חוק ההדחה' שהיה עלבון קשה לכל ערבי ישראלי, והוביל לתחושה של הדרה ושלילת הייצוג הפוליטי של ציבור מאוד רחב.
לא נורא. אני לא יודע בדיוק מה קורה שם בלה"ב 433 או איפה שזה לא יהיה, אבל ארי הרו ממשיך לתת את העדויות. זה רק עניין של זמן ניפגש בסיבוב.
על פי סעיף 15 לחוק העונשין, "דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת-חוץ מסוג פשע או עוון, שנעברה בידי אדם שהיה, בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן, אזרח ישראלי או תושב ישראל" אבל זה מותנה בתנאי סעיף 14(ב) שהעבירה:
(1) היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה; (2) אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה; (3) האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או, אם הורשע בה, לא נשא את העונש שהוטל עליו בגללה.
אני לא מכיר את החוק הבולגרי, אבל אני מוכן להמר בקזינו של חזן בשארית כספי שסחר בסמים קשים וסרסרות לזנות הן עבירה גם לפי החוק הבולגרי ואין עליהם סייג לאחריות פלילית. לא בעייה לברר דרך אגב. כאן נמצא חוק העונשין של בולגריה און ליין באנגלית. רוצים להיות ממש סגורים? תרימו טלפון לשגרירות. כשהיה לי סיפור בדוקטורט עם פסק דין תורכי שהתפרסם כמה ימים לפני כן זה בדיוק מה שעשיתי.
אז התשובה לשאלה שהצבתי בראשית הפיסקה היא כן, הוכח שחזן עבר על חוק, ומה שעשה הוא פלילי גם אם עשה אותו בחו"ל.
אפשר להעמיד לדין? על פי סעיף 9 לחוק העונשין – לא תהיה העמדה לדין על עבירת-חוץ אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב, אם ראה כי יש בכך ענין לציבור. גם יועץ משפטי נאמר מאוד ליברלי יצטרך להסכים שכאשר אדם המכהן כיום כסגן יושב ראש הכנסת עבר עבירה של סחר בסמים קשים וסרסרות לזנות, המדובר במעשה שיש בו עניין לציבור בהעמדה לדין. לא ניכנס כאן למבחנים שקבע בג"צ בנקודה הזו. חזן עובר אותם בקלילות ובהצטיינות כמו מתעמלת ישראלית שכבר כמעט חשה את העקב של המאמנת בעכוז.
אז גם כאן התשובהה היא כן, אפשר להעמיד לדין, ראוי ורצוי להעמיד לדין.
אז?
על פי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי – נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה.
הלו! אלשיך! אתם קוראים מעריב? אולי אתם רואים מאקו? חדשות ערוץ 2 מישהו? קוראים את אבו אלמוג בוורדפרס? או שצריך לגשת להגיש תלונה?
מילים אחרות – כרגע יש בסיס חוקי לקדם את העניין. מכאן והלאה זו שאלה של רצון לשחרר אותנו מהחרפה הזו.
סך הכל אני טיפוס די חיובי שאוהב לקחת את הדברים למקום הטוב והמכיל, ולא להיעלב. אלא אם כן ממש כאילו מכניסים לעניין את אמא שלי או משהו כזה. אבל אם זה לא אישי, ולרוב זה לא כי מי מאלה שמעליבים ציבורים כמו להט"בים או מזרחיים או כאלה מכיר אותי בכלל. אז אני מנסה לראות את הצד החיובי, ולפני שהרב או המבקר קולנוע או מי שזה לא יהיה אומר שדבריו הוצאו מהקשרם אני בא ומנסה להכניס אותם להקשר המתאים ולקחת אותם לכיוון החיובי האוהב אדם.
כך למשל אם הייתי הומו, והיו אומרים עלי שאני סוטה וחולה, אז הייתי מנסה לקחת את זה לכיוון הטוב, ואומר שלמשל דבר ראשון אם הרב לוינשטיין הזה היה אומר עלי משהו טוב אז יש לי מה לדאוג. כנראה שאני עושה משהו בסדר אם הוא יורד עלי ככה. תארו לכם שהיה אומר 'ברוכים הבאים למכינה הקדם צבאית בעלי'. שזה איך אומרים הלב של הכיבוש, והמאבק הוא אחד וסולידריות וזה. אז אם אני לא במיין סטרים הישראלי הבורגני והשבע מעצמו, שהמכינה של לוינשטיין אמורה באיזה מקום לסמל, אז אני בסבבה.
