קרטל ארגוני העובדים – הגורם לשירותים היקרים של הבנקים בישראל

מדוע שירותי הבנקים בישראל יקרים, ומדוע כל הניסיונות להגדיל את התחרותיות בענף הבנקאות לא ישנו את זה כבר התייחסתי לזה בפוסטים קודמים, והתשובה פשוטה. בניגוד לטענות של כל מיני עיתונאים ופוליטיקאים, העובדה שיש שני בנקים גדולים עם נתח של כ-60% מהשוק לא מוכיחה חוסר תחרותיות, אין תאוריה כלכלית שטוענת את זה. לעומת זאת, על פי התאוריה הכלכלית הפשוטה, אם כל הבנקים במדינה מסוימת חשופים לעלויות גבוהות יותר בהשוואה למדינות אחרות, אז בשיווי המשקל התחרותי המחירים (עמלות, פערי ריבית) יהיו גבוהים יותר. הגיון פשוט: יותר עלויות על כל החברות גורם למחירים גבוהים יותר. כאשר עובדי מערכת הבנקאות בישראל מאוד יקרים, וועדי העובדים […]

האם שוודיה קפיטליסטית חלילה? – מתוך טור בהארץ

המדינות הסוציאל־דמוקרטיות המוצלחות, כמו שוודיה ודנמרק, מצליחות לקיים כלכלה משגשגת ומדינת רווחה נדיבה. עובדה זו מעוררת ויכוח מעל דפי עיתון זה, בין נחמיה שטרסלר, שטוען כי סוד ההצלחה של שוודיה הוא הבחירה בקפיטליזם — לבין דב חנין ואחרים, שממעיטים בערך הקשר שבין שוודיה לקפיטליזם. כלכלה קפיטליסטית, או בשמה העדיף "כלכלת שוק תחרותית", היא כלכלה המבוססת על קניין פרטי, יוזמה פרטית, שוק תחרותי המנוהל לפי מחירים הנקבעים על סמך הביקוש וההיצע, ולרוב גם יבוא ויצוא חופשיים. כמובן, אין סתירה בין ממשלה, שממסה את הפעילות הכלכלית ומספקת מוצרים ציבוריים, לבין קפיטליזם. למעשה אין אפשרות שכלכלה תחרותית תתקיים ללא ממשלה, שאוכפת את החוק, […]

למה לא זהות?

בכל פוסט שקשור לבחירות מיד קופצים מגיבים רבים עם השאלה "למה לא זהות"? ובכן, קבלו תשובות בצורה מסודרת ישירות מהמצע של זהות: סיפוח של יו"ש, ולא רק גושי התיישבות, תחת הטיעון: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל לבדו מתוקף הבחירה האלוהית צריך להרחיב את הדיבור למה אדם רציונאלי לא יכול להצביע למי שמאמין בהבלים מסוכנים? טרנספר לפלשתינים, או במילים של המפלגה: לתושבי יהודה ושומרון שאינם יהודים תוצענה שלוש אפשרויות- עזרה בהגירה: המדינה תאפשר לתושבים המעוניינים בכך למכור את רכושם, ותסייע להם להגר למקומות שבהם יחפצו ולהיקלט שם. תושבות: המעוניינים להישאר ולהצהיר אמונים בגלוי, יקבלו מעמד של תושבי קבע במדינה היהודית. אזרחות: המעוניינים […]

האם אפקט ההרתעה גובר על אפקט הגדלת המוטיבציה לנקום

בהמשך לפוסט הקודם על נקמה, נשאלה השאלה האם האפקט של ההרתעה של הרס בתים גובר על האפקט של הגדלת המוטיבציה לנקום ולפגע. ברור שמדובר בשאלה אמפירית שקשה לענות עליה, אבל בכל מקרה מוטב להסתמך על נתונים וניתוח סטטיסטי מסודר ולא על תחושות בטן, גם אם התחושות מגיעות ממומחים מהשטח. אז יש מחקר, שנותן לנו רמז לתשובה לשאלה. מדובר במחקר אמפירי של שלושה חוקרים: הפרופסורים אסטבן קלור וקלוד ברבי מהאוניברסיטה העברית, ואפי בן מלך מ-Northwestern, שפורסם ב-2015 בכתב העת The Journal of Politics. מה הם מוצאים? שיש הרתעה. אבל, ההרתעה מאוד מצומצמת: גם בהיקף (מקטינה מעט מאוד את היקף הפיגועים) גם גאוגרפית (מוגבלת […]

נקמה

לא פוסט על כלכלה – לא חייבים לקרוא ולא חייבים לשפוך כאן זבל, כל תגובה מנומסת תתקבל בברכה. כמה הערות על הקריאה לנקמה והביקורת על הממשלה שמפקירה את חיי אזרחי ישראל בעקבות הרצח המחריד של אורי אנסבכר (מעשה הטרור, אבהיר, שלא יצאו עלי כבר כאן הצדקנים)   זה שאנשים כותבים בזעם וקוראים לנקמה זה לא מעיד על כך שכואב להם יותר מאשר לשמאלנים או ימנים שמתנגדים לנקמה פגיעה בחפים מפשע זה פשוט לא מוסרי ולהערכתי גם לא חכם. יתכן שהרס בתים וגירוש בני משפחה, או את כל הכפר, ירתיע מפגעים, אבל יש גם צד שני: ענישה קולקטיבית מגדילה את המוטיבציה למעשי טרור. […]

דיאטת "האיש השמן" שנכשלה

סמי פרץ, "המשל המעודכן של נתניהו: השמן משמין – והרזה משלם", באתר דהמרקר, 12 לפברואר 2019 ישראל משלמת 178 מיליארד שקל בשנה, שהם חצי מהתקציב, עבור שכרם של 700 אלף עובדי המגזר הציבורי ■ חרף הבטחות להתייעלות, מספר העובדים גדל ושכרם עלה בשיעור כפול מזה שבמגזר הפרטי ■ ראש הממשלה התחייב בעבר לכווץ את "האיש השמן", אך יחד עם שר האוצר נכנע לדרישות ארגוני העובדים משיקולים פוליטיים משל השמן והרזה, אותו טבע ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך המשבר הכלכלי של 2003, נהפך לאחד מסימני ההיכר של תפישתו הכלכלית: צריך לעשות דיאטה למגזר הציבורי, ולתת למגזר הפרטי לפרוח. ואולם לפי דו"ח […]

מה זה בכלל כלכלה התנהגותית

תגידו, "פרופסור לפסיכולוגיה" זה לדעתכם פחות מכובד מ"פרופסור לכלכלה התנהגותית"? אני שואל בגלל שלי בהחלט לא ברור שהתשובה היא חיובית, אבל נראה שפסיכולוגים חושבים אחרת, או שהם חושבים שמדובר באיזו מילת בז שמושכת תשומת לב. בכל מקרה, הזדמנות להסביר מה זה בכלל כלכלה התנהגותית –  גם כלכלנים וגם פסיכולוגים עוסקים (בין היתר) בקבלת החלטות של בני אדם, אבל הגישה היא שונה. קשה לי לקבל שחקר החלטות בתחום הכלכלי הופך את המחקר לכלכלה ואת החוקר לכלכלן, אם הוא פסיכולוג. כמו שקשה לומר שחקר החלטות של בני אדם, בכל תחום שהוא, הופך את החוקרת לפסיכולוגית אם היא כלכלנית. וברור שפסיכולוגים לא צריכים להימנע […]