לא, אי אפשר לשכוח, ימים קשים. מאז פיגועי 96, דרך שארלי אבדו לאירועי הימים האחרונים. תמיד יש צורר ולא תמיד יש הצלה.

אבל בינתיים מרימים כוסית לכבוד המתחפשים הקטנים, כמו זה שלעיל.

אחלה קטעים.

סיינפלד ענק ולא רק הוא פעם הוא אמר שהוא מרים ידיים כי הוא לא יודע מה חושבות לעצמן נשים הוא דבר אתן בדק אותן ובקש אותן לבדוק אותו ואחרי הכל מצא את עצמו באותה נקודת התחלה.

תחפושות. שלי שמחה לשתף. יש לא מעט בתוך פוסט ישן

נקרא "אני רוצה לדעת מי שיסה בי את דוד-פורים לפנות בוקר"

http://cafe.themarker.com/post/2849523/

בתגובות יש גם תמונה מתוקה של שטוטית מחופשת לליצנית מדליקה :))

ופורים יותר מהרבה שמייח כמובן 

פורים לנו נשכח את הכל .

נאה דורש נאה מקיים .

מקום ראשון אצל המורה אורה הדס .

*

לא שוכחים בודאי לא את הכל, אבל עדיין ביחד עם כל זה אפשר לשמוח במה שיש, זה לא נוגד אחד את השני.