ובאמת, סך הכל, ההתברגנות היא דבר קצת מפחיד. פתאום יש ח"כ בליכוד, ומדברים על משפחה של בית צמוד קרקע בהתנחלות עם משכנתא ממשלתית שלושה וחצי ילדים וכלב. שזה דברים שבתור סטרייט אני מנסה כבר שנים להיפטר מהם. ובאמת תמיד חשבתי שאחד היתרונות שיש בנטייה ההומוסקסואלית זה האופציה שנראית כטבעית לצאת מהמסגרת הבורגנית של הקיום הקפיטליסטי וליצור מערכות שמבוססות על מה שפוקו קרא לו 'זכויות יחסיות' (Relational rights) אבל זה נושא תיאורטי נורא מורכב. בואו ניקח את זה למקום הכלכלי החיובי. הומואים הם חולים? לא צריך את לבנת פורן בשביל לדעת שלנכות במדינת ישראל מגיע ביטוח לאומי. אני כבר רואה 'דמי סדום', ואת התור העליז בבנק הדואר בכל חמישה עשר בחודש כשמחלקים שם את הצ'קים של דמי הסדום. רק בשביל זה הכל יהיה שווה. אפשר יהיה לזרוק את הטינדר לפח. בחיי. באמת לא בקטע שלהט"ב זה מחלת נפש, כי אנשי מדע רציניים יותר מלוינשטיין כבר הוציאו את ההומוסקסואליות מה-DSM מתי שהוא בשנות השבעים, אבל אם כבר אתה מתייג הומואים, אז תשלם. אפשר להצמיד את זה לקצבת הקיום של תלמידי הישיבה או משהו. באמת בקטע חיובי.
אז אותו דבר עם רפורמים. קל לי נורא לא להעלב בשם הלהטבים כי אני בסך הכל לא. נראה מה יהיה כשזה יגיע אלי אישית. אז אין מה לדאוג. לוינשטיין הרווי באהבת ישראל לא עוצר שם – גם הרפורמים לא משהו אצלו. הם זרם בנצרות. אז אני יכול להיעלב, וראש הכנסייה הרפורמית בארץ, הארכיבישוף גלעד קריב, באמת נעלב, ומדבר על קלקול קיבה מילולי ומוסרי. אבל אני אומר – אבונא, תירגע – ככה אנחנו הנוצרים קוראים לבישופים שלנו. אבונא. לפחות בגליל הד'אהריסטי – בוא ניקח את זה למקום טוב. מזלך שיש לך בכנסייה מומחה למילט. זרום איתי ותראה לאן אנחנו מגיעים.
אז ככה. כל הדוקטורט שלי בקליפת אגוז. לפחות החלק של הסקירה ההיסטורית. פעם פעם היו בארץ התורכים והם חילקו את מי שגר כאן לעדות דתיות שלכל אחת היה בית דין ששם הם סידרו את העניינים שלהם. שיטה תורכית כזאת, ישר מהקוראן. זה נקרא 'שיטת המילט' כי מילט זה בתורכית עדה דתית. זו גם המילה הכי אהובה עלי בעולם חוץ מ'שודרגת' בהקשר של חדר במלון או שכירת רכב בחו"ל. אבל זה לא העניין. בקיצור באו הבריטים עשו פריש מיש, וביטלו כמה עדות והמציאו חדשות. מה שהתגבש זה שבזמן המנדט הייתה עדה מוסלמית אחת (שכללה גם את הדרוזים והשיעים והאחמדים) עדה יהודית אחת שזה אומר שכל היהודים – חרדים, קראים, וכל מיני כאלה שהיו להם בתי דין נפרדים בזמן התורכים, כפופים לרבנות הראשית. ולא פחות מתשע עדות נוצריות. חלק מהן נורא קטנות וזניחות. אני לא סגור על זה כמה רפורמים היו בארץ בזמן המנדט, ויכול להיות שארתור בירם היה היחיד, ולכן הם לא קיבלו עדה דתית. אבל יש לי הרגשה שגם אם היו מיליונת'לפים רפורמים זה לא היה עוזר. הנה היו אז עשרות אלפי דרוזים, וכמה אלפי קופטים, ובהאים וכאלה וגם הם לא קיבלו עדה דתית. כי הבריטים חילקו עדה רק למי שהיה נחמד אליהם בקטע קולוניאלי של הפרד ומשול ומקל וגזר וכאלה. פוליטיקה של המנדט.
אבל מה? התורכים הלכו והבריטים הלכו והשיטה הנהדרת הזאת שנקראת 'שיטת המילט' עוד כאן! ויש רק עדה יהודית אחת שהיא כפופה לרבנות הראשית. ושם בבתי הדין שלהם יושבים אנשים שלידם הרב לוינשטיין הוא היפסטר תל אביבי, ומחליטים בדיני נפשות שלי ושלכם.
אז אני אומר שאם כבר יש פסק הלכה שאנחנו נוצרים, על אף שהוא שגוי על פניו כי קראתי כמה פעמים את הסידור הרפורמי 'העבודה שבלב' ולא מצאתי שם אפילו איזכור אחד לאותו האיש, אבל נשים את זה בצד לא נקלקל דבר טוב. אז אם יש דבר כזה בואו נפתח עדה?
סך הכל העדות הנוצריות העיקריות זה הקתולים והיוונים אורתודוכסים שזה כמה עשרות אלפי אנשים. כל היתר מאוד קטנות עם כמה אלפי אנשים מקסימום. עכשיו לפתוח עדה זה דבר שעושים ונעשה במדינת ישראל לפחות שלוש פעמים. קיבלנו עדה דרוזית שלא הייתה, עדה בהאית חדשה, ואוונגלים אפיסקופלים שהוכרו כעדה דתית מתי שהוא בתחילת שנות השבעים. אלה מאוד מעניינים משתי סיבות – ראשית, הם עדה נוצרית פרוטסטנטית, מה שלא היה קודם. למעשה הם מה שקוראים לו במקומות אחרים 'אנגליקנים'. כך שאם מישהו מדמיין למשמע המילה 'אוונגלים' את המטיפים הפונדמנטליסטים האלה מארצות הברית שנאבקים בתנינים ואוספים כספים בטלוויזיה ופעם בכמה זמן שערוריית מין, שיחשוב יותר בכיוון של תה של ערבית עם הארכיבישוף מקנטרברי. שנית – יש מעט מאוד מהם. אולי שלושת אלפים גג. אני מכיר כמה, ואפילו פעם הייתי בבית משפט עם הארכיבישוף שלהם. עדה סימפטית, אנשים נהדרים, אבל מאוד מעטים. סדר גודל של משפחה מורחבת.
אז אם שלושת אלפים אוונגלים אפיסקופלים מקבלים עדה, אז אני די סגור על זה שלרפורמים יש יותר. הרבה יותר. כמה? היו כמה סקרים מטורפים בשנים האחרונות שדיברו על 7 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית. אבל אני לא ממש סגור על זה. אני הרבה פחות אופטימי. אבל גם אחוז לוקח. באמת! ואת זה יש לנו. בעוונותי הייתי לפני כחודשיים בכינוס השנתי של הרפורמים ורק המנהיגים של הקהילות שם היה שלושת אלפים איש. מבחינה מספרית אנחנו לוקחים את האוונגלים אפיסקופלים בהליכה. ואתם יודעים מה? בטח גם את המלכיתים והכשדים אוניאטים. מישהו כאן מכיר כשדי אוניאטי? אם מישהו מבין קוראי הוא מלכיתי או כשדי, הסליחה אתכם. אבל אני באמת חושב שאתם נורא נדירים. גם הגריגוריאנים הארמנים והסורים קתולים ככה. נורא מצטער, אבל יש מכם נורא מעט, ויש יותר רפורמים. אז אם אתם נוצרים ואנחנו נוצרים, גם לנו מגיעה עדה, ובית דין. ואשקרה אני די בטוח שגם בג"צ יחשוב כך. ג'יזס קרייסט!
אז בואו נעשה עדה! ונפתח בית דין! ונשיא שם כהנים לגרושות, וגברים לגברים ונשים לנשים, כמו שרפורמים יודעים ואוהבים! כי אם יש משהו שרפורמים אוהבים יותר מאת ישו, זה להשיא אנשים שאורתודוכסים חושבים שאסור להם בכלל להתקרב אחד לשני. ולגייר. בעצם לרפרם. כי סך הכל אמרנו שאנחנו רפורמים וזה לא יהודי. נרפרם כל מה שבא ליד! ונקבל חותמת כשרות של מדינת ישראל. לא סבבה? סבבה. סך הכל מעז יצא מתוק. תודה לך לוינשטיין. אתה מנהיג רוחני נורא דגול. לא ניקח את זה באמת לכיוון של ללכת למכינה בעלי כי כיבוש וזה, וגם שמעתי שיש לך קטע עם אלמנות של הבוגרים שלך, וכמה שאתה חמוד וכריזמטי אני לא רוצה לקחת סיכון עם ש', אבל באמת שאפו על הרעיון ושיהיה בסבבה וחג מולד שמח! אה, זה לא ביולי? טוב אני חדש בכל הקטע של הנצרות ועוד לא שוטף בחגים. שיהיה PAX VOBISCUM. זה עובד גם בימי חול. פקס ווביסקום כבוד הרב. נתראה בשמחות.
אומואים בבאר שבע. באמת, איזה בעיות אתם עושים? לא יכולים להישאר במקום שהוקצה לכם? חייבים לנפנף את הגאווה שלכם בראש חוצות? האמת – ככה חשבתי ובדקתי ואני באמת מכיר יותר להט"ב בבאר שבע ממה שבריא לסיסג'נדר מזדקן כמוני. והם בין הטובים והנחמדים במכרי. אחלה מאבק – אנשים. סך הכל הפסד של באר שבע, כי מצעד גאווה זה כיף גדול. במצעדי גאווה צעדתי פעם אחת, בחיפה לפני כמה זמן. כי בדיוק היו לי לימודים ביום שישי ויצא לי להגיע ככה על הדרך, כי חבר טוב שלי אירגן שם את העניין ורציתי לתמוך, וחבר אחר (שמת לפני חדשיים מסרטן וכולנו עוד בהלם מהקטע) פשוט התחשק לי להגיד שלום וידעתי שיהיה שם. איפשהו במרתפי הפייסבוק חבויה תמונה שלי צועד עם גופייה ורדרדה של חוש"ן. אבל אני לא נותן כאן קישור כדי לא להלהיט את היצרים ולא לקבל הזמנות לא ראויות שאצטרך לדחות כי ש' וזה.
אבל בעצם למה אני תומך בזכות שלהם ליצור פרובוקציה (ניסוח תקשורתי. הקיום של כל אדם אינו פרובוקציה. זה כמו להגיד שלנשום זה פרובוקציה) בבאר שבע, ואיני תומך בזכות של קיצוני הימין לעלות להר הבית? למה הם יכולים לנפנף את הגאווה שלהם בפנים של החרדים בבאר שבע שלא יכולים לסבול את המחשבה שממש לידם יש את האנשים האלה שעושים את הדבר שאסור בספר ויקרא, ולא תומך בזכות של אנשי הימין הירושלמי לנפנף דגלי ישראל ברמד'אן ברובע המוסלמי ב'ריקודגלים' בפרצוף של הערבים שם במזרח ירושלים? אז אתמול השאלה הזאת עלתה בכמה מקומות. מירב מיכאלי גימגמה תשובה לא ממש ברורה ולא נבונה (אני אהיה הראשונה שאתמוך בחופש הדת ועלייה להר הבית, כשיושג הסדר פוליטי. כן, באמת. וגם כשיבוא המשיח במהרה בימינו אמן. מה שיגיע קודם) ואחרי כן נכנסתי לוויכוח פייסבוק עם שתי חברות פייסבוק מהסוג שרואה בעין יפה תפילת יהודים בהר הבית. אז יש הסבר נורא פשוט למה זה לא וזה כן, ואני רושם אותו כאן. ראו הוזהרתם – כמות מתונה של מדע המדינה ופילוסופיה. וקצת ג'ון רולס. אני לא ממש קורא לו פילוסוף, אבל אני מבין שיש אנשים שכן. ואני בלית ברירה מקבל את זה. זה נקרא פלורליזם.
נתחיל בשאלה נורא כללית. למה טוב לי ואני מקבל שכספי המיסים שאני משלם ילכו לשלם על משכורת של מורה שמלמד נאמר ברמת השרון, ולא להאכיל את הרעבים באפריקה? הרי רמת השרון זה יישוב נורא נורא מבוסס ובאמת כל הילדים שם זכאי בגרות, ובאפריקה אנשים ממש מתים ברעב? כל חלוקה ריאלית של הכסף שלי צריכה לדאוג לזה שהוא יגיע קודם למי שצריך אותו יותר, נכון? אז זהו שלא. יש משהו מן המשותף ביני ובין תושבי רמת השרון, שאין לי עם תושבי נאמר רואנדה. אני ותושבי רמת השרון שייכים לאותה קהילה פוליטית. זה יוצר בינינו איזה שהוא קשר שאין לי עם אחרים שאינם שייכים לאותה קהילה. כשמדברים על חלוקת משאבים צודקת – וזה פחות או יותר תחום העניין העיקרי של רולס, מדברים על קהילה פוליטית אחת. לכן הוויכוח הוא לא אם השקל שלי ילך למורה ברמת השרון או לילד רעב באפריקה, אלא אם הוא ילך למורה ברמת השרון או למורה בשדרות או ברהט. אפילו שאני יודע שזה שבאפריקה רעב מאוד, ונמצא אפילו בסכנת חיים, החובה המיידית שלי כלפיו פחותה. יש חובות מסדר שני, כמו החובה של המדינה שלי לסייע למדינה באפריקה. וזה כבר סיפור אחר. וגם החובה הזו לא ממש מוכרת במדע המדינה ורולס אפילו כתב על זה ספר שנקרא חוק העמים. אז בספר הזה ממש בעמ' 73 רולס אומר שקהילה פוליטית כזאת מתאפיינת בשלושה מאפיינים בסיסיים – ממשלה דמוקרטית חוקתית צודקת במידה סבירה המשרתת את האינטרסים היסודיים שלהם, אזרחים המאוחדים על בסיס מה שמיל כינה 'זיקות אהדה משותפות', ואופי מוסרי.
בואו נאמר שיש לנו בישראל מין קהילה כזאת. זה קצת למתוח את העניין, כי הממשלה שלנו לא ממש צודקת במידה סבירה, משרתת את האינטרסים היסודיים של חלק קטן מאוד מהקהילה (נאמר האלפיון הממש עליון ומעלה), האזרחים נורא שונאים זה את זה, ולכו תשאלו את משה קצב על אופי מוסרי. אבל למה לקלקל טיעון יפה? בואו נזרום עם זה. מספיק שיש לנו את הצבא המוסרי ביותר בעולם כדי להראות שאנחנו באמת באמת עומדים בכל הקריטריונים האלה, לא?
אז ככה. החברים בקהילה כזאת, שנאמר במקרה שלנו הם כל מי שמחזיק תעודת זהות והוא בעל זכות הצבעה, חייבים אחד לשני כל מיני חובות שאחרים לא חבים להם ושהם לא חבים לאחרים. לאן ילכו כספי המיסים שלנו לרמת השרון או לרואנדה זו רק דוגמה אחת. עוד דוגמה זה שאני ממש צריך להכיל ולקבל דעות והלכי רוח ודרכי חיים שנורא נורא שונים משלי. אז אם חבורה של גזענים שלי רוצים לצעוד באום אל פחם, בג"צ ממש מרשה להם לעשות את זה ובסבבה. ולמרות שאני ובנצי גופשטיין די הדרדרנו ביחסים בזמן האחרון, אני מסכים עם בגצ ושמח על זה שהוא יכול לצעוד איפה שהוא רוצה. אני מכיל (עד כמה שאפשר, לפעמים זה מגיע לאלימות וכאלה, ואז אני מפסיק להכיל) את הדרך השונה שלו, ודורש שהוא יכיל את שלי. אבל אם נאמר חבורה של ניאו נאצים מסקוקי תרצה לבוא לצעוד בעפולה, הם יצטרכו לעבור דרכי ודרך ידית הטוריה שלי, ואולי גם הטוריה תישאר מחוברת אליה, כי אין לי שום חובה להכיל דרך חיים של נאצי מסקוקי, ונאצים לא בא לי טוב.
אז סיכמנו שאני צריך להכיל נאום של נאמר מיכאל בן ארי באשחר, או מצעד של להב"ה באום אל פחם (כי גם תושבי אום אל פחם הם חברים באותה קהילה פוליטית וצריכים להכיל את הגזענות של אנשי כהנא, כל עוד זו לא מגיעה למקומות בלתי חוקיים ולאלימות) והאנשים הנורא דתיים שנורא מפריע להם לראות אומואים בשדרות איז'ו רגר בבאר שבע צריכים גם להכיל את הלהט"בים המקומיים, כי אותו דבר. (התשובה לשאלה למה לא מפריע להם לראות מכוניות בשבת בשדרות רגר, שזו עבירה לא פחות חמורה ממשכב זכר היא מתחום הפסיכולוגיה כבר, ולא מתחום החשיבה הרציונלית, אבל נעזוב את זה). אז בקהילה הפוליטית שלנו שמוגדרת בכל מי שמחזיק בזכות הצבעה בטריטוריה המתוחמת בשליטה ריבונית של מדינת ישראל שיש בה ממשלה דמוקרטית חוקתית צודקת ואופי מוסרי וזה, אנשים צריכים להכיל כמה שאפשר את אורח החיים של השני. זו ממש חובה שהם חייבים זה לזה.
אז כאן הגענו לתשובה למה מצעד גאווה כן ולעלות על הר הבית להתפלל שם לא. וגם לא ריקודגלים. נתחיל מהריקודגלים. בריקודגלים מגיעים למקום בו גרה אוכלוסייה שהיא לא חלק מהקהילה הפוליטית שלנו, והיא בעצם חבורה של אנשים משוללי זכויות שחיים בשטח כבוש, וחוץ מזה שנורא מתנהגים אליהם באלימות, והורסים להם את החנויות וזה (אני יודע. זה רק קומץ. הכל טוב. ועדיין) גם מעבירים להם איזה מסר של מי האדון כאן בשטח ואנחנו כאן ותשתקו. אז את זה הם לא חייבים לקבל או להכיל, כי הם לא שייכים לאותה קהילה פוליטית ששייכים אליה המרקדגלים. יכול להיות שהמדינה רואה בשטח של הרובע המוסלמי חלק מהשטח הריבוני שלה (ואף אחד אחר לא ממש רואה את זה אבל נעזוב את זה), אבל האנשים שחיים שם הם מקהילה פוליטית אחרת. ולכן אין להם את החובה להכיל את הנוכחות שלנו במה שהם רואים כפרובוקציה, מה שגורם להתנגדות שלי ליצור להם פרובוקציות. במילים אחרות – להט"ב בבאר שבע לא פרובוקציה, כי יש חובת כבוד הדדי זה לדרך החיים של זה. ימין מתנחלי סרוג כיפה ברובע המוסלמי כן פרובוקציה, כי אין להם ולתושבי הרובע את החובה להכיל ולכבד זה את דרך החיים של זה כי הם לא מאותה קהילה.
הר הבית אותו דבר רק בערך פי עשר. כאן יש כבר ממש גורמים בין לאומיים חוץ מדינתיים. חוץ מזה שמי שנמצא שם ומנהל את העניינים מבחינה פרסונלית לא שייך לקהילה שלנו, אז יש שם ממש גורמים בין לאומיים כמו הווקף שאיך שלא תסתכלו על זה הוא גורם חיצוני לקהילה הפוליטית שלנו, או אפילו טענות לריבונות או לעניין דתי ואחר של מדינות זרות. היי – זה לא אני אמרתי. זה מי שהסכים לשים שם מצלמות מעקב של ממשלת ירדן אמר. אז אם האנשים שם, שהם לא חלק מהקהילה שלי, רואים בעלייה של יהודים איום ופרובוקציה, אז אני לא יכול לכבד את חופש הדת במקום שלא שייך לקהילה שלי. כי היחסים ביני ובין מי שלא שייך לקהילה שלי מבוססים על בסיס אחר.
בואו נחזור לבסיס. לא ייתכן שבתוך הקהילה שלי יסדרו עניינים באלימות. הכל צריך להיות מבוסס על כבוד הדדי ושלטון החוק. אבל בין קהילות פוליטיות זה עובד פחות. באמת! ישראל רוצה להשמיד משאית בסודן? בסבבה. שולחים מל"ט או סיירת ומשמידים אותה, וזה בסדר מבחינת החוק הבינלאומי. נוקטים באלימות שלא הייתה מקובלת במישור הפנימי. יש המון דברים שלא חלים במישור שמחוץ לקהילה שלי. וחופש הדת והכבוד לדת הוא אחד מהם. זה שיח שלא קיים בכלל במישור הזה. מדינות ועמים מדברים ביניהם בשפה אחרת. קצת יותר פרימיטיבית. והסיבה לזה היא בדיוק שאנחנו לא חייבים לאף אחד אחר את מה שאנחנו חייבים בינינו ובין עצמנו. אז אי אפשר להגיד 'אני תומך בחופש הדת לכן זכותו של כל אחד לעלות להר הבית'. הרציונל הזה לא תופס שם. אי אפשר להגיד באותה מידה 'אם אתה מאפשר לי לעשות מצעד בבאר שבע שהתושבים שם לא אוהבים, תאפשר לעשות את זה בכל מקום אחר על פני הגלובוס.' יש הבדל בין באר שבע להר הבית. ובין באר שבע לנאמר הטאג' מהאל. מצעד של קרניבורים במקום קדוש להינדים עם המבורגרים יכול לעבור בבאר שבע, בהנחה שהייתה שם אוכלוסייה הינדית שרואה בפרה מקום קדוש. שמישהו ינסה להגיע עם מקדונלד'ס למקום קדוש להינדים בחו"ל. לא עולה על דעתכם, נכון? ויש לזה סיבה טובה.
ממתק? ניסיתי לחשוב על מישהו שממש לא שייך לקהילה הפוליטית שלי והגעתי לריו פוקוקי. אם ג'אז יפני משנות השבעים פוגע ברגשות שלי, אני לא אסכים למצעד של ג'זיסטים יפנים קשישים עם פסנתר בבאר שבע, או בכל מקום אחר. אני לא חייב. אבל בכל אופן תקשיבו כי הוא די בסדר ואולי אחרי כן תרצו שהוא כן יצעד. סך הכל נורא מזכיר את שם טוב לוי.
ועוד הערה – כתבתי את הפוסט הזה לפני ששמעתי חדשות. אז זה שאין כאן איזכור לאירוע בצרפת זה לא בגלל שאני לא חייב בחובת אמפתיה לנפגעי טרור שהם לא מהקהילה שלי, אלא כי כתבתי כאן בלי לדעת מה קורה שם. ועדיין הדברים ראויים להישמע, גם ביום כזה, כי השאלה הזו עוד תשוב ותעלה.
פעם פעם כשהייתי צעיר ועול בימים הייתי במין צינור כזה מגעיל שקראו לו הבופור. שלא תדעו! פצמרים ביום, מארבים בלילה, כל הבלגן, ומה, מוקף צנחנים ואפילו לא צנחנית אחת לרפואה בכל המוצב. רק גברים. כי ללבנון היה אסור להכניס נשים. רק פעם אחת קשאית בנבי אל עוואדי באיזה ביצוע, אבל ביום יום לא. ומה? מפקד האגד רשע מרושע. היה באיזה תצפית, ג'בל בלאט, שזה היה בית זונות של ממש, מטר מהגבול והמילואימניקים שם זרקו שם זין כמו שרק מילואימניקים יודעים, והתרשם מהבלגן, ועשה סגר יציאות שאף תצפית לא יוצאת הביתה בלי שהוא עובר תצפית תצפית ובודק שהכל בסדר. יימח שמם המילואימניקים בבלאט. הם גמרו את המילואים שבועיים אחרי כן וחזרו הבייתה שלהם, ואני נשארתי ותפרתי 42 יום. שזה אשקרה די הרבה. ובלי אף אישה בטווח של כמה קילומטרים.
מה שכן הייתה שם באיזה כפר מישהי שכל בוקר בשש בבוקר הייתה יוצאת ותופסת אוטובוס לעיר הקרובה שעבדה שם מורה או משהו. זו הייתה הנוכחות הנשית הכי משמעותית שהייתה לנו בבופור. אז הצנחנים ממש שהיו עושים את הפתיחת ציר היו עוברים ממש לידה, ואמרו שהגשש היה אומר לה מדי פעם שלום, וכך ידענו גם מה השם שלה אבל אנחנו שהיינו תותחנים לא עשינו את הפתיחת ציר וטוב שכך כי לא היה סגור בטוח במאה אחוז שכל מי שיוצא גם חוזר וכבר היו דברים מעולם. אז הסתפקנו בלראות אותה משלושה קילומטר במשקפת. איזה קרבות היו על מי יהיה במשמרת של שש בבוקר! עקרונית בתור הסמל עמדה אני הייתי מקבל איזה משמרת שאני רוצה, אז הייתי צריך לעשות את החישוב שאם אני בשש על המשקפת, אז אני כאילו ישן את המשמרת של שתיים עד שש, ואז בארבע יש כוננות עם שחר וצריך לרוץ ולצעוק כמו משוגעים איזה רבע שעה וזה די קוטע את השינה. אז הייתי עושה בדרך כלל לילה, ומשאיר את העונג של המשמרת של שש בבוקר לאחד הטירונים שממילא היו יותר לחוצים, ושהוא יראה כתם קטן מטושטש במשקפת ממרחק של שלושה קילומטר, וידמיין את מה שהצנחנים שחזרו מהפתיחת ציר סיפרו שבטח גם כן היה מוגזם בטירוף.
אז היום נמצא פיתרון לבעייה, וזו הלכת 'אשת יפת תואר' שיצאה מאיזה רב אייל קרים שמונה לרב הצבאי הראשי. מי שרוצה הנה קישור לתשובה שנתן לשאלה שהעלה מישהו כנראה גם כן הנושא הזה קצת בער לו, ושם מופיעה הפיסקה המרגשת ש"אף שהתחברות אל גויה הוא דבר חמור מאוד, אלא שהוא הותר במלחמה (בתנאים שהוא הותר), מתוך התחשבות בקשיי הלוחמים. ומאחר והצלחת הכלל במלחמה עומדת לנגד עינינו, התירה התורה לפרט לספק את היצר הרע בתנאים שהתירה, למען הצלחת הכלל." וואלה! אשקרה למען הצלחת הכלל. אתם יודעים מה זה להסתובב עם תותחנים לחוצים שלא ראו בית 42 יום? אני זוכר שרבתי עם אחד מאנשי הצוות ולא דיברתי איתו יותר כי היה לנו ויכוח עקרוני אם הייתי בחורה אם היה יוצא איתי, והוא אמר שלא. עם כל הלחץ וזה, עדיין שלל. באמת נעלבתי, אבל עכשיו אני די מבין אותו. אז אני לא מדבר ספציפית על הבחורה הזו – בטח עכשיו כבר סבתא. אני חושב שאפשר היה להוריד את הנגמ"ש. אחד ברתק עם המקלע, תמיד יש אחד כזה שלא מעוניין מכל מיני טעמים וסיבות. דופקים על הדלת, נכנסים לבית אקראי, ויאללה אשת יפת תואר, ומספקים את היצר הרע בתנאים שהתורה התירה למען הכלל.
אז הקרים הבין שהוא די הסתבך והבהיר ש"שמעולם לא התירה התורה אונס אישה. דין "אשת יפת תואר" נועד לגרום לחייל לחזור מכוונתו לקחת את השבויה לאישה, על ידי סדרת פעולות שמצניעות את יופייה ומדגישות את אישיותה ואת צערה. אם לאחר כל התהליך עדיין רצונו לשאת אותה לאישה, הוא מחויב לעשות זאת על ידי חופה וקידושין."
אז ככה. נבהיר. לא מראש, ולא בדיעבד, כשקיבלנו היתר הלכתי – כמובן רק בקטע שזה נועד לחזור בנו מכוונתנו לשאת את הגויה יפת התואר לאישה – אף אחד מאיתנו לא חשב אפילו בכיוון. לא בקטע הסוציולוגי של זה שאנחנו כאילו גזענים ובגלל זה לא נאנוס ערבייה. בשלב מסויים לקראת סיום ה-42 יום זממנו שם אפילו על כל מיני בולי עץ וכאלה. מה שיוצא אני מרוצה. לא, כי אונס לא היה בכלל בלקסיקון שלנו כחיילי צה"ל. זה לא משהו שעבר לנו בכלל במחשבה. לא משהו שעושים. לא משהו שחשבנו עליו, לא משהו שדיברנו עליו. לא משהו ששאלנו את הרב או המפ או את מפקד החיל. לא קיים.
אז נכון, זה דיון תיאורטי בשאלה הלכתית פרשנית וזה. וסך הכל רב אז כאילו זה מה שהוא מתעסק איתו, לא? אז ככה -חמוד – אתה הרבצ"ר. מאוד מעניין אותך כשרות. ואם מותר לדבר בקשר בשבת אם נופלים עליך פצמרים. וכאלה. או אפילו אם את הבחור הזה שלא סגורים אם אמא שלו יהודיה ובכל אופן היה הנעבעך בקו הראשון בעזה וחטף כדור בראש קוברים בתוך הגדר או מחוץ לגדר. זה גם המונופול שלך. אבל יש שאלות שאם אתה רוצה לדון בהן תחכה לפשוט את המדים ואז תדון בהן מבחינה תיאורטית. רוצה רשימה?
כל הקטע של אשת יפת תואר. זה ומחיית העמלק. בעצם כל הקטע של תורת המלך. ומלכים בכלל. אה… ודין רודף. אני יודע שזה לא להיט בערך מ-1995 אבל לפעמים מתחשק. רק בקטע התיאורטי. אז זהו שלא. אני יודע שזה נמצא שם וזה מאוד מפתה להתעסק. עזוב. זה יצר הרע. זה לא ייקח אותך לאף מקום. מספיק שזה זיהם את השיח הצהלי בקטע של אונס שלא היה שם קודם.
ושירת נשים? וגיוס נשים? טוב. כאן זה פררוגרטיבה שלו בתור רב אורתודוכסי להיות מיזוגן ושוביניסט. שיהיה לו לבריאות, ואולי מישהו יחשוב פעמיים על כל הקטע של דת וצבא, בקטע הלניניסטי של כמה שיהיה יותר רע ככה יהיה בסוף יותר טוב.
הבהרה מערכתית – יוצא לי לכתוב כאן הרבה פחות כי אני עסוק יותר, וגם החלפתי מחשב ואני מתעצל להתעסק עם הסיסמה של הוורדפרס במחשב החדש. אז תקבלו אחת לעשרה ימים עד שייגמרו כל הפרוייקטים אבל יהיה ממש איכותי כמו הקטע הזה. ממתק איכותי? אני לא נכנס לכל הקטע של אורשר ומירי רגב וזה, כי סך הכל אני מת על מזרחי. אז קבלו את סטטיק ובן אל תבורי בשירם 'כביש החוף'.
